מכת הפיטורים: האם בחו"ל גרוע עוד יותר?
היקף הפיטורים בישראל, באופן יחסי לגודל האוכלוסין, גבוה מבחו"ל, אך קצב הגיוסים גם הוא גבוה יותר; כך שמספר גבוה יותר מהמפוטרים מצא עבודה חדשה ושיעור המשרות שאבדו למשק נמוך מבארה"ב או בצרפת
שירות התעסוקה פרסם היום (א') נתונים קשים על מצבו של משק העבודה הישראלי והאבטלה הגוברת. לפי הנתונים, פנו בחודש מרס לשירות התעסוקה 20,072 מפוטרים. זאת, בנוסף ל-17,830 עובדים שפוטרו בפברואר ו-19,719 עובדים בינואר. מאז תחילת השנה פוטרו, איפוא, כ-58 אלף עובדים - לא כולל מפוטרים שהחליטו לא לפנות לשירות התעסוקה, ויש לא מעט כאלה.
מדובר בשיא של כל הזמנים בהיקף הפיטורים בישראל, ובנתון קשה וכואב לפי כל קנה מידה. כ-1% מתושבי המדינה עברו מאז תחילת השנה אירוע קשה, לעתים טראומטי, שטלטל את חייהם ואיים על ביטחונם הקיומי.
האם בהשוואה למדינות אחרות, האם הנתונים הללו מעמידים אותנו במצב גרוע יותר או פחות? עד לפני חודשים טענו קברניטי המשק הישראלי כי פגיעתו של המשבר הכלכלי בישראל נמוכה יחסית. האם הקביעה הזאת עדיין נכונה? השוואות כאלה, מטיבן, אינן יכולות להיות מדוייקות, כיוון שאופן איסוף הנתונים, מבנה המשק ונתוני הפתיחה שונים מאוד ממדינה למדינה, אבל גם השוואה חלקית ולא מדוייקת יכולה ללמד אותנו הרבה על מצבנו ועל אופן ההתמודדות שלנו עם המשבר הקשה.
בישראל מפטרים הרבה יותר
לפי נתוני משרד העבודה הבריטי, לדוגמא, פוטרו בבריטניה ברבעון הראשון של השנה כ-600 אלף עובדים. מדובר על יותר מפי 10 ממספר המפוטרים בישראל באותה תקופה. אבל בבריטניה חיים כ-60 מיליון תושבים, כמעט פי 9 יותר מאשר בישראל. שוק העבודה הבריטי גדול כמעט פי 11 משוק העבודה הישראלי, כיוון ששיעור הילדים והמובטלים מרצון בישראל גבוה בהרבה וכיוון שבבריטניה אין שירות חובה צבאי. כלומר, היקף מכת הפיטורים בישראל דומה לזה שבבריטניה ואולי מעט גבוה יותר.
בצרפת, לעומת זאת, פוטרו הרבה פחות: לפי הערכות של כלכלנים, פוטרו בצרפת בינואר כ-90 אלף עובדים, ובפברואר כ-80 אלף נוספים. פי חמש מאשר בישראל, בשעה ששוק העבודה הצרפתי דומה בהיקפו לשוק העבודה הבריטי - וגדול פי 11 מהשוק הישראלי. היקף הפיטורים בישראל גדול, איפוא, יותר מכפליים מאשר בצרפת.
ומה המצב בארה"ב, המדינה שבה נוצר המשבר? מדו"ח שפרסמה לאחרונה חברת ההשמה והמחקר ADP עולה כי בחודש מארס פוטרו בארה"ב כ-765 אלף עובדים. מדובר על פי 38 יותר ממספר העובדים שפוטרו בישראל. אוכלוסיית ארה"ב גדולה פי 43 מאוכלוסיית ישראל, ואם לוקחים בחשבון את ההבדלים במבנה שוק העבודה, צריך להתייחס אליה כאילו היא גדולה פי 50 בערך.
מספר הפיטורים במרס בישראל, ביחס לגודל המדינה, היה גדול יותר אפילו ביחס לארצות הברית. קצב הפיטורים בישראל הכפיל את עצמו במחצית השנה האחרונה. במהלך שנת 2008 כולה הגיעו ללשכות התעסוקה כ-150 אלף מפוטרים, פי 2.5 בלבד ממספר האנשים שפוטרו בישראל ברבעון הראשון של 2009. תהליך דומה קרה בארה"ב. בחודש מארס שעבר פוטרו בישראל 12 אלף עובדים, ובארה"ב - כ-300 אלף, פי 25 בלבד יותר מאשר בארץ. אם לשפוט לפי מספר העובדים שפוטרו, הרי שמצבנו גרוע בהרבה גם בטווח של שנה אחורה.
גם ביחס לסין, מצבנו אינו מזהיר: במהלך השנה ורבע האחרונות, בזמן שבישראל פוטרו כ-200 אלף עובדים, פוטרו בסין 20 מיליון. פי 100 מאשר בישראל, בשעה שאוכלוסיית סין גדולה מאוכלוסיית ישראל כמעט פי 150. לפי החישוב הזה, עולה שהיקף הפיטורים היה גדול בכ-50% יותר מאשר בסין. עם זאת, יש לציין שהנתונים הזורמים מסין מפוקפקים מעט שכן קשה לאמוד את ההשפעה של המשבר על כל המגזרים במדינה והמספרים המדווחים על ידי השלטונות אינם בהכרח מדוייקים.
אבדן המשרות אצלנו נמוך יחסית
אלא שההשוואה בין מספרי המפוטרים מספקת תמונה חלקית בלבד. מרבית המפוטרים בישראל, בעיקר אלה שפוטרו בשנה שעברה, מצאו עבודה חדשה. נתוני משרד התמ"ת מראים כי במהלך 9 החודשים הראשונים 2008 נמצא שוק העבודה הישראלי במצב סטטי: מספר המפוטרים היה דומה לגיוסים לעבודה, ובחלק גדול מהמקרים היה מדובר באותם עובדים עצמם. בחודשים האחרונים, לעומת זאת, חל שינוי לרעה: היקף הפיטורים גדל, ואילו הביקוש לעובדים ירד באופן דרמטי. בתמ"ת מעריכים כי במחצית השנה האחרונה איבד המשק הישראלי כ-30 אלף משרות.
ומה קורה בחו"ל? מאז שהחל המיתון בארה"ב, בדצמבר 2007, פוטרו במשק האמריקני 5.1 מיליון עובדים. כיוון שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 לא נרשם אבדן משרות בישראל, ניתן להשוות את אבדן המשרות בישראל מאז אוקטובר לאבדן המשרות האמריקני מאז דצמבר 2007. אם שוק העבודה האמריקני גדול פי 50 משוק העבודה הישראלי, הרי שהיקף אבדן המשרות בארה"ב מאז תחילת המשבר היה גדול פי שלוש, באופן יחסי, מאשר בישראל.
המצב בצרפת טוב בהרבה, אבל גם שם אבדן המשרות גדול יותר מאשר כאן: המשק הצרפתי איבד, לפי הערכות כלכלנים במכון הממשלתי הסטטיסטי של צרפת, כ-300 אלף משרות מאז תחילת שנת 2009. זאת, בנוסף ל-כ-100 אלף משרות, שאיבד המשק הצרפתי ברבעון הרביעי של 2008. בסך הכל, מדובר באבדן של כ-400 אלף משרות בצרפת במחצית השנה האחרונה - פי 13 יותר מאשר בישראל. אבדן המשרות בצרפת היה, איפוא, גרוע יותר בשיעור של 10% או 20%, בערך כיוון שפחות מפוטרים צרפתים מצאו עבודה אחרי פיטוריהם.
נזכיר כי מדובר בהשוואות בלתי מדוייקות,עקב שוני בחישוב הנתונים וגורמים נוספים, אבל בכל זאת, עולה מהן נתון מעניין אחד: בזמן שהיקף הפיטורים בישראל, ביחס לגודלה הקטן של המדינה, הוא גבוה יותר מאשר בארה"ב, בריטניה, צרפת וסין, אבדן המשרות כאן הוא נמוך יחסית - לפחות ביחס לצרפת ולארה"ב. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה באופיו הדינמי של המשק הישראלי, עתיר ההייטק ומיקור החוץ. העובד הישראלי נוטה להחליף מקומות עבודה בתדירות רבה יותר מהעובד הצרפתי, לדוגמא, וגם המעסיק הישראלי הוא חובב פיטורים גדול.
גם בהשוואה של הגידול בשיעור האבטלה במדינות השונות, יוצא שמצבה של ישראל טוב יותר. במהלך מחצית שנה האחרונה עלה היקף האבטלה בישראל מ-6% ל-7.5%, לאחר ששמר על רמה סבירה של כ-6% במשך כמעט שנה. זאת, בשעה שהיקף האבטלה בארה"ב זינק, מאז תחילת המשבר בסוף 2007 מ-5% ל-8.5%. קצב האבטלה בצרפת עלה לאט יותר - במהלך 2008 עלה שיעור האבטלה בצרפת מ-7.5% ל-7.8%, ואילו ברבעון האחרון הוא עלה, לפי הערכות כלכלנים, ל-8.2%. אלא שגם אופן חישוב הזכאות לדמי אבטלה שונה ממדינה למדינה, ומקשה על ההשוואה בין שיעורי האבטלה.