"מפלס הכנרת יגיע לקו השחור בסוף הקיץ"
ראש רשות המים מזהיר: הגשמים שירדו בחודש פברואר אמנם שיפרו את תמונת המצב במאגרי המים בישראל אך המצב עדיין חמור. "לא יהיה מנוס מנקיטת צעדים להקטנת הביקוש למים כמו הקטנת המכסות לחקלאים וייבוש גינות ציבוריות"
"בסוף קיץ 2009 צפויה הכנרת להגיע אל 'הקו השחור'", כך אמר ל-ynet רשות המים, פרופ' אורי שני.
"הקו השחור" סומן בגובה 214.87 מטר מתחת לפני הים - וברום זה מומלץ שלא להמשיך לשאוב מים מהכנרת מחשש לפגיעה אקולוגית בלתי הפיכה לימה, ולפגיעה באיכות המים. יצויין כי בקיץ שעבר העריכו ברשות המים כי בחודש דצמבר 2008 תגיע ישראל לקו השחור - תחזית שהתבדתה.
המפלס הנמוך ביותר שנמדד השנה בכנרת היה ב-23 בדצמבר - 214.43 מטר מתחת לפני הים. נכון להיום נמצא מפלס הכנרת בגובה 213.58 מטר מתחת לפני הים. מאז יום שני השבוע עלתה הכנרת ב-3.5 סנטימטר. מתחילת השנה ההידרולוגית (1 באוקטובר) עלה מפלס הכנרת ב-49 ס"מ, ומגמת העלייה תיפסק בחודשים הקרובים; לשם השוואה - בשנה ממוצעת עולה המפלס בכמעט שני מטרים.
לדברי שני, הגשמים שירדו בחודש פברואר אמנם שיפרו את תמונת המצב במאגרי המים בישראל - ובכללם בכנרת - אולם מצב משק המים עודנו חמור. "לא יהיה מנוס גם מנקיטת צעדים נוספים להקטנת הביקוש למים", אמר שני וציין כי ברשות יתמקדו בעיקר בהקטנת מכסות המים המוקצבים לחקלאים ובתקנות שיאסרו על השקיית גינות ציבוריות.
עוד על משבר המים:
- הנתונים היבשים: ארבע עובדות שמחזיקות מים
- מחקר: כ-10 אחוז מהמים דולפים מהצינורות
- בגלל הבטון - המים לא מחלחלים לקרקע
- לנצל את גשמי הזעף לחקלאות? "לא משתלם"
שני אמר את הדברים במהלך "יום המדע" שארגנה רשות הטבע והגנים לקראת "שבוע האהבה לטבע ולסביבה" שיחל בשבוע הבא. שני ציין עוד כי ברשות מקדמים בתקופה האחרונה צעדים שמטרתם שיקום וטיפול באקוויפרים.
כך למשל באקוויפר החוף, הנמצא בסכנת זיהום כתוצאה משאיבת יתר וכניסת מים מלוחים. באקוויפר החוף אין "קו אדום" (או קו שחור, לצורך העניין), ולפיכך מקדמת רשות המים יצירת חיץ בין המים המלוחים למתוקים. "הפתרון הזה אמור לסייע בפתרון בעיית המליחות של מאגר המים באקוויפר", אמר שני.
מתקן התפלה שלישי יחל לעבוד בסוף השנה
במקביל מבצעת רשות המים מספר פעולות במסגרת תוכנית חירום שמטרתה לשפר במהירות את מצב משק המים עד שמתקני ההתפלה המתוכננים יקומו ויפעלו במלוא התפוקה. כך למשל מבוצעים קידוחי חירום להפקה מיידית של מים, על חשבון מים רזרביים - שהיו מיועדים לשימוש בשנת 2010.
פעולה נוספת של רשות המים תהיה טיהור בארות שהזדהמו. בישראל קיימות כיום כ-170 בארות שהמים בהם זוהמו והן יצאו מכלל שימוש. כיום פועלת הרשות, בשיתוף עם חברת "מקורות", לטיהורם והשבתם לשימוש.
באשר להתפלה - בישראל פועלים כיום שני מתקני התפלה - באשקלון ובפלמחים - המפיקים 138 מיליון קוב מים. על-פי החלטת הממשלה בנושא צפויה ישראל להתפיל כ-750 מיליון קוב מים עד שנת 2020. לשם כך יוקמו עוד שלושה מתקני התפלה - בחדרה, באזור שורק ובאשדוד. המתקן בחדרה, אגב, צפוי לספק כבר בספטמבר 2009 כ-100 מיליון קוב למשק המים.
במושב בכנס שעסק במצב משק המים דיבר גם ד"ר דורון מרקל, האחראי על הכנרת ברשות המים. מרקל אמר כי ניהולו של אגם המים המתוקים הגדול בישראל באמצעות מנהלת מקצועית הוא כלי חיוני לשמירה על המים שבו ולהבנת הנזקים האקולוגיים של שאיבת יתר.
מרקל הוסיף ואמר כי ברשות המים מקדמים בימים אלה מהלך גדול של הקמת מנהלות אגנים גם למאגרי המים הנוספים. "המטרה היא להקים ארבע מנהלות נוספת: בגליל המערבי-עמקים, בחוף, בהר ובאזור הנגב והערבה".
לפנייה לכתב/ת 
