אין להם אלוקים

כמי שצפה בסדרת הטלוויזיה "סרוגים" אני יכול לומר שהדבר האמוני היחידי ב"סרוגים" הוא שיר הפתיחה. מילותיו של ארז לב ארי (אני רודף אחר חוקיך... השיבני!) מתארות כמיהה אל ה', אך בסדרה מקומו של הקב"ה נפקד. נכון הוא שהגיבורים הם דתיים. הם מתפללים ומקדשים את השבת ואף דואגים לאכול כשר - אך שם ה' כמעט שאינו שגור על פיהם. האם כך הם פני הדברים בחיים? האם הדבר הוא מחויב המציאות?

• בפרק הבא של סרוגים
• "סרוגים" מודל 82
• הרב אבינר: 'סרוגים' סילפו פסיקתי על הדייטים
• שהחיינו וקיימנו. הפרמיירה
  

מתוך שיחות שקיימתי עם רבים מתלמידי ותלמידותי למדתי שאכן התיאור הולם חלק נכבד מן הרווקים המתבגרים. ברצוני להציע ניתוח של התופעה והצעה למענה חלקי.

את תופעת הרווקות המאוחרת ניתן לבחון בשני צירים אשר קיים מתאם ביניהם, הראשון עולמו הדתי של הרווק/ה, והשני החיפוש אחר בן/בת זוג.

הציר הראשון כולל שחיקה בתחום עבודת ה' וקיום המצוות. אורח החיים הדתי הוא באופן טבעי קהילתי ומשפחתי ואילו הרווק הבודד מתקשה להשתלב בו. השבתות והחגים הופכים אט אט לסיוט או לכל הפחות אירוע שכדאי להימנע ממנו. המרחק בזמן מעולם התורה (ישיבה או מדרשה) בו למדו הולך וגדל וכן המפגש עם חיי החברה כמו גם תרבות הבילוי מעצימים את השחיקה. החובה הדתית להימנע מכל מגע פיזי הופכת קשה מנשוא

ומשנשבר טאבו זה מתרחש משבר דתי. נדמה שאצל רובם ההתדרדרות הדתית אינה נובעת מטעמים אידיאולוגים אלא מתרחשת בפועל מתוך חולשה ועייפות.

גם בציר השני של חיפוש בן/בת הזוג חלה שחיקה רבה. פגישה ועוד פגישה הופכים את החיפוש אחר בן/בת זוג לתהליך מתמשך ומתיש הכולל אכזבות רבות. יש מן הרווקים שהופכים ל'רווקים מקצועיים' ולעתים הזוג נפגש כשמראש אין סיכוי שמשהו בלבבות יפתח והמפגש יצליח. אצל הרבים הדימוי העצמי נפגע והיאוש אף מתגבר.

נראה, ששני הצירים מתרחשים במקביל. ההידרדרות הדתית מתעצמת ככל שהחיפוש אחר בן זוג מתמשך. האכזבה מהתמשכות תהליך מציאת בן זוג מזינה את ההידרדרות בקיום התורה והמצוות.

מה ניתן לעשות? האם זוהי גזירה משמים?

ניתן לטפל בכל אחד מן הצירים בנפרד. אפשר לנסות לחזק את העולם הדתי בעזרת השתתפות בשיעורי תורה, הקפדה על תפילות ועוד. ניתן גם לקבל ייעוץ (מקצועי) ועזרה בחיפוש אחר בן זוג. לדעתי, הדרך הנכונה היא לשלב את שתי המערכות למהלך אחד כולל. נראה, שמציאת נקודות החיבור בין שני הצירים תהפוך את האחד למנוף להתמודדות עם השני.

במה דברים אמורים?

אני מציע מחויבות עמוקה לעבודת ה' תחת אורח חיים דתי. הגיע העת להכניס מימד רוחני לחיים הדתיים, ללימוד תורה פנימי הכולל חיפוש אחר גילוי ה' במציאות האישית. ללימוד הכולל תיקון מידות ועבודה עצמית משמעותית.

במקום לראות בתקופת החיפוש אחר בן/בת זוג תקופה של חוסר מימוש עצמי ולעבור אותו בהמתנה לקראת יום החתונה הנכסף, אני מציע לראות זו זמן משמעותי של בניית האישיות התורנית, התפתחות מקצועית ורכישת מיומנויות זוגיות. לדעתי, לימוד תורה הכולל עבודת מידות הוא הדרך לפגוש את ה' ובו זמנית גם בת זוג.

למשל, העבודה על "האגו" יש בה פוטנציאל לקרב את הרווק לריבונו של עולם אך גם לקראת בת הזוג. כך היכולת לחיות בהווה מאפשרת לאדם לחוש שהמצב בו הוא נמצא הוא משמעותי ולא "זמן פציעות" שיש "להעביר" עד למציאת בת זוג. החיים בהווה מובילים לחוש את נוכחות ה' – מודעות מעוררת תקוה, ומסייעת לרווק להפטר מחלומות על בת הזוג המושלמת דבר המקשה עליו לפתח קשר עם הבחורה איתה הוא נפגש. כך למשל האמונה ש"הכל לטובה" במובנה העמוק, ולא זה השטחי, מלמדת שלצד הקושי ואף הסבל יש כאן הזדמנות לבניית העצמיות של הבחור או הבחורה לקראת עבודה משותפת במסגרת הזוגיות. גם ההתמודדות מול תחושת הכישלון הנובעת ממשבר דתי או מול ציפיה להתפתחות קשר של מומש מחייבת שימוש בכלים נפשיים היכולים להילמד במסגרת דתית.

בחור או בחורה המצויים בתהליך פנימי עמוק ניגשים אל תהליך חיפוש בן/בת הזוג באופן שונה. הם יודעים להסיר את המניעות ולהיות מדויקים בהגדרת צורכיהם אך גמישים מספיק להכיל את המציאות אותה הם חיים. הם אופטימיים יותר ולו משום המודעות לנוכחות ה' לצידם בשעה זו.

אינני שולל חס ושלום לימוד תורה 'לשמה'. חכמינו

לימדונו שאין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ. אני עצמי חניך של לימוד כזה בישיבת עין צורים ומרגיש שייך בכל לבי אל עולם תורני זה. עם זאת ואולי יש לומר לצד זאת אני קורא ללימוד נוסף העסוק במתן כלים רוחניים ונפשיים לאדם הדתי. כלים אלה רלבנטים בכל זמן והצורך בהם אף גובר במסגרת הנישואין וההורות אך בתקופת הרווקות הוא נצרך עד מאוד.

יהיו שיאמרו שאת הכלים הנפשיים ניתן לקבל במסגרות שאינן דתיות. קבוצות ימימה או שיטות אחרות ואולי אף טיפול פסיכולוגי וייעוץ טיפולי. אכן הדבר אפשרי ואני ממליץ גם על אלה. היתרון בהצעתי או בהכנסת הקב"ה לחיים הדתיים שהיא בעייני תורה לאמיתה וכלי נפלא ורב עוצמה להתמודדות עם קשיי החיים.

לסיכום, במקום לחוות תחושת שחיקה בתחום הדתי ובחיפוש אחר זוגיות אני מציע לחבר אותם ולהפוך אותם לגורם המניע את הרווקים בזמן הרווקוּת. לימוד כזה מחייב עבודה יומיומית ולפיכך כוחו רב בהשפעה לטובה על המציאות אותה חיים הרווק/ה, תוך כדי החיפוש שיסתיים בעזרת ה' בהצלחה.

ד"ר חזי כהן מלמד בישיבת מעלה גלבוע, ומדרשת הבנות עין הנצי"ב