בלי פאניקה: אריסון הזויה, אבל לא מסוכנת
כדאי להירגע: פרשנים וטוקבקיסטים חוששים לבנק שבעליו כותב ספר הזוי כמו "לידה". אבל גורל הבנק כבר אינו בידיה, אלא בידיו של פישר. חוץ מזה, אריסון היא לא היחידה שמחזיקה באמונות מגוחכות אך מתפקדת היטב במציאות
התקשורת הישראלית מצאה לה בימים האחרונים סיבה חדשה לפאניקה: ספרה החדש של שרי אריסון, "לידה" והתנהלותה של האחרונה בעת ההשקה. אם האישה ההזויה הזאת עומדת בראש הבנק השני בגודלו בישראל, צריך לדאוג ולפחד, אומר הבון-טון החדש של כותבי המאמרים, הפרשנים והטוקבקיסטים. הכותבים אינם כותבים במפורש ממה הם בעצם מפחדים כל-כך, אבל הרמזים שלהם עבים כמו פיל.
פאניקה עלולה לגרום לנזק גדול בהרבה מהסכנות שעליה היא מבוססת, במיוחד כשמדובר בבנק גדול: הלקוחות אינם נשארים אדישים למסרים שהם מקבלים מה"מומחים", והם עלולים להוציא את כספם מהבנק - על כל המשתמע מכך.
שלא יהיו אי-הבנות: אין כאן כל כוונה ליחצ"ן את ספרה של אריסון (ואת מסע ההופעות המלווה אותו) או לגונן עליו. מדובר, לטעמי האישי, באוסף של שטויות וקשקושים, נבואות-בדיעבד של אישה שאינה נביאה, וקלישאות ניו-אייג' קיטצ'יות צדקניות וחסרות כיסוי. היומרה שלה להבין את "מהות החיים" מרגיזה, היומרה שלה לנבא את אסון הצונמי ואת מחלתו של אריאל שרון היא טמטום מוחלט. אבל זוהי רק עמדתי האישית.
נראה שעיתונאים רבים אחרים מסכימים אתי, כי עיתונאים הם, מטבעם, עם ציני וקטן אמונה - וטוב שכך. לפחות לפי תגובות הקוראים, נראה שגם חלק ניכר מהציבור מזלזל בממבו-ג'מבו של אריסון, ואפשר לראות בכך סימן לבגרותו ולפיקחונו. ייתכן שבארצות הברית היו לוקחים אותה יותר ברצינות, וזוהי איננה מחמאה לאמריקנים. אבל גם אם אנחנו צודקים, ואריסון שוגה בהזיות, הדרך מכאן ועד לטענה שהיא מסכנת את הבנק ואת המשק - רחוקה. מרחפת? כן. הזויה? כן. מסוכנת? ממש לא.
פישר הוא בעל השליטה האמיתי
אריסון אינה מסכנת את בנק הפועלים, ולו בגלל שהוא אינו באמת בבעלותה. ראשית, אריסון מחזיקה רק בכחמישית ממניותיו. שנית, וחשוב יותר, מי שמקבל את ההחלטות המכריעות על גורל הבנק, למרבה המזל, הוא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. עובדה שפישר הצליח לכופף את ידה ולכפות עליה את ההחלטה החשובה באמת - מינוי יו"ר דירקטוריון.
פישר, בניגוד לספין שהוא-עצמו מקדם, מנהל את מערכת הבנקאות הישראלית כפי שצריך לנהל אותה במדינה מתוקנת. פישר כבר כפה את רצונו על הבנק פעמים רבות, כשסירב לבקשת הבנק לאשר לו שורה ארוכה של החלטות לא-אחראיות (לדעתו) על השקעות שונות, כמו רכישת בנקים במזרח אירופה ושמירה על נכסים פיננסיים מזיקים שרכש בארה"ב. בדיעבד, יתכן, שפישר הציל את הבנק כשמנע אותן. אבל הבנק פעל כיאות, וביקש את אישור בנק ישראל, ובנק ישראל לא אישר. אז איפה הבעיה? מה הסכנה הגדולה?
ייתכן שפישר אכן "מחפש" את אריסון ואת בנק הפועלים ומקשה את חייהם יותר מאשר את אלה של בנקים אחרים. ייתכן שהיה לו חשוב להבהיר מי בעל הבית האמיתי, מסיבות פרסונליות, מהיכרותו עם בעלת השליטה ושיגיונותיה. בנק ישראל לא היה מעלה על דעתו לאשר טענה כזאת, אבל האמת? אם זה נכון, פישר צודק בהחלט. מי שמדבר על תקשורים ועל חיזוי עתידות, ומודה שהם משפיעים על החלטותיו העסקיות, ראוי לפיקוח מיוחד. אבל הפיקוח קיים, ולכן הפאניקה שמנסים לזרוע כאן, במסגרת ההתנפלות הכללית על הטייקונית, אינה במקומה.
כותבי טורים עם יומרות של פסיכיאטרים
גם ההשתלחות באריסון עצמה כבר עברה את גבול הטעם הטוב. ייתכן שאפשר לומר על אריסון כי היא "פסיכית" או "קוקו" במובן העממי של המילה, אבל היומרה של כמה בעלי טורים - שלאף אחד מהם אין הכשרה פסיכיאטרית - לאתר אצלה תסביכים נפשיים כאלה ואחרים, היא פאתטית כמעט כמו יומרות ההבנה העילאיות של אריסון עצמה. גם אני לא פסיכיאטר, אבל למיטב הבנתי, אריסון היא אדם מתפקד, שמבחין בין דמיון למציאות. והיא לא האדם המתפקד היחיד שמחזיק באמונות הזויות בנוגע לשאלות גדולות של רוח ואמונה - שאלות, שבניגוד לשאלות היום-יום, האדם טרם מצא להן תשובה.
האם אריסון היא ה"גורואית" או ה"מתקשרת" היחידה? האם היא אשת העסקים היחידה שמאמינה במתקשרים ובידעונים? האם נוחי דנקנר, משקיע גדול ומשפיע כמעט כמו אריסון עצמה, אינו עולה לרגל אל הבאבא שלו בנתיבות ושומע בעצתו? האם אין מנהלים בכירים, פוליטיקאים, גנרלים ואפילו שרים, שנוהרים לחצרותיהם של קוסמים ובעלי אוב, ושואלים אותם, לעתים, על נושאים חשובים עוד יותר? מרבית כלי התקשורת, כולל האתר הזה, מפרסמים מדי יום תחזיות אסטרולוגיות, שמתייחסות גם לנושאים פיננסיים. אם אריסון מסוכנת, מה נאמר על האסטרולוגים?
גם הכלכלנים מתיימרים לנבא עתידות
ומלבד זאת: האם אריסון היא האדם היחיד בקהילה העסקית, שמתיימר לדעת את העתיד, שקיבל החלטות שגויות על סמך הנחות מוטעות? האם טובי האנליסטים, "חזאי-השווקים", "הגורואים הפיננסיים" ושאר האובות, הידעונים וסוחרי-החארטה שהקהילה העסקית והעיתונות הכלכלית הפכה לאורים ותומים, תמיד צודקים?
בדיקה קלה של תחזיות האינפלציה, שמספקים כלכלנים חמורי סבר מדי חודש, מראה שהם אינם טובים בהרבה מהאסטרולוגים. הצצה קלה אל התחזיות הפיננסיות של סוף שנת 2007 מראה שכמעט כולם נכשלו בחיזוי הקטסטרופה הפיננסית שהפילה את וול-סטריט, ואת העולם כולו, על הקרשים. אז נכון, גם בנק הפועלים כשל והפסיד, מה שמעמיד בספק את יכולותיה המופלאות - אבל מצבו הפיננסי איתן.
שרי אריסון, תודה לאל, היא בעיקר הגורו של עצמה ושל קומץ מלחכי-הפינכה שלה. הציבור הישראלי לא קנה את השטויות שלה, וטוב שכך. בנק הפועלים ישרוד אותן. מסע היח"צנות השלילי שעושים לבעלת השליטה בבנק כבר כמה שנים אינו מגיע לה - היא לא עברה על אף חוק. אגב, היח"צ השלילי דווקא עשוי לקדם את מכירות ספרה המיותר. עזבו אותה לנפשה - יש לה מספיק חוצנים על הראש גם ככה.