"אם אבא שלי מנוול, מה זה אומר עלי?"

הבגידה, העוינות והילדים

"לא ביקשנו להיוולד. לא ביקשנו להיוולד לכם. לא ביקשנו שלא תסתדרו ביניכם. לא ביקשנו שלא תדעו לפתור את הבעיות שלכם בדיבור, ויתור ופשרה, ממש כמו שאתם דרושים מאיתנו. גם לא ביקשנו מכם להתגרש".

המשפט הזה ושאר המשפטים המשולבים בכתבה נלקחו מתוך הספר "קולם של ילדים", המרכז אוסף של אמירות מפי ילדים להורים הנמצאים בשלבים שונים של תהליכי הגירושין. כאב של חסרי ישע עולה מבין השורות.

"קראתי לספר 'קולם של ילדים' בגלל שאני חושב שבמקרים רבים הקול הזה לא נשמע מכל מיני סיבות", מספר ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני, מנהל קליני של מכון "שינוי" ומחבר הספר. "לפעמים הילדים לא יכולים לבטא במילים את הרגשות שלהם, לפעמים אין להם את הבמה והמרחב כדי להביע אותם ולפעמים הם מפחדים ונזהרים לא לעשות משהו שיתפרש כהזדהות עם הצד השני. רבים מהם נושאים בשקט את העצב שלהם".

מה גרם לך לכתוב את הספר?

"הזרז לכתיבה היה סיפור של חברים מאוד קרובים שלנו, שעברו גירושין קשים והתהליך של אחרי הגירושין נמשך אצלם עד היום, כבר למעלה מ-10 שנים. המורכבות אצלם נבעה במקור מבגידה שיצרה הרבה מאוד עוינות. הם המשיכו להתכתש אחד עם השני גם לאחר הגירושין בפועל ועירבו את הילדים במאבקים שלהם".

העולם מגובה מטר

"אם אבא שלי 'שפל ומנוול', מה זה אומר עלי? ואם לאמא שלי 'אין לב והיא רק רוצה להתנקם', מה זה אומר עלי?"

"במשך 25 השנים שאני עוסק בתחום, יצא לי לראות אלפי ילדים בתהליכי הגירושין של הוריהם, הנחשפים לעיתים למאבקים מאוד קשים. אני לא מדבר על מריבות שיש לפני הגירושין או מצב של אלימות פיזית ומילולית בתוך הבית, אלא על תופעה חמורה יותר בעיני והיא עירוב הילדים בתהליך הגירושין והניסיון המכוון או הלא מכוון לגייס את הילדים לצד מסוים במאבק, כולל ניסיונות להסתה בחלק מהמקרים. הילדים במערכה הזו הם החוליה הכי חלשה. הספר נכתב מתוך ניסיון לראות ולחוש את העולם בסיטואציה הזו מגובה של מטר".

מלחמות של כסף

"אנחנו רוצים ללכת בכיף לחוגים כמו לפני הגירושין. אנחנו רוצים שתשלחו אותנו לחוגים האלה ללא התחשבנות קטנונית. השופט אולי חכם, אבל הוא לא מכיר אותנו. אנחנו לא רוצים שהשופט יחליט אם נמשיך להתאמן בקראטה או לא, וגם לא מה יותר טוב לנו – שיעורי פסנתר או חוג כדורגל. לימדתם אותנו שכל אחד צריך למלא את התפקיד שלו וזה התפקיד שלכם לגדל אותנו".

מה גורם לשינוי הקיצוני הזה בו פעמים רבות הורים מתגרשים לא רואים את צרכי הילד?

"זה מגיע ממקום של הישרדות ופחד עצום לגבי העתיד. פעמים רבות המלחמות מתמקדות בכסף. אני לא מזלזל בחשיבות הכסף בגירושין, אבל מלחמות אלו גורמות נזק רב לילדים. פעמים רבות יש עוינות, שנאה ותחושת פגיעה או נבגדות שהיא לאו דווקא בגידה. כל התמהיל הזה מעביר את האנשים על דעתם. אין הגדרה אחרת.

"מתוך רעידת האדמה שהמשפחה עוברת, ההורים מוצאים את עצמם מתנהגים ומתנהלים אחד מול השני ומול הילדים בצורה שלא אופיינית להם ובוודאי לא בצורה שהם היו רוצים להתנהל מול ילדיהם. הם שוכחים מי הילדים, לא רואים את הצרכים שלהם ומגיעים למצב בו המטרה מקדשת את האמצעים. ההתנהלות הזו לא קשורה לרמת השכלה או לרמה סוציו אקונומית".

מצוקה

מה קורה לילד?

"המצוקה שלו יכולה להתבטא בהרבה דרכים: ירידה בלימודים, בעיות עם חברים, מריבות תכופות עם האחים, התנכרות להורה אחד, הסתגרות, עצבות וסימנים של דיכאון. ישנה תופעה נוספת והיא שהילדים מרגישים שהם צריכים לטפל בהורים ושהם ולא יכולים להעמיס על ההורים יותר מדי. לא מזמן ישבתי עם משפחה בתהליכי גירושין שבגלל שילוב של בעיות, כולל בעיות כלכליות, הם לא הצליחו להגיע להסכם גירושין ונוצר מצב ששני ההורים ממשיכים לגור תחת קורת גג אחת. יש חלוקה של בית המשפט לגבי השעות שכל אחד יכול להיכנס למטבח.

"זה מטריף את הילדים. הם מבינים שמצב בו חיים בבית אחד שני הורים יריבים הוא לא מצב נורמלי. ראיתי מקרים שלכל הורה יש מדף במקרר. מאיזה מדף הילד אמור לאכול? יש הרבה מאוד דברים בחיי היומיום של הילדים שהם מובנים מאליהם. כשמתגרשים, כל פרט קטן יכול להפוך לסלע מחלוקת עצום".

"עבור חלק מההורים זה כמו כוסות רוח למת, אבל אני חושב שעבור הורים אחרים הוא יכול לפתוח צוהר להסתכלות אחרת על הדברים. במהלך כתיבת הספר אנשים אמרו לי 'זה בסדר אם אראה את זה למישהו אחר - לבת שלי, לאח שלי וכו'. זה מסוג הדברים שצריך לקרוא יותר מפעם אחת כי ההתמודדות עם הגירושין היא באמת קשה ולרוב מתמשכת. פנו אלי גם מספר ילדים להורים גרושים שקראו את הספר וכל אחד מצא את עצמו שם בצורה שהחזירה אותו הרבה שנים אחורנית וגרמה לו לבכות. לפעמים, הטראומה נשארה הרבה מאוד שנים".

שליש ממקרי הגירושין היו יכולים להימנע

עד כמה לדעתך היד קלה על ההדק בנושא הגירושין. אילו אחוזים מתוך ה-30% אפשר למנוע?

"חשוב להגיד שהגירושין היא תופעה קשה לא רק בטווח המיידי אלא גם מבחינת המשמעויות בהמשך. אנחנו יודעים שילדים שעברו גירושים טראומטיים של ההורים סוחבים את זה לפעמים גם 30-20 שנה.

"ישנם מקרים בהם באמת טוב יותר שההורים יתגרשו ושהילד יחיה טוב ובשקט עם אמו ואביו בנפרד, מאשר מצב בו אבא ואמא 'הורגים' כל יום אחד את השני. מצד שני, פעמים רבות אנו רואים מקרים של גירושין הנובעים מחוסר בשלות של ההורים, חוסר רצון להתפשר ולוותר. סף התסכול של אנשים מאוד נמוך ומחפשים פתרונות מהירים. אם יש מצב שנראה קשה או מחייב יותר השקעה, מעדיפים לוותר.

"אנחנו נשארים עם תחושה שאם אנשים היו יותר בוגרים ואמפאטיים, היו פחות מקרי גירושין. יש לא מעט אנשים שמגיעים לרבנות ולא צריכים להתגרש. הם מגיעים כתוצאה ממצוקה רגעית, מריבה, או עצת אחיתופל שקיבלו. הם לא צריכים להיות שם. אולי הם צריכים יעוץ. מתוך ההתנסות האישית שלי אולי שליש ממקרי הגירושין היה יכול להימנע".