כספו-מאט. הילד שמשחק בכסף של הגדולים
"ראשי דטרויט נכנעו לכל דרישות סוכניו של סטאפורד ונתנו לו 41.7 מיליון ד'. איך קיבל ילד בן 21, שמעולם לא שיחק ב-NFL, יותר משאי פעם הובטח לטום בריידי? גם השחקנים הוותיקים בהלם. האם זה יגרום להם ליישר קו עם בעלי הקבוצות?". אמיר בוגן על חוזה ענק, שהוא בעצם הסכם כניעה
אין מטאפורה מוצלחת יותר להמחשת הליך הדראפט, מאשר משחק הפוטבול עצמו. הוא בנוי מסדרה של מקטעים. וכל קטע, קטע. מבחירה לבחירה, המתח עולה. כל אחת יכולה לשנות את גורל הדראפט כולו. ממש כמו בדומינו. ממש כמו בפוטבול. מדאון לדאון. כל מהלך הוא פוטנציאל להיילייט. אירוע שישנה את המשחק כולו, או סתם עוד רגע זניח ברצף של הרבה האחרים. והציפייה, היא הורגת. וכך גם הלחץ, לעשות את הדבר הנכון עבורך. את הדבר הלא נכון ליריבים.
כמאמן על הקווים, אתה מגיע עם תוכנית משחק מוכנה מראש ומנסה לעשות את המיטב כדי לממשה ממהלך למהלך. כמובן שמדובר בתקווה שנועדה מראש לכשלון. כל כך הרבה דברים בלתי צפויים - מהערכות הקבוצה היריבה ועד פציעות, או שגיאות קריטיות. כג'נרל מנג'ר או סקאוט ב"חדר המלחמה" של הדראפט, אתה מגיע עם רשימות, סקרים, הערכות ואסטרטגיה שמסתמכת על החומר שבידך. גם פה כמובן, הכל יכול להשתבש - בחירות או טריידים ישנו הכל.
הדראפט בניו יורק. הסקאוטים וראשי הקבוצות על הרגליים (אמיר בוגן)
על המגרש יש לך מקסימום 40 שניות להסתגל להתארגן ולהמשיך. בדראפט עומדות לרשותך כעשר דקות (בסיבוב הראשון, אחר כך זה יורד) לעשות הערכת מצב מחודשת, לקבל פניות מקבוצות יריבות, להשלים טריידים, או לדחות אותם ולקבל החלטה. לחץ, לחץ, לחץ. הכל בזמן אמת.
המנוע החדש של פורד... סטאפורד
אבל זמן האמת של מנכ"ל דטרויט ליונס מרטין מאיו התחיל בשבוע האחרון לפני הדראפט עצמו. הדד-ליין שלהם היה התחלת אירוע הדראפט ב'רדיו סיטי מיוזיק הול'. המאמן החדש ג'ים שוורץ התאהב במאת'יו סטאפורד וראה בו מנהיג פוטנציאלי לקבוצה הכושלת. המשימה של מאיו היתה להשלים את המשא ומתן עם סוכניו טום קונדון ובן דוגרה ולהביא את הקווטרבק מאוניברסיטת ג'ורג'יה ל'מוטאון'. בכל מחיר?
וויליאם קליי פורד (משמאל) עם מאיו ונשיא הקבוצה טום ליוואנד (MCT)
במהלך המו"מ הצהיר מאיו כי אם הסוכנים הממולחים ידרשו לרוקן את טנק הדלק הכספי של הבעלים וויליאם קליי פורד, הליונס ייבחרו במועמד אחר - אולי ג'ייסון סמית', אולי אארון קורי. בדיעבד היו אלה איומי סרק. יממה לפני הדראפט הושג הסכם. סטאפורד חתם לשש שנים בדטרויט בתמורה לסכום של 72 מיליון דולר (מתוכם 41.7 מיליון דולר מובטחים הישר לכיס) - חוזה חסר תקדים לנבחר דראפט.
אל תירא? גור אריה הלא אתה
בהחלטתם ההרפתקנית - הנואשת לטענת רבים - של הליונס, הם שמו את נפשם, עתידם וארנקם בכפו האדירה של סטאפורד. אבל לא זה מה שמטריד את שותפיו של פורד לשולחן דירקטוריון הליגה. בעלי הקבוצות מנסים לגבש חזית אחידה לקראת המאבק הארוך והמשמעותי, שנכון להם בדיונים על הסכם קיבוצי חדש מול ארגון השחקנים ומנהיגו החדש, דמוריס סמית'. כחלק מהמו"מ הם פועלים להחלת מסגרת שכר לרוקיז. ופתאום באים הליונס ושוברים את הבנק.
סטאפורד (במרכז) סוגר את המסחר בוול סטריט ושובר את הבנק (רויטרס)
על פרסום דבר החוזה שהושג עם סטאפורד, מאת'יו - מאט בשביל החברים, כספו-מאט מבחינת משפחת פורד - תפסו הקולגות של מאיו את הראש. התנאים הקשים והמלחיצים בהם עליהם לעבוד במהלך הדראפט, קשים דיים. אבל החוזה המפלצתי של הנבחר הראשון, השליך גם על הבחירות שאחריו. סכום ההימור קפץ דרמטית. כל החלטה היא הרת גורל.
תגובת שרשרת
תחשבו על "חדר המצב" של הסנט לואיס ראמס, שהחזיקו בבחירה השנייה - מיד אחרי דטרויט. המנכ"ל ביל דוואני סימן כנראה מראש את האופנסיב-טאקל ג'ייסון סמית'. אבל ברגע אחד, הסטנדרטים השתנו. הסכומים שדובר עליהם קפצו ביחס לחוזה שסידרו קונדון ודוגרה לסטאפורד. וכך גם הדרישות, שהם עצמם יציגו בפני דוואני והבוס צ'יפ רוזנבלום, במקרה של סמית'. כן, גם אותו הם מייצגים. בהתעקשותם מול דטרויט, הכתיבו גם את תנאי ההתקשרות של עוד קליינט בסנט לואיס.
כך קורה שקונדון, דוגרה ודומיהם השפיעו על הדראפט לא פחות מאשר הסקואטים, המנכ"לים וראשי הקבוצות. מדובר באבסורד, אולם גם הוא מתגמד ביחס לעובדה הפשוטה, שסטאפורד, כמו אחרים לפניו ואחריו - שחקנים שמעולם לא התנסו באקלים התובעני של ה-NFL - מרוויחים יותר מכוכבים ותיקים ומוכחים. הרבה יותר.
מאנינג ובריידי. שניהם קיבלו פחות "כסף מובטח" מסטאפורד (AP)
סטאפורד הוא השחקן העשיר ביותר בתולדות הליונס וזה עוד מבלי ללבוש את מדיהם ולו פעם אחת. ניחא. אבל, מה תגידו על זה שבחוזהו מובטח לו יותר כסף מאשר אי פעם הובטח לפייטון מאנינג, כשהאריך את חוזהו באינדיאנפוליס (34.5 מיליון ד'),
או לבן רות'ליסברגר בפיטסבורג (36 מיליון ד'). הוא אפילו קיבל יותר מאלברט היינסוורת', שקיבל 41 מיליון ד' מובטחים כדי להצטרף לוושינגטון רדסקינס - חוזה חסר תקדים לפרי-אייג'נט היקר ביותר, וכנראה הטוב ביותר בשוק.
פערי דורות, פערי שכר
"אני עדיין לא התגברתי על זה. כבר יותר משבוע עבר, אבל אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה", כתב רוס טאקר, בטורו אישי ב'ספורטס-אילוסטרייטד, "סטאפורד קיבל חוזה שמבטיח לו 41.7 מיליון דולר, לא משנה מה יקרה במהלך הקריירה שלו כמקצוען. אאוץ'. כואב לי רק לכתוב את זה. כואב לי לשמוע אנשים אומרים זאת. לפעמים זה רק כאב אקראי בלבי, בעוד שבפעמים האחרונות זה גורם לי לבחילה".
ג'ארד אלן. עצבני (AP)
טאקר פרש בשנה שעברה, אבל בין אלו שיצאו נגד התופעה גם שחקנים פעילים. "זה מקומם, לגמרי מקומם", אמר ג'ארד אלן ממינסוטה וייקינגס, שיתמודד מול סטאפורד במפגשים הצפוים מול דטרויט. "הבחור מעולם לא נגע בכדור כמקצוען. אני שמח בשבילו, אבל יש לנו חבר'ה בליגה הזאת ששיחקו עשר שנים ועובדים קשה בשביל השכר שלהם כל יום והם לא רואים כאלו סכומים".
מי זולל את העוגה?
תחושות הקיפוח הללו של השחקנים הוותיקים, הם בדיוק מה שבעלי הקבוצות מצפים לו לקראת חידוש המגעים על הסכם קיבוצי חדש. כל חוזה מיליונים שכזה, מנכס לעצמו יותר מדי מקום מתחת לתקרת השכר. מה שאומר שנשאר פחות כסף לשלם לוותיקים. בהתחשב בזה שלכוכבים של היום אין יותר מדי סימפטיה לאלו שיביא המחר, אפשר להניח שניתן יהיה להגיע לפשרה לפחות בעניין של התקנת מסגרת שכר לרוקיז. אפשר להניח, כל עוד פורד ודומיו לא ייכנעו שוב.
סטאפורד במדי אוניברסיטת ג'ורג'יה (AFP)
"דיברנו על זה וזה פשוט מטריף אותי" אמר הקווטרבק החדש של הווייקינגס, סייג' רוזנפלס, "בחירה נכונה או מוטעית, הוא הרוויח סכום כפול מטום בריידי (כ-24 מיליון דולר ב'כסף מובטח').
זה לא הגיוני. אני מקווה שהוא יצדיק כל סנט, אבל אם הוא לא יצליח, זה יפיל את המועדון כולו. בכנות, הייתי מעדיף שלא יהיו כאלו מספרים מטורפים עם הבחירות הגבוהות. אם הייתי קבוצה, לא הייתי רוצה בחירה גבוהה".
זה לא דבר של מה בכך לשמוע שחקן אשר מביע הזדהות עם בעלי הקבוצות, לוקח את הצד של "החלכאים והנדכאים" - המיליארדרים שמשלמים את משכורתו. ובכל זאת, בסוגיית השכר לרוקיז, נראה שיש כמעט תמימות דעים בין הצדדים. רוזנפלס לא היה רוצה בחירה גבוהה, ספק אם יש מישהו בליגה שרוצה. אם לא די בלחץ מורט העצבים שמביא עמו הדראפט, הוא גורר עמו מפגשים עם קונדון, דוגרה ושאר הסוכנים וכיפופי הידיים שנלווים להם. זה פשוט לא שווה את זה.
לפנייה לכתב/ת 
