למה להם יש ולנו אין?

בכל ישראלי מסתתר יבואן קטן. כך למד על בשרו ועל מזוודתו כל מי שאי פעם התגורר בחו"ל, כל מי שיש לה חבר דייל, כל מי שביקר יותר מפעם אחת במדינה זרה ומצא בה משהו שאינו יכול להיפרד ממנו.

על הפלנטה המכונה כדור הארץ קיימים לא מעט שירותים ומוצרי נוחות אחרים, שלא ברור מדוע לא הועתקו או שונעו לישראל. כמעט תמיד מדובר בפטנטים קטנים, שהיזמים המקומיים לא המציאו או לא עשו להם עלייה עדיין. 

לפעמים מדובר במוצר שקיים בארץ, אבל בחו"ל יש ממנו מבחר רב יותר. שפתוני לחות לשפתיים יש בכל פארם בארץ, אבל כאלה בצבע תכלת עם נצנצים, אכילים ובטעם אננס יש רק באמריקה.

לעתים קרובות מאוד, המוצר הלועזי הוא יוצא חלציה של חברה שיש לה דריסת רגל בישראל, אבל מייבאת לכאן רק מבחר מצומצם ממוצריה, למרות שאלה הנותרים בחו"ל אינם בהכרח לא מתאימים לארצנו.  

גם היום, לא הכל אפשר להזמין דרך האינטרנט ולא כולנו נוסעים לחו"ל בתדירות גבוהה. לכן אם אפשר, היינו מאוד שמחים שהטפטוף שלנו יהפוך לזרם סדיר, באדיבותם של יצרנים וייבואנים. 

זוכרים איך באמצע שנות ה-90 סוף-סוף השכילו לייבא ארצה את ספריי השמן לבישול ולטיגון של המותג PAM האמריקני? זה שמאפשר שליטה מבוקרת על צריכת השמן. עד אותה העת, יודעי ח"ן היו רוכשים אותו בסטוקים בארצות-הברית, ומעלים אותו באופן לגאלי ארצה - לצריכה פרטית.

גם מנדולינה לחיתוך מדויק של ירקות נחשבה כאן בעבר למכשיר אקזוטי, וכשהוצג למטבח המקומי הוא שינה את פניה של פרזנטציית הסלט הישראלי לנצח. מוצר חו"לי נוסף שבעבר נכנס בשערי הארץ רק בסיוע טסים ושבים, הוא ספריי מבושם לחיטוי ידיים שמייתר שטיפתן במים. עד לא מזמן הוא היה נדיר עד נעדר מחנויותינו, אבל באחרונה הוא פושה כיבלית בכל פארם, גם בכסות ישראלית למהדרין.

לעתים קרובות, היבואנים והיזמים הקטנים, והחנויות המתמחות המיוחדות הם אלו שמייבאים את הסחורה והפיתוחים החדשים לארץ. לרשתות הגדולות, לוקח זמן עד שהן מבינות את הפוטנציאל.  

הנה קצה קצהו של גדוד המוצרים שהיינו מבקשים שיגיעו לארץ באופן רשמי ומסודר. הרמז, יצרנים וייבואנים הוא ברור. ייבאו מהר, או יותר טוב - יצרו בעצמכם.

ורגע לפני שנפצח בסקירה - הערה חשובה. אנו מודעים לכך שייתכן וחלק המוצרים נמצאים בארץ, באופן מצומצם ואקראי מאוד - אם בכלל. גם אם כן, לא מדובר בתפוצה הרחבה שבו הוא נמכר בארצות המוצא ובמקומות אחרים בעולם.   

רפואה לא שלמה

אקסדרין וטיילנול

ארצנו רוחשת אנשים כאובי ראש ואחוזי מיגרנות, והיצע הכדורים כאן הוא רב ומר. אבל תמיד נחשוק במה שאין לנו, גם אם הרכבו שונה בקמצוץ הכימיקל מכל השפע שהארץ הזאת מספקת להיפוכונדריה. 

אקסדרין נגד מיגרנות הוא אחד הכדורים המיובאים ביותר לארץ לשימוש אישי. עולה עליו רק ה"טיילנול" - שזה בתרגום מאמריקאית לעברית - אקמול, רק יותר יעיל.

טיילנול הוא מותג תרופות  שלא משווק בארץ, ובכל זאת משכך הכאבים שלו צבר קהל אוהדים שאוגרים אותו, ומאמינים שהוא יעיל בעבורם יותר מהמשככים הנפוצים בישראל ואף יותר מהאקמול' הדומה לו שתי טיפות מים.

מעריצי הטיילנול בארץ מדברים גם בשבחו של מוצר טיילנולי שבא להנעים את זמנו של החולה, לא לרפאו: "טיילנול וורמינג ליקוויד". זהו נוזל שארוז כמי פה, אולם פעולתו היא גרימת תחושת חימום נעימה שמטרתה להקל את נשיאת מכאובי ההצטננות.

טבליות נגד צינון

זה לא נגמר בכדורים, אלא ממשיך במוצרים רפואיים נלווים שבחו"ל אין קץ ליצירתיות המושקעת בהם.

למשל איירבורן (Airborne) - טבליות ויטמינים שממוססים בכוס מים לפני טיסות ועם הסימן הראשון של הצטננות, ג'ט לג ושאר תחושות רעות, ואמורות לעצור את התפתחותם. מעולות לשונאי בליעות.

או סאבלון (savlon), סדרת מוצרי עזרה ראשונה מחברת Novartis הבריטית. אחד המוצרים המומלים של סאבלון הוא קרם החיטוי - "Savlon Antiseptic Cream" המעולה לטיפול בפצעים, כוויות ועקיצות. לישראל מייבאים מוצרים דומים של נוברטיס, אך עם נוסחה שונה כמו "ויטה מרפן" או "פניסטיל ג'ל", אבל משום מה, סאבלון הוא זה שחוזר איתנו ארצה במזוודה.

מוצרי היגיינה וטיפוח

טוש נגד כתמים

"טייד טו גו" (Tide to Go) הוא מסיר כתמים מעולה של טייד שהגאוניות שבו, היא שהוא מגיע בצורה הנוחה והקומפקטית של טוש. מניסיונינו הוא עולה על כל המגבונים ומסירי הכתמים לנשיאה הקיימים כיום בישראל.

שמפו נגד שמפואים 

לניוטרוג'ינה יש בארצות-הברית שמפו שנקרא Anti Residue. כל תפקידו הוא לנקות את השיער ממשקעים ששמפואים אחרים מותירים בו. כן, מדובר בשמפו קניבל, שבשימוש של פעם בשבוע מפשיט בעדינות את השיער משאריות השמנים, הג'לים, הספריים, הקרמים והמוסים שאנו מקפלים לתוכו. מדי שבוע הוא מחסל 70% מפסולת השמפואים הזאת, לטענת יצרניו ובהסכמת חובביו בארץ, שמבריחים אותו הנה כדי לעשות את העבודה שמוצרים מקומיים מסרבים לעשות.

ערכה לחיטוי ושימור קעקועים

מקועקעי ארצנו נאלצים להשתמש במשחות שנועדו לרפא פצעים, חתכים וכוויות ולא כאלה שהגיעו לעולם הזה אך ורק כדי לרפא קעקוע חדש כמו אלה של טאטוּ גוּ האמריקאית. המשחות שמשווקים במקומותינו מכילות פטרוליאום או לאולין, וטאטוּ גוּ לעומת זאת, מכילה חמאת קקאו ושמן זית והיא 99% טבעית.

בצורתה הקלאסית, טאטוּ גוּ היא ממרח שמגיע בפחיות, ובצורתה הפחות קלאסית, מיוצרת גם בצורת ג'ל הנמכר בשפופרות ובכריות.

אם קונים ערכה שלמה, טמון בה מקלון שמזכיר דיאודורנט סטיק, שמטרתו לשמר את צבע הקעקוע הנוטה לדהייה, ולצדו סבון המיועד לעור מקועקע ומחורר. ואגב מחוררים - לאותה חברה יש גם סדרת מוצרים גם לפירסינג, Xפרשנס שמה. היא כוללת מחטאים נטולי אלכוהול או סודיום, וכן מוצר שנראה כמו הילד הלא-חוקי של מקלוני אוזניים וטפטפות שמאפשר חדירה מיטבית לכל אתר פירסינג. 

מזון

 ציר מרק מוכן 

מוצר מעולה שחובה לכל מטבח של בשלנים רציניים הוא קופאות קרטון של ציר עוף או דגים. בכל מתכון שמנחה להוסיף ציר מרק כזה או אחר פשוט פותחים את הקרטון ומוזגים את הציר המוכן והעשיר פנימה, כך חוסכים את הצורך להכין הציר לבדנו או להשתמש בקוביות האבקה הפחות אטרקטיביות. שימו לב שבכל תוכניות הבישול האמריקאיות - כמו 'מרתה סטיוארט' או 'רייצ’ל ריי' הן מתגאות בקרטונים האלו ומתבלות כל תבשיל איתם.

מרק בקופסאות שימורים

לעצלים שבינינו, כלומר, 99% מאיתנו, היה עוזר לו מישהו היה מייבא או מייצר קופסאות שימורי מרק. זה נשמע נורא, אבל למעשה קמבל ופרוגרסו מחביאים כך כמה מהמרקים התעשייתיים הטובים שתטעמו. מרק פטריות מוקרם עשוי לזעזע את קיבתכם, אבל מרק ירקות עשיר מקופסת שימורים טעים יותר ממרק שאבות אבותיו היו אבקה. באחריות.

קמבל אף מגדילים לעשות ודוחסים ספגטי לשימורים, כולל כזה עם כדורי בשר ופירות ים, ולא מונעים מפחיותיהם גם רביולי וטורטליני.

בבריטניה - לא בוחלים אף בתבשילי קארי בפחיות. והאמינו או לא, מעבר לאוקיאנוסים מוכרים גם מרקים בשימורים של מנישביץ' היהודית-אמריקאית עם קניידלך וקרפלך! מדי פעם יש ייבוא נקודתי ולא מסודר של המרקים הללו. אבל עד מתי הם יצעדו לבד?

ממתקים

כיצד יתכן שמארס וסניקרס וטוויקס, ג'לי בלי וריסס פיסס, הם אורחים קרואים כאן, ואילו להיט אמריקני ותיק לא פחות, פופ טארט של קלוגס, הוא מסורב עלייה ידוע? נכון, מאפה ביסקוויטי ממולא קרמים בטעמים מלאכותיים שונים שמיועד לטוסטר אינו הבחירה הבריאה ביותר לארוחת בוקר. אז נאכל אותו בלילה ובצהריים. רק תביאו כבר.

וישנם מקופחים נוספים. עדשי השוקולד M&M's הסתננו הנה מזמן. אבל דווקא אלה עם פצפוץ האורז בכל עדש הושארו בניכר. מדוע דווקא את העדשים הישראלים מכולם - הלוא הם M&M's באריזת התכלת, כדגלינו וכטליתות אבותינו - אנו נדרשים להבריח במזוודות?

ולא הס או נהסס מלהזכיר את היעדרותם מחיינו של ה-M&M's מריר, חמאת בוטנים, וגרסת הפרימיום של העדשים שכוללת M&M's ורודים בטעם פטל ושקדים וטעמים כמו טריפל שוקולד. לא נחשוש גם לבכות על שאלינו לא מגיעות אף פעם מהדורות מיוחדות - כמו M&M's רובוטריקים בטעם חמאת בוטנים ותות.

אין גם תקנה לאי הבאתו לארץ של המסטיק "ביג רד" של ריגלי, במיוחד לנוכח המחסור האקוטי במסטיקים בטעם קינמון בארצנו. ישראלים אף נוהגים לקנות בסיטונות גם את מסטיקי צ'יקלטס, רק לא בארץ.

"Liquid Butter" הוא פטנט שהקיץ הישראלי אוהב במיוחד: חמאה במצב צבירה נוזלי, רק שבארצות הקור ביקבקוהו בתוך בקבוק לחיץ. זהו מוצר נוח להפליא לשימוש - מחלצים בלפיתה את הכמות הרצויה על הכריך למריחה קלה וללא המתנה מייגעת להתרככות. למבקשים לסתום את עורקיהם ביתר יעילות: קיימת גם מרגרינה נוזלית על אותו עיקרון בדיוק. קל גם לשימוש של ילדים, חוסך מהם את האחיזה בסכין, וחוסך מאיתנו טרחה בהכנת מתכונים שונים.

רשת מזון קפוא

ישנן רשתות קונספט זרות שעולם לא יצאו את תחומי מדינתן, אבל ניתן לאזרח את הרעיון שעומד מאחוריהן מבלי שיזוזו לעברינו מילימטר. רשת המזון הצרפתית "פיקרד" היא אחת מהן. כל המוצרים בה קפואים, מנות ראשונות, עיקריות, קינוחים ואפילו השתייה, כל מה שנותר הוא לקנות, להפשיר ולאכול. בתיאבון.