בעל מפעל: "הבנקים חונקים אותנו"

1,400 מפעלים קטנים ובינוניים במשק הישראלי סובלים ממצוקת אשראי. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ד') התאחדות התעשיינים. מדובר בשבעה מתוך עשרה מהמפעלים הקטנים והבינוניים - 70%, המעסיקים, כל אחד, בין 20 ל-100 עובדים.

"אנחנו מעריכים כי למפעלים הקטנים חסר אשראי של כ-700 מיליון שקלים, שאם יועמד לרשותם הוא יצמצם את היקף הקריסות והפיטורים ויסייע למאות מפעלים לעבור את המשבר בצורה טובה יותר", אמר אורן הרמב"ם, מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים.

"הבנקים פשוט חונקים אותנו", אמר ל-ynet רונן יצחקי, בעליה של גלריה גלמור, חברה לייצור רהיטי עץ המחזיקה מפעל בקיבוץ בארות יצחק. לדבריו, "המפעל חי, בין השאר, בזכות כסף שאני מביא מביתי. אם לא היה לי הכסף הזה, היינו בבעיה רצינית".

האם אתם לא מצליחים למכור ולהרוויח? ואם כן, מה זאת אשמתו של הבנק?

"זהו, שאנחנו דווקא מצליחים למכור, והמכירות שלנו אפילו לא קטנו בגלל המשבר. ובכל זאת, הרווח שלנו ירד ב-50%".

איך זה?

"כי יש לחץ כבד להורדת מחירים. ללקוחות יש פחות ופחות כסף. ומכיוון שאני נחוש להמשיך ולהעסיק את 40 העובדים שלנו, ולא רוצה לפטר אף אחד, הרווח שלנו הולך ונשחק".

אם אתם עדיין רווחיים, ממה אתה מודאג?

"החשש שלי הוא שהרווחיות שלנו תישחק לגמרי, אבל זה עוד לא קרה. באופן פרדוקסלי, הבעיה שלנו כרגע היא שעד עכשיו היינו בשיא הצמיחה שלנו. נכנסנו ממש לא מזמן לתחומים חדשים, הגדלנו את הפעילות, ולשם כך, אנחנו משתמשים באשראי בנקאי.

"כתוצאה מכך, אנחנו די ממונפים - ברמה של מאות אלפי שקלים - וצריכים להחזיר מדי חודש הרבה כסף לבנק. אבל מאז שהתחיל המשבר, כל הלקוחות שלי שינו את תנאי התשלום - לרעתי. הלקוחות הפרטיים מבקשים יותר תשלומים, העסקיים מאריכים את זמן התקבולים בחודשים שלמים. הם מכתיבים לי, ואני בידיים שלהם. וגם להם אין ברירה.

"אבל מה? הבנק, לא רק שאינו משפר לי את תנאי ההחזר, אלא מקשיח אותם. כל התקרות ירדו. אני ילד טוב, פורע את כל החובות, רחוק מהפיכתו לחוב בלתי מוסדר, ואני מצפה שאם לקחתי הלוואה, אני אוכל להאריך אותה. אבל כשאני בא לקחת את הכסף, אומרים לי: 'רגע, רגע, התקרה השתנתה, אתה יכול לקחת הרבה פחות כסף'.

"הורידו לי את התקרה בשליש, כלומר, כמות הכסף שאני יכול לקחת התכווצה בבת אחת. חוץ מזה - נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוריד ריבית, אבל זה לא ירד אלינו. להיפך, הריבית שאני נדרש לשלם בשוטף עלתה באחוזים שלמים. חוץ מזה, לוקח להם הרבה יותר זמן לאשר כל דבר".

הבנקים טוענים שרמת הסיכון עלתה והם צריכים להגן על עצמם, ושגם הריבית שהם משלמים על פיקדונות לא ירדה.

"איזה שטויות! הכסף שהם מקבלים מבנק ישראל הרבה יותר זול".

מה המשמעות של כל זה מבחינתך, ומבחינת העובדים שלך?

"המשמעות היא שבפועל, בגלל תנאי האשראי, אנחנו לא יכולים להשתמש בכסף שאנחנו מרוויחים, ובינתיים אנחנו שורפים את הכסף הפרטי שלי ושל המשפחה שלי. יש לי משפחה, וכמובן שזה משפיע עלי ברמה האישית. אנחנו מקווים לטוב, מקווים שנעבור את התקופה הקשה הזאת.

"זה משליך גם על חיי היום יום במפעל. עצרנו את כל תוכניות הקידום לעובדים, המשכורות הוקפאו, ואנחנו נמצאים כל הזמן בחשש. אני מרגיש שאני כל הזמן נמצא במירוץ מטורף ומוציא המון אנרגיה על מלחמת הישרדות, במקום להיות עסוק בפיתוח של המפעל, בבנייה וביצירה. זה קשה ומתסכל".