הורדת הריבית מסייעת למשק? ממש לא בטוח

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אזר אתמול (ב') אומץ והוריד את הריבית במשק לשפל חסר תקדים: 1%. כדי להסיר כל ספק לגבי נחיצות העניין, פרסם שלשום הבנק תחזית קודרת למצב הכלכלי בשנת 2009. הבנק, שרק לאחרונה חזה צמיחה "נמוכה" של 3.5%, צופה עכשיו צמיחה שלילית, כלומר - מיתון, ומיתון הוא לגיטימציה אוטומטית להוריד ריבית. 

אין שום ספק שהורדת ריבית - במצב של ירידת מחירים, ירידה בייצוא, הפסקת הצמיחה ופיטורים המוניים - אינה יכולה להזיק. אבל השאלה, שעבור מאות אלפי עובדים ובעלי עסקים קטנים היא שאלה קיומית, היא: האם הורדת הריבית אפקטיבית? האם המשק יצא ממנה נשכר? האם היא יכולה למתן את השפעת המשבר הכלכלי, שכבר ברור שפגיעתו בישראל רעה ממש כמו פגיעתו במרבית המדינות בכדור הארץ?

התשובה לכך, למרבה הצער, עלולה מאוד להיות שלילית. ריבית נמוכה פירושה אפשרות נוחה יותר לעסקים ללוות כסף, לפעול ולצמוח. אבל ריבית החובה של בנק ישראל היא הקלה לבנקים בלבד - היא מקלה על הבנקים לקבל אשראי מבנק ישראל ומבנקים בחו"ל. היא אינה מחייבת את הבנקים להזרים כסף לעסקים, ואף אינה מחייבת אותם להוריד את הריבית שהם מעניקים לבעל העסק.

וראה זה פלא - בפועל, הבנקים לא טרחו להוריד את הריבית לעסקים בצורה משמעותית. הריבית על האוברדרפט ירדה היום - אחרי חודשים ארוכים שבהם לא ירדה, למרות הורדות הריבית - אבל האוברדרפט אינו מה שקובע אם המשק יצמח. המשק צומח מאשראי שניתן לעסקים ולרוכשי דירות - והריבית על המשכנתאות דווקא עולה.

הבנקים כאן הם שוק מונופוליסטי

הפלונטר הזה מעורר תמיהה: הבנקים המרכזיים בכל העולם מורידים ריבית באגרסיביות. ריבית החובה בארה"ב וביפן היא כמעט אפסית. האם כולם טועים? האם כל הורדות הריבית הללו לא יעזרו לכלכלה האמריקנית, האירופית, העולמית? התשובה היא ששם זה אולי יעזור - אבל מבנה הבנקים בישראל שונה לחלוטין מאשר במרבית העולם המערבי.

בארצות הברית ובמדינות הגדולות באירופה יש רבבות בנקים, שפועלים בשוק תחרותי, ומתאימים את עצמם לצורכי הלקוח. פרט לכך, רבים מהבנקים במערב נקלעו בעצמם לקשיים, והורדת הריבית מסייעת להם להתמודד עם המצב. אם הם יקבלו אשראי, הם יאלצו לגלגל אותו הלאה. בנוסף, בחלק ממדינות המערב, בהן ארה"ב ובריטניה, בוצעו צעדים של הלאמה חלקית של בנקים גדולים, שמגבילה את חופש הפעולה של הבנקים מקבלי הסיוע.

הבנקים בישראל, לעומת זאת, פועלים בשוק מונופוליסטי. כדאי לומר את הדברים בבירור: מדובר בקבוצה קטנה של בעלי הון, בגיבוי ממשלתי, שלפי החשד מתאמת את מעשיה מול הלקוחות. בנוסף, אין שום חשש ליציבות הבנקים בישראל, ואין שום צורך לתת להם הנחות והקלות.

בדיוק מהסיבה הזאת, אין סיכוי שהבנקים יבואו מיוזמתם לקראת הלקוחות ויקלו את מצוקת האשראי - ובכך יתרמו להקלה במצב הכלכלי. מצוקת העסקים הקטנים מעניינת אותם כשלג דאשתקד. ובצדק: הם עסק שמנסה למקסם את רווחיו. האחריות מוטלת על הממשלה ועל פישר. והנגיד קורא לבנקים לגלות התחשבות ולסייע. תודה רבה.

פישר, שכידוע בילה את רוב חייו מחוץ לישראל, חושב במושגים שאינם רלוונטים למשק הישראלי. אם ברצונו להיזכר כמי שסייע לישראל להתאושש מהמשבר הכלכלי האדיר, עליו להפשיל שרוולים ולהתחיל לפעול. עליו לגייס את מנגנוני הפיקוח הנמצאים בשליטתו, ולגייס את הפופולריות והקשרים הפוליטיים שלו כדי להעביר חקיקה מהירה של תקנות שיאפשרו לו להתערב. המדינה צריכה לאפשר לפיקוח על הבנקים לחייב את הבנקים להוריד אשראי לעסקים, כאן ועכשיו.

וזה המקום לתזכורת קטנה: מדינת ישראל כמעט ואינה עושה דבר כדי לטפל במשבר הכלכלי. היא כמעט המדינה היחידה בעולם המערבי שנוהגת כך. אם יתברר שכל הגויים טועים ורק אנחנו צודקים, מה טוב. אם יתברר ההיפך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסכנה קיומית. ולסטנלי פישר, עם כל הכבוד הראוי, יש אחריות על כך.