האם הקיצוץ במים באמת יחסל את החקלאות?

מישל ברקאי, חקלאי מיסוד המעלה, לא האמין שזה יקרה לו: בחודשים הקרובים הוא עלול למצוא את עצמו, כנראה, מחסל במו ידיו מאות דונמים של עצי פרי - אפרסקים, שזיפים, תפוחים, משמש ונקטרינות. הסיבה: הקיצוצים האחרונים בהקצאות המים לחקלאים ב-2009, בהיקף של 100 מיליון קו"ב, עליהם החליטה רשות המים. זאת, בהמשך לאינספור קיצוצים שנעשו במכסות המים בעשור האחרון, בהיקף מצטבר של מאות מיליוני קו"ב.  

מדינה בהתייבשות:

• נציב המים מזהיר: אם לא נקצץ, נסגור ברזים 
• העיריות נלחמות על זכות הגינון
• היטל מי: שתית הרבה? תשלם
• ולמה, לעזאזל, צריך בריכות פרטיות?  
  

"כמות המים שיש לי להשקייה ירדה מקיצוץ לקיצוץ, במצטבר, מ-700 ל-250 קו"ב", אומר ברקאי. "זה אומר שאני צריך להוריד שליש מהעצים שלי, לפחות, כדי שיספיקו המים להציל את השאר. כואב לי הלב, כתוב 'אל תעקור נטוע', אבל מה אפשר לעשות".

ברקאי מעסיק כ-120 עובדים, כ-110 מהם ישראלים תושבי עיירות הפיתוח והכפרים הערביים והדרוזיים באזור. הוא חושש שיצטרך לפטר עשרות. "אצטרך לפטר עובדים בהתאם להיקף הכריתה", הוא אומר. "אני הורג פרנסה לעשרות משפחות. ואני לא היחיד: יסוד המעלה מחזיקה 15 אלף דונם מטעים, ומעסיקה אלפי עובדים. אנחנו כורתים את מטה לחמו של אזור שלם".

מדובר בקיצוץ זמני, מתוך תקווה שבקרוב יתחילו להתפיל ושירד גשם. לא עדיף לחכות לפני שכורתים ומפטרים?

"אני מקווה שאטע אחר כך מחדש. הממשלה כבר החליטה להתפיל, וברגע שהיתה שנה גשומה, נערי האוצר הפסיקו הכל, ואף אחד לא יודע אם זה לא יקרה שוב. ויש גם נזק בלתי הפיך: אנחנו מייצאים לאירופה, לאנגליה, להולנד, עובדים עם רשתות בחו"ל, כמו מרקס אנד ספנסר. השוק הוא תחרותי, וברגע שאנחנו נעלם, הספרדים והצרפתים יתפסו לנו את המדף. בנינו קשרים במשך 20 שנה, והם יורדים לטמיון".

"הממשלה כשלה, אני משלם"

כדי לעזור לחקלאים להתמודד עם הקיצוץ, החליט הקבינט הכלכלי-חברתי להעניק להם תמיכה בהיקף של 258 מיליון שקלים. מדובר בסכום לא קטן בתקופה של משבר כלכלי כואב, אבל החקלאים לא מאמינים שהוא יעזור להם. "זה פיצוי מגוחך", טוען ברקאי. "אני אמור לקבל 1,200 שקלים, וזה אמור לכסות השקעות בהשקייה ובריסוס בעשרות אלפי שקלים".  

מדוע הממשלה צריכה לממן לך, כיזם פרטי, את ההפסדים? 

"אני לא עשיתי שום פשע, לא גנבתי, וגם לא עשיתי מחדל או טעות. אני לא נושא באחריות לכישלון, ואני משלם את המחיר על המחדלים של אחרים. אני מבין שאני לא מעניין אף אחד, אבל מבחינתי, הממשלה כורתת את הענף שאני יושב עליו. אלה הפסדים שגם יתגלגלו על הציבור - גם בגלל העובדים שאני נאלץ לפטר, וגם בגלל שאנחנו מייצרים מוצרים בלי חלופה. אם אתה מקצץ 30% בפירות, יש חוקי היצע וביקוש, והמחיר שלהם יעלה בהתאם, בלי קשר להתייקרות בגלל המע"מ".

אנחנו במשבר מים קשה. מייבשים דשאים ומטילים היטלי מים. מה החלופה לקיצוץ המכסות? לסגור ברזים לשתיה?

"חס וחלילה. אסור לקצץ אפילו ליטר אחד ממי השתיה. בגלל זה אני מדבר דווקא על כסף ולא על מים. אם קיצצו לי במים - צריכים לחשוב איך לאפשר לי להתמודד עם הקיצוץ. אני לא יודע לעשות חקלאות עם 250 קו"ב לדונם. אם מישהו יודע איך עושים את זה, שיסביר לי. בינתיים, אני כורת, מייבש ומקווה שנעבור את הסיוט הזה". 

האם זעקתו של ברקאי מייצגת את מצבם והרגשתם של רבים? החקלאים הם ציבור שיודע היטב להתלונן ו"לדפוק על השולחן". מצוקתם מצטלמת טוב, והתקשורת "קונה את הסחורה" ומרבה לפרסם כותרות מאיימות על "מותה של החקלאות".

החקלאים בוכים, החקלאות צומחת

החקלאים אכן עוברים מתקפה משולבת וקשה של המשבר הכלכלי, הטלת המע"מ על הפירות והירקות ומשבר המים, ויש אנשים בענף שחוששים באמת ובתמים מפני חיסולו. "כמות המים שהותירו לנו פשוט לא מספיקה לקיים את החקלאות", אומר ל-ynet נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, "מאז 1999 המכסות קוצצו ב-70%. מקצצים לא רק במים השפירים, אלא גם בקולחין. זה יוביל לעקירת גידולים המונית ואפילו לפגיעה במשק החי, כי חסרים מים אפילו להשקות את הפרות".

לא כל הגורמים הבקיאים במצב הענף מסכימים עם התמונה הקודרת הזאת. הצצה בנתונים מראה כי מצב החקלאות ערב המשבר המשולש היה טוב. הייצוא החקלאי גדל בשנים 2004-2009 יותר מכפליים, מ-600 מיליון דולר ל-1.3 מיליארד דולר לשנה, יותר מהצמיחה בכל ענף אחר במשק. היקף הייצור החקלאי כולו הגיע לשיא של 22 מיליארד שקלים. ניצולת הקרקע בישראל היא מהגבוהות בעולם - כל השטחים המעובדים פעילים ומספקים תוצרת.

"החקלאות אכן במשבר חמור, אבל אין שמץ סכנה שתחוסל", אומר ל-ynet מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי. "אני מעריך שהיקף היבולים, ההכנסות, הרווחים ושוקי הייצוא ייפגעו בערך ב-30%. זה נורא, אבל זה לא חיסול, ואני מקווה שתוך שנה-שנתיים הנזק יימחק".

"יש הבדל גדול בין האזורים השונים בארץ. חלקם ייפגעו קשה, אחרים לא", מוסיף ישי, "הפגיעה תהיה במי שמגדל מטעים ומשתמש במים שפירים. בערבה, בנגב, באזור יהודה ובעמק יזרעאל משתמשים בעיקר בקולחין, מים מליחים ומי שפד"ן, שהקיצוץ בהם לא משמעותי, ושם לא צפויה פגיעה קשה".

לדברי ישי, "בגולן משתמשים במים שפירים, אבל למרבה המזל, היו שם בסוף החורף שלושה ימי גשם עז שמילאו את המאגרים לשנה. במטעי הפרי של הגליל העליון צפויה קטסטרופה. תהיה פגיעה קשה גם במגדלי הבננות, האבוקדו והמנגו בכינרת, ובפרדסים בשרון - אבל רובם ישרדו".

מה המשמעות המעשית של הפגיעה בחקלאות? 

"תהיה עלייה קלה במחירי הפירות. מה שעלה חמישה שקלים לקילו עלול לעלות שישה, בנוסף להתייקרות מהטלת המע"מ. יהיה נזק אדיר לפרנסת החקלאים, שהפיצוי הכספי יפצה עליו רק באופן חלקי. ייכרתו אלפי דונמים של עצים, אבל אני מניח שבמקום העצים הזקנים יטעו עצים צעירים, שצורכים פחות מים, בתקווה שיתפילו מים והמצוקה תחלוף תוך שנה-שנתיים. הפגיעה העיקרית היא בייצוא, כיוון שקשה להחזיר שווקים שאבדו, אבל הייצוא ממילא נפגע מהמשבר הכלכלי".

הבטיחו התפלה כבר לפני שנים. אתה בטוח שהפעם באמת יתפילו?

"אני מניח שכן, כי בעבר האוצר קבע את קצב ההתפלה, וכיום יש את מועצת המים שקובעת את הקצב, והיא לא תעכב".

החקלאים טוענים שהם בסכנת חיסול בכל פעם שמקצצים להם במים, ומצב החקלאות דווקא משתפר. מה ההסבר?

"ההסבר הוא ההתייעלות המדהימה של החקלאות בחיסכון במים. בשנת 1999, כשהתחילו הקיצוצים, החקלאים אמרו, אנחנו נחרוג מהמכסות, לא נהיה פראיירים. אמרתי להם: אנחנו צריכים להיות אחראים.

מאז, הם לא חרגו אפילו בקו"ב אחד. מה שהם כן עשו, זה פיתוחים טכנולוגיים שהביאו להתייעלות, ברמה שאף מדינה בעולם לא מתקרבת אליה. החקלאי הישראלי מודד כל טיפה. הם משתמשים ב-280 קו"ב מי קולחין, מתוך 674 קו"ב מים לחקלאות, שאחרת היו נשפכים לים. אנחנו מארחים משלחות מחו"ל שבאות ללמוד איך עשינו את זה".

"לחסל את החקלאות? הלכו הריאות הירוקות"

האם מדינת ישראל בכלל צריכה חקלאות? לא מעט אנשים, כולל בכירים במשק ובחברה, סבורים שאפשר גם בלעדיה.

הרעיונות הללו מרתיחים את החקלאים. "לחסל את החקלאות זה הדבר הכי לא ירוק בעולם", אומר ניצן חנין, האחראי על ניהול משק המים במושב באר-טוביה. "שטחים חקלאיים הם ריאות ירוקות. הקבלנים של נתניה לוטשים עיניים לשדות של עמק חפר. אם החקלאים יצאו משם, נתניה תיכנס במקומם ותעטוף הכל בבטון ומלט".

"המציאות לא סובלת ואקום", מוסיף ניצן, "ברגע שאתה עוזב שטח, מישהו אחר נכנס במקומך. תראה מה קורה בנגב: ברגע שמתיישב סוגר את החווה, הבדואים נכנסים במקומו. תלך החקלאות? תלך השליטה היהודית על הארץ".

"אבל למה ללכת רחוק? במדינה בלי חקלאות המזון יתייקר בצורה ניכרת. אתה לא תוכל לקנות עגבניות בשני שקל לקילו. אפרסק שמיוצא מישראל לאירופה עולה שם 12 שקל לקילו. אז אלה יהיו המחירים בארץ אם לא תהיה חקלאות".

"המדינה לא מתנהגת כאילו היא מבינה את חשיבות החקלאות. עובדה שעדיין יש בריכות שחיה פרטיות, ושהעיריות עדיין משקות גינות נוי. אני מבין שלפקידי האוצר זה לא אכפת, אבל אני מקווה שהציבור הרחב לא מסכים אתם".

מרשות המים נמסר בתגובה: "אכן, החקלאות קוצצה קיצוץ עמוק, כואב וחסר תקדים. אין ספק שהיא נפגעה מכך. אבל רצף של שנים שחונות גרם למחסור אמיתי במים, ואנחנו נאלצים לצמצם בצריכה בכל המגזרים. אף אחד לא רוצה לעקור עץ או למנוע מהשתיל הקטן ביותר לגדול, והיה עדיף שהכל יהיה ירוק ויפרח. אבל מגזרים אחרים הפסידו יותר: קיצצנו 50% מהמים לגינון העירוני, והטלנו היטל מים כבד על המגזר הביתי. חלקן של בריכות השחייה במשק המים אינו משמעותי. אם לא נצמצם ביקושים, אנחנו עלולים להגיע למצב שיישובים שלמים לא יקבלו מים".

האוצר: "חרדים לגורלה של החקלאות"

גם אנשי האוצר מכחישים מכל וכל את הטענה כאילו הם אדישים לגורל החקלאות. "הצעד האחרון שרצינו לעשות היה לקצץ לחקלאות", אומר מרכז תחום החקלאות והמים באוצר, שאול מרידור. "מדובר בפגיעה קשה וכואבת. ההחלטה לקצץ היא של מועצת המים, אבל בכל מקרה, אנחנו לא רצינו להיות שם".

"לי, באופן אישי, כואב לחשוב על כל פגיעה בחקלאות. החקלאות היא ענף רווחי שמזרים כסף למשק, ובעיקר, החקלאות תורמת למדינה דברים שאי אפשר לכמת בכסף - תפישת שטחים, ריאות ירוקות, נוף. אבל מה החלופה? אנחנו במצב שבו מייבשים גינות ומטילים היטל בצורת על משפחות". 

חקלאים מאשימים אותכם במשבר המים, בגלל שעיכבתם את ההתפלה.

"כל ההחלטות על ההתפלה התקבלו בתיאום עם נציב המים. בדיעבד, קל להאשים ולומר שהיו צריכים להתפיל. אבל אנחנו נמצאים בשפל שלא היה כמותו בכמות המים במאגרים, ולא לקחו אותו בחשבון מראש. המדינה לקחה סיכון מחושב, והוא מתממש. ובכלל, האם חיפוש האשמים יעזור להציל את משק המים, או את החקלאות?"

ועם כל זאת, גם מרידור אינו מאמין שהקיצוץ מסכן את קיומה של החקלאות בישראל. "האמירה שהקיצוץ יחסל את החקלאות היא מוגזמת. מדובר בקיצוץ של פחות מ-10%, ואי אפשר להרוג בקיצוץ בהיקף כזה. אני מעריך שהיקף הייצוא החקלאי לא יקטן משנת 2008 ל-2009, אלא יישאר סטטי. החקלאות תשרוד ותנצח, כי היא חיונית".