מיתון - מה זה אומר? שאלות ותשובות

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מסר אתמול (א') הודעה דרמטית, שהסעירה את המדינה: המשק נכנס לתקופה של צמיחה שלילית. הכותרות בתקשורת מיהרו לבשר: אנחנו במיתון. האם זה נכון? ומה זה אומר, למעשה, על מצבה של המדינה ועל חיי היום-יום שלנו?

מהו מיתון?

המילה "מיתון" מתייחסת במקורה למדיניות ממשלתית מכוונת להאטת הפעילות במשק, כדי למנוע אינפלציה. מאוחר יותר הפכה המילה לתרגום לעברית של המילה האנגלית recession, שמשמעותה הפסקת הצמיחה הכלכלית. למיתון במובן השני של המילה מקובלת כיום הגדרה כלכלית מדוייקת: שני רבעונים רצופים שבהם התוצר הגולמי במשק (תמ"ג) אינו גדל. כיוון שהאוכלוסייה הישראלית ממשיכה לגדול, המשמעות של מיתון היא קיטון בתוצר לנפש - לכל אחד מאתנו יש בממוצע פחות כסף.

האם אנחנו נמצאים כעת במיתון?

עד כה לא פורסמו נתונים רשמיים המצביעים על מיתון בישראל. מאמדנים מוקדמים של הלמ"ס עולה כי במחצית השנייה של שנת 2008 נרשמה במשק צמיחה של 1.8% - הרבה פחות מאשר בכל השנים האחרונות, אבל ממש לא מיתון. נתוני הרבעון הראשון של 2009 טרם פורסמו, ולכן אי אפשר לדעת אם מדובר במיתון. נתונים רבים מראים שברבעון הרביעי חלה הרעה קשה במצב המשק הישראלי. אם, אכן, יתברר שההרעה הזאת חיסלה את הצמיחה - אזי אנחנו במיתון, אבל אנחנו נדע זאת רק בחודש אפריל או במאי.

אם כך, מה גורם לנו לחשוב שאנחנו במיתון, או עומדים להיכנס למיתון?

נתונים סטטיסטיים שגופים שונים במשק, כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל והתאחדות התעשיינים, אספו ממפעלים ומעסקים, מצביעים על ירידה חדה מאוד בהיקף הפעילות העסקית. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, סובלים כ-70% מהמפעלים בישראל מירידה בהיקף הייצור וכ-60% מירידה בייצוא. לפי נתוני בנק ישראל, נרשמה ברבעון הרביעי ירידה של 7%-6% בהיקף הייצור. מדובר בירידה החדה והפתאומית ביותר בהיקף הייצור בתולדות המדינה.

כל אלה הביאו את כלכלני בנק ישראל להערכה שהמשק הישראלי יתכווץ השנה ב-0.2%, זמן לא רב אחרי שחזה צמיחה של 3.5% ואחר כך הוריד את התחזית ל-2%. בבית ההשקעות מריל לינץ' צופים לנו 0% צמיחה. שתי התחזיות המעודכנות מנבאות מיתון - אבל, עדיין, חשוב לציין כי מדובר בתחזיות בלבד.

מה המשמעות של מיתון בחיי היום-יום שלנו?

את המשמעות המרכזית מרגישים כבר היטב חלק גדול מהעובדים בתעשייה, בהיי-טק, בתקשורת ובענפי הפיננסים: המעסיקים, שסובלים מירידה במכירות וברווחים של החברות (ומעסיקים נוספים, ש"תופסים טרמפ"), מפטרים המוני עובדים. בחצי השנה האחרונה פוטרו כ-60 אלף עובדים, ובחודש דצמבר לבדו - כ-20 אלף. מעולם לא פוטרו בישראל כל-כך הרבה עובדים בזמן כל-כך קצר.

הגל הארור הפסיק בזמן המלחמה בדרום, בגלל גיוס המילואים ובגלל שלמעסיקים "לא היה נעים" לפטר, אבל התחדש בשבועיים האחרונים במלוא עוזו. גם מי שאינו מפוטר, מרגיש היטב את החשש מפני הפיטורים ואת האווירה העכורה שהוא יוצר במקומות העבודה.

מהנסיון של המיתון הקודם, עלולים הפיטורים בענפי הייצור והכספים לגרור אחריהם גם פיטורים בענפי השירותים - כיוון שהמפוטרים קונים פחות, והפדיון בעסקי השירותים יורד - וגורם גם להם לפטר עובדים.  

האם המיתון עלול לגרום גם לירידה בשכר?

כן, וזה תהליך שכבר קורה בפועל. בחלק ממקומות העבודה מוותרת ההנהלה על שכרה, ומאלצת את כל בעלי השכר הגבוה והבינוני ללכת בעקבותיה - או להתפטר. חברות אחרות מוציאות עובדים לחופשה ללא תשלום, או מקצרות את שבוע העבודה לארבעה ימים - על חשבון שכר העובדים וימי החופשה שלהם. ויש מקומות עבודה שמבצעים מיקור חוץ - מוציאים פרויקטים לביצוע בידי קבלנים חיצוניים שקולטים, במקרים רבים, את המפוטרים הטריים בתפקידים דומים לאלה שביצעו בעבר - בשכר נמוך בהרבה. השכר הממוצע במשק כבר יורד, ועוד היד נטויה.

מה צפוי לקרות למחירים?

הניסיון מראה כי אף אחד אינו יודע לאן הולכים המחירים. כרגע, המגמה היא ירידה במחירים - מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר היה מינוס 0.1%, וזה של נובמבר ירד ב-0.6%. הירידה נובעת מצמצום בהיקף הקניות של הצרכנים - שרבים מהם הם עובדים שפוטרו או חוששים מפיטורים. 

האם למיתון יש גם צדדים חיוביים?

כמובן שכן. בכל מצב שבו מישהו מפסיד משהו, יש גם מי שמרוויח. אנשים בעלי אמצעים ועובדים שבטוחים במקומות עבודתם יכולים ליהנות מהירידה במחירים. יש מעסיקים שנהנים מאוד מגל הפיטורים, שמגדיל את הכוח והשליטה שלהם, יש גם בעלי עסקים שמצליחים לנצל את המצב כדי למצוא הזדמנויות במחיר מציאה. נחמה נוספת עשויה להיות האפשרות שהקטנת הצריכה והייצור תקטין גם הפגיעה באיכות הסביבה.

מה כדאי לישראלי הממוצע לעשות כדי להתמודד עם המיתון?

אין הרבה מה לעשות. כמו תמיד, כדאי לחסוך ולא להוציא יותר ממה שמרוויחים - וגם להשאיר רזרבות ליום סגריר. הסיכוי להתקדם, לקבל העלאת שכר ולמצוא עבודה מעניינת יותר הוא נמוך יחסית, וכדאי לרכז את האנרגיה בשמירה על מקום העבודה הקיים. זהו אינו זמן טוב לפתוח עסק חדש, ולבעלי עסקים קטנים קיימים כדאי לחשוב פעמיים לפני שמרחיבים אותם. למשקיע הקטן בבורסה מומלץ בחום שלא לקנות מניות ואג"ח, אבל גם לא למכור את הקיימות - הן יעלו. למי שרוצה לקנות דירה, כדאי לחשוב על כך שערכה עלול לרדת, ולשאול את עצמו אם יהיה לו כיצד לשלם את המשכנתא.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אגב, קרא לציבור לצרוך ולהוציא כסף כדי להניע את גלגלי המשק. עצתי הקטנה לפישר: חסוך לנו את העצות האציליות הללו, והתרכז במחשבה מה אתה, כממונה על יציבות המשק, יכול לעשות כדי למנוע את המיתון.

אם אכן מתחיל מיתון בישראל, ממה הוא נובע?

מהמשבר הכלכלי הגלובלי. המשבר הביא למיתון בארצות הברית, ביפן, ברוסיה ובחלק ממדינות אירופה ובהן בריטניה. המשק הישראלי מתבסס רובו על ייצוא לחו"ל, וכאשר העולם קונה פחות - חברות ישראליות מפסידות.

סיבה נוספת למיתון היא מחנק האשראי - הבנקים ובתי ההשקעות בישראל ובעולם חוששים להסתבך ולהשקיע את כספם בחברות מפסידות - ומצאי האשראי העומד בפני חברות הולך ומצטמצם. כשאין אשראי, קשה להשקיע ולהרחיב את העסק, וכשעסקים אינם מתרחבים - המשק אינו צומח.

האם המיתון נובע מהירידות בבורסה?

לא, להיפך: הירידות בבורסה נובעות מהחשש מפני מיתון. הירידות נובעות מכך שהמשקיעים חוששים מהפסדים של החברות. יצויין שבארצות הברית, בכל פעם שהרשויות מפרסמות נתונים שליליים על מצב המשק, הבורסה יורדת - ואילו כאן, הבורסה מושפעת בעיקר מהבורסה בארצות הברית.

האם היה בעבר מיתון בישראל, וכיצד הוא הסתיים?

כן. בשנים 2002-2001 נרשמה בישראל צמיחה שליליית של 1.8% וכ-2.5% בהתאמה. המיתון החל עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה ועם משבר הדוט-קום שהפיל את תעשיית ההיי-טק, והסתיים עם סיומם של שני המשברים הללו. שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, טוען שהמיתון הסתיים בזכות הרפורמות שביצע במשק, אך טענתו מעולם לא הוכחה.

השנים 1966, 1997 ו-1998 זכורות גם הן כשנות מיתון, אך מדובר במיתון במובן הקודם של המילה - האטה מלאכותית שביצעה הממשלה, ולאמיתו של דבר, המשק המשיך לצמוח.

מה יכולות הממשלה ובנק ישראל לעשות כדי להתמודד עם המיתון?

התרופה הבדוקה והאמינה ביותר לירידה בצמיחה היא הורדת ריבית. ריבית נמוכה מאפשרת לעסקים ללוות כסף כדי להשקיע ומקלה עליהם את מחנק האשראי. ראשי הבנקים המרכזיים בעולם, כולל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ביצעו בחודשים האחרונים הורדות ריבית אגרסיביות, ובמדינות רבות, כולל ארה"ב ויפן, הריבית ירדה כמעט לאפס. פישר אמור להודיע היום על גובה הריבית בפברואר, וההערכה היא שהוא יבצע הורדה חדה של הריבית - מ-1.75% ל-1.25%, 1%, או אף פחות מכך.

השאלה, מה יכולה הממשלה לעשות היא סבוכה יותר ולא בטוח שיש לה תשובה. ממשלות העולם נוקטות במדיניות של הרחבה תקציבית - משקיעות כסף רב בהקמת תשתיות ובסיוע לבעלי עסקים ולמובטלים כדי להזרים לשוק כסף ואשראי. 

גם ממשלת ישראל הכינה את "תוכנית ההאצה", הכוללת הזרמה של כסף למשק, וגם רשת ביטחון לכספי הפנסיה, שהתכווצו בגלל הירידות בבורסה. בהשוואה לתוכניות ההתערבות שנעשו בחו"ל, מדובר בתוכנית סיוע קטנטונת (גם ביחס לגודל המשק הישראלי). התאחדות התעשיינים וההסתדרות דורשות להרחיב את תוכנית ההאצה בהרבה, ולהגדיל בה את מרכיב הסיוע הישיר לעסקים - לפי שעה, ללא הצלחה.

מה מציעות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת לעשות כדי לעצור את המיתון?

ההצעות הן שונות ומוגוונות, ומראות כי לבעיה יש יותר מפיתרון אחד. מפלגת העבודה מבטיחה להרחיב את תקציב המדינה ולהזרים כסף למשק, כפי שנעשה בחו"ל. בנימין נתניהו, לעומת זאת, מציע לחזור על מה שכבר עשה בזמן המיתון הקודם: הורדות מסים ורפורמות מבניות. קדימה מציעה גם זה וגם זה, וש"ס מבטיחה להחזיר את הקצבאות כדי לסייע למובטלים. כיוון שהמפלגות השונות מתכוונות, כנראה, להקים קואליציה משותפת, ניתן להניח שאחרי הבחירות הן יכינו תוכנית משותפת שתשלב את כל הרעיונות הללו יחד.  

מתי צפוי המיתון להסתיים?

המשבר הכלכלי בישראל הוא, כאמור, נגזרת של המיתון בחו"ל, ולכן הוא צפוי, כנראה, להסתיים עם תום המשבר העולמי. כלכלנים שונים פרסמו נבואות שונות ומשונות לגבי תום המיתון העולמי - ברבעון השני של 2009, או בסוף 2009, או ב-2010, או ב-2012, ועוד כהנה וכהנה - אבל איש לא חזה את המשבר העולמי, ולכן צריך לקחת גם התחזיות לגבי מועד סיומו. בעירבון מוגבל.