מס לזכר נעמי שמר: כשהרגש משמש לסחיטה

משחר ילדותינו הטמיעו בנו את האהבה לכנרת. העיתונים מדווחים בכותרות ומדורים מיוחדים על מצב הכנרת, בבית הספר אין שנה שלא למדנו איזה שיר של רחל על האגם הכחלחל. בכל פעם שיורד גשם בצפון מזניקים חזאי שידווח מהכינרת או את מנחם (מי שבא קודם) על מנת לדווח בחדווה על עוד נחל שעולה על גדותיו.

מס על אימפוטנציה וראייה קצרת טווח

 גם אני אוהב את הכנרת. כל כך אוהב שלפרקים אני מוכן לוותר על סנטימטר מעצמי (בגובה, בגובה..) ולהעניק אותו לכנרת. גם אני יודע שחסר מים בכנרת ושצריך לחסוך כל טיפה. וכנראה שהפעם באמת חסר טיפה יותר מבדרך כלל, אבל אין כאן משהו שלא ידענו כבר עשור או יותר.

אבל צריך באמת יצירתיות ואטימות רבה על מנת להטיל את היטל הבצורת - המס הכי אידיוטי מאז מס הנסיעות, ואולי מאז מסי הגולגולת של ימי הביניים. המס מוטל על הצרכן הביתי, שאינו עומד במכסה נמוכה למדי של כ-16 קוב. למה? האם טכנולוגית ההתפלה חדשה לאוזניים הישראליות? האם הים עומד להיגמר? האם העבירו את ארץ ישראל למדבריות מונגוליה בלי לעדכן אותנו? הרי כבר שנים רבות מדובר על הקמת מתקני התפלה רבים, אבל רק לאחרונה החלו להפעיל אותם, בקצב איטי. מעתה אל תאמר "מס בצורת" אלא "מס בירוקרטיה", "מס אימפוטנציה" או "מס ראייה לטווח קצר".

מס נועד, בעיקר, לשתי מטרות: קודם כל, כמובן, שכספי המדינה צריכה לממן איכשהוא את הטנקים, בתי החולים, המורים וכו'. אבל מטרה נוספת היא צדק חברתי, כלומר העמסת הנטל על העשירים יותר והקלת הנטל על העניים יותר. ואם לסכם את שני הדברים, מיסוי נועד לקדם יעדים חברתיים. אז אין ספק שמס הבירוקרטיה שבו אנו דנים אכן ייתן למדינה עוד כסף, אבל אני לא בטוח כי הוא תורם לחברה, כי רוב המים הולכים לשני מגזרים שאינם ממש ממוסים: החקלאות והתעשייה.

מחיר המים: 8 שקל ייצור, 8 שקל מס

 אולי עכשיו נבין טוב יותר מדוע שלום שמחון, ורבים מאנשי מפלגת העבודה רצו לממשלה כאחוזי אמוק. בפרפראזה על שירו של לאונרד כהן - "קודם ניקח טיולים, כיבודים ומשלחות ביטחוניות, ואחר כך את משרד החקלאות"...

כמה, בעצם, עולה "לייצר" מים? מים שנשאבים מהכנרת ומהאקוויפרים עולים כשקל וחצי; מים מותפלים עולים כשלושה שקלים; כשדיברו על ייבוא מים מטורקיה - דיברו על ארבעה שקלים; לכך נוסיף את העמלה שגובות הרשויות המקומיות, בגובה שקל או שניים; אבל גם אחרי שנוסיף עוד כמה אגורות למקורות (שמתם לב שככל שיש פחות מים, כך יש יותר כסף בשכרם של עובדי חברת המים???) לא נגיע ליותר מהוצאה של 7-8 שקלים לקו"ב מים.

אז למה, בעצם, נדרש הציבור לשלם קנס של 20 שקלים לקוב, ועוד עלות של כמה שקלים לרשות המקומית? קנס משלמים כאשר עושים עוון או חטא, אבל כאן לא אנחנו פשענו...

המדינה המציאה כאן, בעצם, מס חדש - מס רגש. לכולם "לא נעים" להתמרמר נגד מיסוי שקשור לשמירת מים, ועל פניו המס נשמע הגיוני. בפועל המדינה ממסה על האיוולת והסחבת שלה עצמה. והמס הוא מס דרקוני, מופרך ותאמינו לי שגם יהיה יקר מאוד לרובנו.

מס על שנואי העם

המדינה עומדת למסות את מי שקל לה, ולאו דווקא את מי ש"מגיע לו" לשלם מס. רובנו נשלם עכשיו את מחיר אי-ההתארגנות שלנו. הגופים המאורגנים, כמו צה"ל, הוועדים הגדולים וההסתדרות, משפחות בעלי ההון - דוחפים את אימת הגרעון התקציבי אל מעבר לפתחם וכיסם ומגלגלים אותו לפתחו של הציבור הלא המאורגן, שהוא הרוב הדומם.

בתוך ציבור הלא מאוגדים יש מקום טוב ל"שנואי העם". שנואי העם אצלנו הם ציבור המעשנים, נוהגי הרכבים ומכוניות הליסינג בפרט. למען הגילוי הנאות - אינני מעשן, ואני בכלל בעד לאסור על עישון מחוץ למושבות עונשין מוגדרות, אולם הקלות של הגדלת המיסוי על הסיגריות והדלק מציקה לי מעט. המס מועלה בן לילה ללא התנגדות של "מגלגלי עיניים" למיניהם. ובכל האמור למיסוי הדלק ללא מתן אלטרנטיבה אמיתית.

הרי בארץ אין באמת תחבורה ציבורית אמיתית כמו בערי אירופה. אילו היו מודיעים כי המיסוי הנוסף על הדלק יושקע כולו בתחבורה בין אם ברכבת תחתית, או ברכבת פרברית, או בין גופית או תקשורית בין חוצנים ויישויות, הייתי אומר - וואלה. אבל כאן מדובר על מס רגיל ללא מטרות חברתיות, פשוט בגלל שקל לגבות אותו ואין גוף שיתמרמר.

לגבי מיסוי הסיגריות - העלאה ללא הגיון תגרום רק להתפתחות שוק עברייני של הברחות והעלמות. כבר היום אנשי הפילטר מחפשים בנרות נוסעים לחו"ל שיקנו להם פקטים בדיוטי פרי, וכעת הם יתחילו לחפש גם אלטרנטיבות אחרות...להזכירכם - חוקי היובש בשנות ה-20 של המאה הקודמת בארה"ב רק גרמו למאפייה לשגשג ולהמוני אמריקאים להפוך לעבריינים.

אז יש לי עוד רעיון למיסויים רגשיים שאף אחד לא יתמרמר נגדם. כולנו זוכרים בהתרגשות ואהבה את יוסי בנאי ונעמי שמר ז"ל? בואו נגבה מס של 100 שקל בכניסה לכל אירוע תרבות, ונקרא לו, מס בנאי-שמר. ומה אנחנו שונאים במיוחד? זבובים? מצויין. בואו נטיל עוד מס על רכישת מוצרי מזון, ונקרא לו מס זבובים. זבובים, כידוע, נמשכים למזון, במיוחד בחודשי הקיץ החמים. קונים אוכל? שלמו מס גם על הזבובים שהוא מושך. נשמע לכם מופרך? מיסוי הבצורת לא רחוק מזה.