דראפט ה-NFL: בוחרים בעתיד טוב יותר

זה התחיל כמו עוד בוקר רגיל בחייו של נורם מייקל. אחרי שפקח עיניים וצחצח שיניים, הכין לעצמו כוס קפה כהרגלו בקודש והחל בקריאת העיתון היומי. ממש עוד בוקר שגרתי של שלהי חורף 1999. אחרי סקירה מהירה של הכותרות, לקח עוד לגימה מהקפה והתפנה למדור הספורט. מייקל הוא אוהד ותיק של קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת סירקיוז, בה נהג לככב צעירותו. לפתע נפערו עיניו הרפות. מבעד לזגוגיות משקפיו העבות הבחין ברשימת יוצאי הקמפוס לדורותיו שנבחרו בדראפט ה-NFL. שם, בין מרווין האריסון, לארי צ'סונקה, ג'ים בראון ורבים אחרים, גילה גם את שמו שלו.

• אובר-דראפט. בלי משיכת יתר
• שוק הפשפשים והעלוקות. ב-NFL אין מיתון
  

לא, זו לא היתה טעות. הפילדלפיה איגלס בחרו בו בסיבוב ה-18 של הדראפט. גילוי זה היה יכול להסב למייקל עונג רב לולא היתה החדשה המרעישה נכונה לשנת 1944. מאז עברו 55 שנים, ולמרות שלמייקל הפנסיונר אין יותר מה לעשות בחיים מלבד לקרוא את העיתון כל בוקר בטריילר שלו, בגיל 77 ספק אם גופו היה מאפשר לו לעשות ניסיון ולהתקבל לקבוצה. לפצות על כל הזמן שבוזבז, במהלכו לא ידע כלל כי עמד בפני קריירה ספורטיבית, כזו שאולי היתה משנה את חייו לחלוטין. "עדיין לא שמעתי מהאיגלס. אני מניח שהחמצתי את חלון ההזדמנויות שלי", אמר.

יש פה מישהו נורם מייקל? דרוש בלשכת הגיוס... של האיגלס (איי.פי)

מסתבר כי עם סיום לימודיו בסירקיוז, מייקל התגייס לצבא והאיגלס לא הצליחו לאתרו. והוא, שכלל לא התעדכן בחדשות המסעירות, המשיך בחייו מחוץ למגרש הפוטבול מבלי שידע כי נבחר בדראפט. כך זה היה אז, בשנותיו הראשונות של דראפט ה-NFL. אפילו בחירתו של אחד שמו וויליאם שייקספיר על ידי פיטסבורג סטילרס שלישי בדראפט הראשון אי פעם בשנת 1936, לא הסעירה רבים. אפילו לא אותו עצמו. היום – יותר משבעים שנה אחרי, הדברים נראים אחרת לגמרי.

זה אולי נראה לכם מופרך לחלוטין, אבל דראפט ה-NFL הוא אחד המעמדים היותר מתוקשרים בספורט האמריקני – האירוע שייפתח במוצאי שבת ב'רדיו סיטי הול' בניו יורק (23:00 שעון ישראל) ויינעל למחרת יועבר בשידור ישיר מלא ב-ESPN (אפילו אצלנו). מדובר באירוע שיש הרואים בו גדול יותר אפילו מהסופרבול.

דראפט 2008 ברדיו סיטי הול שבניו יורק. כך זה נראה מבפנים (אמיר בוגן)

לכן אין פלא, שראשי הקבוצות משקיעים כל כך הרבה משאבים בהכנות הדקדקניות לאורך כל השנה. אין להתפלא שגם האוהדים מתכוננים. נראה שלכל אחד כזה 'מוק-דראפט' משלו - אחד מהתענוגות הגדולים האפשריים לכל אוהד פוטבול אמיתי, במיוחד כשהוא, בניגוד לסקאוט, המנכ"ל או הבעלים של הקבוצה, לא יצטרך לשלם על טעויותיו. בין אם במשרתו, אם במיליוני דולרים שבוזבזו לשווא.

פייטון מאנינג. נבחר ראשון ושינה את הקולטס לחלוטין (AP)

אחרי שאינדיאנפוליס בחרה במאנינג ראשון, מיהר בת'ארד להודיע על בחירת ליף ואף העניק לו חוזה לארבע שנים בתמורה ל-31 מיליון דולר. אחרי שלוש עונות של הופעות מזעזעות, פציעות, שיאים שליליים חסרי תקדים לקווטרבק וריבים עם חבריו לקבוצה והאוהדים, נזרק ליף מסן דייגו עם כיסיו מלאי הדולרים. הוא קיבל הזדמנות נוספת בטמפה ביי, דאלאס וסיאטל לפני שפרש סופית כאחת הבדיחות הגרועות בתולדות הליגה, לטובת משרה כמאמן גולף באוניברסיטה טקסנית.

אגב, מאנינג למי שלא יודע, הביא אליפות לקולטס ב-2007 וכבר מזמן הבטיח מקומו בהיכל התהילה עם שלל שיאי ליגה...

מרקוס קולסטון. איזו מציאה, רגע לפני סוף הסיבוב השביעי (AP)

נכון, בדרך כלל הקבוצות נוטות למלא רזרבות של שחקנים צעירים וזולים יותר, בתקווה שאולי יצליחו להחליף בעתיד את הוותיקים כשאלו יזדקנו, או ששכרם יהפוך גדול מדי ויכביד על תקרת המשכורות הקשיחה של הליגה. אבל לא פעם, נמצאים בסיבובים המאוחרים אוצרות של ממש. כזה הוא מרקוס קולסטון, שנבחר על ידי הניו אורלינס סיינטס במקום ה-252 - שלוש בחירות לסיום הסיבוב השביעי והאחרון ב-2006. היום נחשב לאחד הרסיברים הטובים בליגה.

פרסי הארווין. בדיקות הסמים כנראה יוציאו אותו מהסיבוב הראשון (AFP)

הבדיקות התקיימו במסגרת אירוע הקומביין המסורתי באינדיאנפוליס - 'שוק הבשר' של ה-NFL, בו עוברים המועמדים בדיקות מעמיקות ודקדקניות, כמעט פולשניות לגבי יכולתם הפיזית והמנטלית וכן בריאותם. ריצת 40 מטרים, זינוקים מהמקום, קפיצה לגובה, הרמת משקולות, מדידות גובה, משקל ומוטת זרוע וכן מבחנים פסיכוטכניים וראיון אישי - זוהי מנת חלקם של המועמדים לדראפט - ניסיון להקטין את הסיכוי לטעות. שלא לדבר על החוקרים שנשכרים כדי לברר על עברם.

מהי הפילוסופיה המועדפת? תלוי בקבוצה, תלוי בראשיה, תלוי בשחקנים העומדים לרשותה. כשלסיינטס עמדה ההזדמנות לבחור ב-2006 ברג'י בוש, הם עשו כן בלי להסס למרות שהם היו מסודרים בעמדת הראנינג-בק, עם דיוס מקאליסטר. פשוט אי אפשר לוותר על כישרון ענק כמו בוש בבחירה השנייה בדראפט.  

סקוט פיולי עם טוד היילי. עיצב את הפטריוטס. מה יעשה בצ'יפס? (MCT)

זה היופי שבדראפט: הקבוצות החזקות רק מנסות לשמר את כוחן ולמלא חורים עם השאריות שנותרו להן בבחירות המאוחרות. אלו החלשות הולכות על ההזדמנות שבכוכבים הגדולים של העתיד בבחירות הראשונות. למרות שבעצם זה אומר שגם ההימור שלהן גדול יותר - יותר כסף עומד על הפרק. ממש כמו במקרה של אותו ליף (ומאז המשכורות רק תפחו). אין פלא אם כך שקבוצות מעדיפות לא פעם לסגת מתחילת הסיבוב הראשון, שם מחיר הכשלון גדול הרבה יותר.

רוג'ר גודל (משמאל) בדראפט. אירוע שיא של הליגה (אמיר בוגן)

כן, אלו הסכומים בהם מדובר היום. סכומים אסטרונומיים, עליהם לא יכלו מר מייקל שלנו או אותו שייקספיר (שהבין כי אין כסף בפוטבול בשנות השלושים והעדיף להתגייס לצבא) אפילו לחלום לפני חמישים שנה, כשנכנס לתרדמת בכל הנוגע לקריירת הפוטבול שלו. הוא אולי שקוע בעבר, אבל הדראפט כאמור הוא בשביל העתיד. המוק-דראפט שלנו, מנסה לחזות אותו.

• בשבת: תחזית הדראפט של ynet