האיחוד האירופי במשבר - כל מדינה לעצמה
האיחוד האירופי החל את חייו לפני 52 שנה כגוף לקידום שיתוף פעולה כלכלי. אבל המשבר הכלכלי פורר את שיתוף הפעולה הזה וכרגע הוא כמעט ואינו קיים
השוק האירופי המאוחד חגג בשבוע שעבר 52 שנים לקיומו, אולם נראה כי אין הרבה סיבות למסיבה. למרות קולות האחדות האופטימיים שנשמעו השבוע ממנהיגי מדינות ה-G20, הלכידות הפנימית במרחב האירופי לא ממש קיימת. המשבר הכלכלי הקשה מציב אתגרים בפני מדינות אירופה, בצל אזהרות ה-OECD שהאבטלה בגוש האירו עלולה להגיע ל-12% בשנה הבאה והערכותיו שהכלכלה תתכווץ ב-4.1% השנה.
שערי המט"ח מתרסקים, הגירעונות הלאומיים תופחים, המיתונים במדינות השונות מעמיקים והפוליטיקאים חוששים לכיסאותיהם מול אבטלה גואה - כל אלו אינם חלק ממשבר במדינת העולם השלישי בשנות ה-80. אלו המצרכים העכשוויים בעוגת יום ההולדת של השוק האירופי.
טולסטוי אמר פעם כי כל המשפחות השמחות הן שמחות באותה צורה, אך לכל משפחה אומללה, יש דרך סבל ייחודית משלה. כך בדיוק נראה האיחוד האירופי, שהמריבות הקטנות שפרצו לאחרונה בין המדינות המהוות את עמודי התווך שלו הם כאין וכאפס לעומת העוינות הגדלה כנגד החברות החדשות יחסית באיחוד. ראש ממשלת פולין, דונלד טאסק, טען לאחרונה שהוא כבר יכול לראות את המדינות הגדולות באיחוד "זורקות את הנוסעים החלשים מעבר למעקה האנייה - לים".
משפחה אחת גדולה ומאושרת? לא בדיוק (צילום: רויטרס)
בוועידת 27 ראשי החברות באיחוד, שנערכה בחודש שעבר, הציגו צרפת ואיטליה את חזונן, לפיו התחרות החופשית באירופה אמורה להביא לבריאת של תעשיות חזקות ותחרותיות, ולא להבריח מעסיקים למדינות שבהן כוח האדם זול יותר. שתיהן סבורות שארה"ב עושה את הצעד הנכון בכך שהיא מגינה על תעשיותיה. גם שר התעסוקה הגרמני, אולף שולץ, קבע בראיון למגזין "בילד" ש"עכשיו הוא לא הזמן לבטל את ההגבלות החוקיות על כניסתם לגרמניה של עובדים מהמדינות שהצטרפו לאיחוד ב-2004 וב-2007".
לאחרונה נכשלו שרי החוץ האירופים בנסיון להגיע להסכמה בדבר השקעות בתשתיות אנרגיה בהיקף של 6.4 מיליארד דולר, משום שספרד, פורטוגל ויוון טענו שרשימת הפרויקטים נוטה לטובת מזרח אירופה על חשבונן. הבוס הגדול של הבנק העולמי, רוברט זאליק, מזהיר כעת כי המאבקים הפוליטיים הפנים-אירופיים שנמשכים זה 20 שנה עלולים להפוך לגסים בייחוד אם מערב-אירופה לא תתייצב מאחורי תוכניות בינלאומיות לתמוך בבנקים במזרח היבשת, לפני שתגיע נקודת ה"אל-חזור", וכולם מתפללים שזו לא תגיע בקרוב.
האם תתייצב מערב אירופה מאחורי המזרח? כפר באוקראינה (צילום: רויטרס)
חילוקים אלו באים לידי ביטוי גם במעמדו של המטבע המשותף. שוק האג"חים העולמי מראה כי המרווחים על החובות הלאומיים של אירלנד, יוון, איטליה פורטוגל וספרד גדלו באופן חד, וסוכנויות הדירוג עוקבות בדאגה אחרי מצבן המחמיר.
אמנת מסטריכט, המהווה מעין "חותם כשרות" כלכלי למדינות האיחוד, דורשת מהמדינות החברות בו להדק את חגורת ההוצאות, להגביל שכר ולבצע רפורמות מקיפות בשוק העבודה. אולם המשבר הכלכלי משנה את התמונה. מיתון שהולך ומחמיר, רגולציות מכבידות וחובות לאומיים מצטברים אפילו בקרב הגדולות שבמדינות האיחוד כמו ספרד ואיטליה, בה עומד החוב על יותר מ-100% מהתמ"ג, אינם מבשרים טובות, ובחדרי העסקאות הגדולים בסיטי של לונדון מדברים על כך שבטווח הארוך עלול המטבע האירופי למצוא את עצמו בערך המשתווה לדולר.
תלות הדדית בתוך המשפחה היא דבר הגורם לצרות לא קטנות, וגם במקרה של אירופה נראה שאין מנוס מהתסמונת המביכה. בנקים ממערב אירופה - אוסטריים, שוודיים, יווניים ואיטלקיים, השקיעו בכל פינה בין הבלקן והים הבלטי, אבל לולא היו שקועים עמוק בבוץ ייתכן שרובם היו בכלל מעדיפים לראות את שכניהם ממזרח פשוט מתנדפים באוויר.
משבר הגז יתחדש?
ואם כל הצרות מבית עדיין לא מספיקות, ייתכן שהרע מכל עדיין מחכה מסביב לפינה - המאבק עם השכנים והתחזית הכלכלית של רוסיה ואוקראינה לשנה הקרובה שנראית עגומה ביותר. ייתכן שמשבר הגז בין השתיים יתחדש כבר בחודשים הקרובים. מה שישפיע על שוק הנפט והדלקים.
האיחוד האירופי חגג יום הולדת עצוב מאוד. למרות ביטול הגבולות, השוק המשותף והולדת המטבע שהיה אמור להתחרות בדולר, אירופה נמצאת כעת על סף משבר שסופו אינו גלוי לעין, נראה שבמקום ברכות, הצורך המיידי הוא בכרטיסי החלמה מהירה לחולה האנוש.
הכותב הוא אנליסט בחדר העסקאות של בית ההשקעות פינוטק בלונדון
לפנייה לכתב/ת 
