שתף קטע נבחר

 

הדרך לחירות. על-פי שולמית אלוני

לקצץ במספר השרים ובלוקסוס של נציגי הציבור; לתת עבור הילד הראשון את הקצבה הכי גבוהה ולמרוד בחוסר הצדק החברתי. שולמית אלוני מצטרפת לפרויקט "כולנו עבדים" של ynet ו"במעגלי צדק" - ומשרטטת את הדרך שלה לחירות

1. חמץ - מה החמץ החברתי אותו היית רוצה לבער? החמץ שצריך לבער בעיני זו הממשלה הנוכחית, שהיא גדולה מדי ולכן היא תהיה בזבזנית ותעלה לנו הון תועפות. כל זאת על חשבון האוכלוסיה העניה והנצרכת.

 

"כולנו עבדים": 

 

2. הא לחמא עניא - האם ניתן לפתור את בעיית העוני? לדעתי, ניתן למגר את העוני אם באמת נרצה ואם נתאמץ. בינתיים, מה שהממשלות עשו זה ההיפך. הן לקחו נכסי מדינה ומכרו אותם למליונרים. כך שיצרו מצב שהיום יש כאן הרבה מיליונרים והרבה עניים. אם היינו חוזרים למבנה של מדינת רווחה לא היה כאן כל כך הרבה עוני.

 

3. "כל דיכפין יתי ויאכל" – מה יותר חשוב, צדקה או צדק? בחירה בין צדק לצדקה אני מעדיפה צדק,

כי אם יש צדק יש גם צדקה. ואם יש רק צדקה זה בעצם ג'סטה שעושים למישהו, אבל זה לא מחייב עדיין שיהיה גם צדק.

 

4. "מה נשתנה": איזה שינוי חברתי חייבים לדעתך לעשות באופן מיידי? להשתחרר מהלחץ של הכנופיות החרדיות והקיצוניים, זה רק מביא אותנו למלחמות מרושעות ואפליה גסה. בשנה שעברה היו חמישים אלף פרזיטים שחיו על חשבוננו. בשנה הקרובה יהיו שמונים אלף. לזה תוסיפו את הדבר המוזר הזה שבמקום לתת לילד הראשון שנולד את הקצבה המקסימלית, כי מדובר בזוג צעיר נותנים את זה לילד החמישי. אין בזה הגיון למעט העובדה שזה מגדיל את מספר הפרזיטים במדינה.

 

5. "ושאינו יודע לשאול, את פתח לו" - מה היית שואלת את אנשי האוצר לקראת הכנת התקציב? הייתי שואלת אותם אם אולי יש אפשרות לקצץ במספר השרים, הלשכות, המכוניות, אולי אפשר לקצץ בשפע שניתן היום לנציגי ציבור. הייתי חברת כנסת עד לפני 12 שנים. הגעתי לכנסת לאחרונה וראיתי את הלוקסוס שהם מקבלים וחשבתי שלא כך ראוי לנהוג בשעה שאין דיור ציבורי. בעבר חיו כאן בצניעות ובבריאות. היום יש פה מצד אחד שפע מנקר עיניים ומצד שני עוני מכמיר לב.

 

6. והגדת לבנך" – מהו המסר שלך לדור הבא?

המסר שלנו לדור הבא צריך להיות שהם צריכים למרוד. למרוד במה שקיים פה. למרוד בשחיתות, בחוסר הצדק החברתי. להקים חברה מתוקנת. בדור שלי האמנו שנקים פה חברה למופת ואוי לנו מה שקורה פה היום. אני מקווה שהחברה האזרחית תתנער ותעשה פה משהו כדי שנהפוך לחברה טובה יותר. דמוקרטית יותר. כי אני מרגישה שאם רק מי שיש לו אמא יהודיה שולט פה אז אנחנו כבר מזמן גם לא דמוקרטיה.

 

7. "כי גר יהיה זרעך"- עובדים זרים מול עובדים מקומיים? היחס לעובדים זרים בארץ צריך להיות זהה ליחס של כל עובד אחר פה. ביהדות אומרים שכל בני האדם הם צאצאיו של האדם הראשון ואיש לא יכול לאמר לפיכך ייחוסי גובר על ייחוסך. לצערי, מי שנכשל בכך הם היהודים שביחסם לעובדים הזרים אין במה להתפאר.

 

8. הלל – האם ישנו שינוי חברתי שמתבצע בימים אלה שהיית חולקת לו שבח? ההלל שלי הוא לכל הקבוצות שפועלות ועושות למען נשים וילדים. לכל אלה שעושים מעשי צדקה. כי אין צדק, אז לפחות יש לנו אותם שניתן להלל ולקלס.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שולמית אלוני
צילום: אלי אלגרט
מומלצים