משקיעים בזבל: 75 מיליון שקל לטיפול בפסולת

רוב הפסולת בישראל - כ-80 אחוז מהכמות הכוללת - מוטמן באתרים, אינו מטופל וגורם לזיהום של האוויר, המים והקרקע. בקרוב עשוי המצב להשתפר מעט: המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יקצה בשנה הקרובה 75 מיליון שקל לטובת טיפול בפסולת מוצקה, בניית תשתיות ופרויקטים למיחזור.

בין היתר יאפשר הכסף להקים אתרים לטיפול בפסולת אורגנית רטובה, להקים תחנות מעבר למיון פסולת ולהקים תשתיות לטיפול בפסולת בניין. בנוסף, רשויות מקומיות יוכלו לבקש תקציב כדי לקדם פעילות הקשורה להפרדת פסולת בתוך הערים, וכדי לחזק את ההסברה והחינוך.

"זה סכום כסף גדול שיכול לסייע לנו לטפל בבעיות רבות הקשורות לפסולת, ואנו זוכים פה לתמיכה חשובה של השר", אמר ל-ynet אברי לכמן, ממלא מקום ראש אגף פסולת מוצקה במשרד. לכמן הוסיף ואמר שהוא מקווה שהכספים יסייעו לאגף להגיע ליעדים שהציב לעצמו: מיחזור של מחצית מכמות הפסולת בישראל עד שנת 2020.

עוד על פסולת והטמנה:

• כמה פסולת מייצר ישראלי ממוצע? קילו וחצי ביום
• סקר: הישראלים רוצים למחזר - בתנאי שהפח קרוב
• אריזות קטנות - בעיות פסולת גדולות
• חקיקה: כך ימוחזרו חצי מיליון טונות אשפה בשנה
• המשרד להגנת הסביבה: עיריות מפעילות מזבלות פיראטיות
• בזכות הפסולת האורגנית: גם תפוח אכול יכול לעזור לעץ / עמיעד לפידות
  

כן ירבו: תחנת מעבר לטיפול בפסולת בראשל"צ (צילום: ירון ברנר)

מקורו של הכסף בקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, בה מצטברים בין היתר היטלי ההטמנה ששילמו הרשויות המקומיות.

היטלי ההטמנה החלו להיגבות לפני כשנתיים כחלק משיטה שנועדה להפחית את כמות הפסולת המוטמנת באתרים המורשים.

הרשויות משלמות היטל עבור כל טונה של אשפה שהם מעבירים להטמנה, וגובה התעריף גדל משנה לשנה כדי לעודד אותם להפחית את הכמות ולהעביר יותר פסולת למיחזור. כיום עומד גובה ההיטל על 30 ש"ח לטונה פסולת אך בשנת 2011 למשל צפוי התעריף לעלות ל-50 ש"ח לטונה. 

"כיום אין מספיק מתקני קצה לטיפול בפסולת. ישנם כמה מיזמים של יזמים פרטיים, לעתים בשיתוף עם רשויות, אבל לא מדובר בפתרונות מספקים", הדגיש לכמן. לדבריו, רשויות רבות מתעניינות בפרויקטים של מיחזור שיכולים לסייע להן לעמוד ביעדי המיחזור שמטיל עליהן חוק המיחזור - אולם כיום אין מספיק משאבים לנושא.

במשרד מקווים שהתמריץ הכלכלי יעודד רשויות מקומיות לקדם פתרונות למיחזור וטיפול בפסולת: הפרדה של פסולת אורגנית רטובה (שאריות מזון וכ"ד) או הפרדה של חומרי גלם יקרים כמו זכוכית ומתכת. המטרה הכללית היא הפחתה של כמות ומשקל הפסולת המוטמנת. "כל טון פסולת שלא יילך להטמנה אלא יישלח למיחזור יהיה רווח נקי של הרשויות", אומר לכמן. 

בשנה שעברה הוציא המשרד כ-40 מיליון ש"ח מכספי הקרן לטובת פרויקטים פנים-עירוניים ב-129 רשויות. "קידום הפתרונות בתוך הערים היא סוגיה חשובה אבל בלי פתרונות קצה אי-אפשר להגשים את היעדים", אמר לכמן.

במשרד אמרו שהניצול של כספי קרן הניקיון לצורך שיפור תשתית הטיפול בפסולת ופתרונות מיחזור היא מילוי הייעוד המקורי של הקרן בהפחתת כמות הפסולת המוטמנת בישראל. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ציין כי ההחלטה היא בגדר "מהפכה בטיפול בפסולת", וצפויה להציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות.