כביש 6: חשבנו על הסביבה; מומחים: הרסתם
400 מיליון ש"ח השקיעו בכביש שש כדי להתחשב בסביבה בתיכנון הקטע החדש: כבישים וגשרים "רזים", מעברי בעלי חיים ושיקום של הטבע והנוף. אך המומחים טוענים: הכביש קוטע אזור טבע ייחודי ועלול לזהם שמונה נחלים ואת מי התהום בחומרים רעילים. לא היה צריך לתקן את הנזק; מנהרה הייתה מונעת אותו מלכתחילה
קטע 18 של כביש חוצה ישראל ייפתח היום (ב') לנסיעה. הקטע הצפוני ביותר בכביש יחבר בין מחלף עירון למחלף עין תות, והכביש כולו יאפשר נסיעה מאזור בית קמה שבדרום ועד יקנעם שבצפון.
חברת "חוצה ישראל" הודיעה כי בקטע החדש השקיעה סכום חסר תקדים של 400 מיליון ש"ח לפתרונות סביבתיים וחשיבה אקולוגית. יו"ר כביש "חוצה ישראל", נחמה סנה, מכנה את הכביש החדש "פרויקט התשתית התחבורתי עם הסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ביותר, אותו יש לאמץ כסטנדרט קובע". אבל במקום שמתכנני הכביש רואים שיקום - מומחי סביבה רואים נזק. כשמציגים להם את הפעולות שנעשו הם שואלים: למה היה צריך להשקיע כל כך הרבה כסף בתיקון נזקים שאפשר היה להימנע מהם מלכתחילה?
אי אפשר להתעלם מהצעדים שנעשו כדי לשלב חשיבה סביבתית בתכנון הכביש, וניכר שלא רק כסף הושקע במהלכים. הכביש, שחוצה את הגבעות של רמות מנשה, נבנה במתווה צר, עם גשרים "רזים" שמאפשרים, לדברי המתכננים, "להרים" אותו בקלות יחסית ולצמצם את הפגיעה בטבע ובנוף. בעצת מומחים ואקולוגים שולבו בתוכו מעברים מיוחדים לבעלי חיים ואפילו גשר מיוחד עבור הצבי הארץ-ישראלי המצוי. במהלך העבודות הושקעו משאבים רבים גם בהעתקת עצים ובצלי פרחים, בנייה של מספר מנהרות במקום יישור השטח, וגם שולי הכביש תוכננו באופן שיאפשר את שילובו בנוף הגבעות.
חברת חוצה ישראל מתגאה גם בכך שקבלני המיזם הונחו להשתמש בעודפי העפר שנוצרו בתהליך הסלילה כדי להפוך אתר פסולת לפארק, להקים טיילת לאורך נחל ברקן ולבנות חניון באזור. מתכנני הפרויקט ציינו כי באמצעות חשיבה מראש התאפשר לבצע את הפרויקטים הסביבתיים הללו לאורך התוואי, וגם לסייע בפיתוח סביבתי שאינו קשור ישירות לכביש - הקמת תחנת מעבר לפסולת יבשה בתיאום עם כפר קרע והמשרד לאיכות הסביבה, התחנה אמורה למנוע את שפיכת הזבל הפיראטית שהתקיימה במקום עד כה.
מומחי סביבה: אפשר היה למנוע את הנזק
אך יש מי שלא שותף לחגיגה הירוקה של "חוצה ישראל". מומחי סביבה רבים מזכירים כי למרות ההשקעה הרבה, הרי שמדובר במיזם שבראש ובראשונה פוגע בסביבה ופוצע את הנוף, ודווקא תכנון מקדים - אותו אלמנט שבו מתגאים מתכנני המיזם - יכול היה להציל חלקים נרחבים מהאזור.
עוד על המאבק סביב כביש שש:
- המועצה הארצית: "קטע 18 של כביש חוצה ישראל לא ישונה"
- בג"ץ: תעוכב סלילת חלק מכביש 6 באזור רמות מנשה
- חוצה ישראל: הירוקים מחכים לדחפורים
- לפני הדחפורים: ארץ פלגי מים של אזור מנשה
"הבעיה המרכזית היא העובדה כי הכביש הזה יכול היה לעבור במנהרה ולצמצם באופן משמעותי את ההרס שהוא גורם כיום לנוף. הקיטוע שהוא גורם לשטחים לא ניתן לשיקום או לשיחזור", אומר ד"ר אורי שיינס, ביולוג ומומחה לשימור טבע ויושב ראש מועצת המומחים של "התנועה הירוקה".
שיינס, שהיה מעורב במאבק הסביבתי שהתנהל נגד הפרויקט ואף עתר בנושא לבג"ץ, מציין כי מנהרה היא פתרון מקובל במדינות מערביות רבות, וההצהרות לפיהן מדובר בהשקעה חסרת תקדים בהיבטים סביבתיים אינה עומדת במבחן המציאות. "הדבר היחידי שהוא חסר תקדים פה זו הפגיעה של הכביש בסביבה", הוא פוסק.
לביקורת נגד העברת הכביש על פני הקרקע מצטרף גם אריק טפיירו, רכז התחבורה והתשתיות של החברה להגנת הטבע. הוא טוען שהצעדים שבהם מתגאים המתכננים הם צעדים שמטרתם לתקן את הנזקים שהכביש עצמו גורם. "במקום לתקן את הנזקים הללו ניתן היה פשוט להימנע מהם מראש". "אפשר וצריך היה להעביר את הכביש במנהרה, אבל גורמי התכנון ובית המשפט העליון דחו את התוכנית - רק מטעמי לוחות זמנים... (התוצאה היא) הרס של מרחב ביוספרי חשוב, הרס של מסדרונות אקולוגיים והרס של אזור יפיפיה".
אגב, פרויקט מנהור דומה לזה שהוצע עבור קטע 18 מתבצע במיזמי תחבורה אחרים בארץ - דוגמת כביש מנהרות הכרמל ופרויקט קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים.
חוצה שמונה נחלים, ויפגע במקורות המים
רצף השטחים הפתוחים שייקטע, מזכירים המומחים, יפיץ אור בלילות ויפריע לבעלי החיים הרבים באזור וגם יתרום כמויות נכבדות של מטרדי רעש וזיהום אוויר. אבל תג המחיר הסביבתי נוגע גם לסוגיות אחרות - כאלה שלא תמיד בולטות לעין או ניכרות מיד: 17 הקילומטרים של המקטע החדש חוצים בדרכם לא פחות משמונה נחלים: נחל ברקאי, נחל עדה, נחל אלונה, נחל נילי, נחל תנינים, נחל דליה, נחל מנשה ונחל תות.
עבור מרבית הציבור מדובר בנחלים לא מוכרים, אך בימי החורף מתמלאים חלקם במים רבים ומקיימים מערכות חיים עשירות. בסקר שהוזמן לפני מספר שנים על ידי המשרד להגנת הסביבה כותבים החוקרים חואניקו ופרידלר: "הנגר העלי מאוטוסטראדות (כמו כביש "חוצה ישראל") הוא הרעיל ביותר... לאחר הגשם יש לצפות לריכוזים גבוהים של מזהמים במי נגר עילי הנשטפים מאוטוסטראדות. מזהמים אלו כוללים מתכות כבדות, פחמימנים, שמנים, חומרים אורגנים וחומרי הדברה".
סוגיית התשטיפים נבחנה על-ידי שיינס גם בניסוי ראשון מסוגו בארץ שבוצע לפני כשנתיים ומצא כי תשטיפי כבישים הם אכן רעילים ופוגעים באופן חד משמעי וודאי במערכות החיים שמתקיימות לצדי הכבישים. יתרה מזאת, קרבת הכביש למעיינות וקידוחי מי שתייה באזור, כבר העלתה בעבר חשש כי מי הגשמים הנשטפים ממנו יזרימו רעלים אל מקורות המים.
מחברת "חוצה ישראל" נמסר בנושא התשטיפים: "מאחר שלא נקבע בשום מקום שקיים איזשהו חשש כלשהו מתשטיפים וזו בהחלט גם קביעתנו, אזי ברור שלא נדרש גם ניטור. יש להדגיש כי במשך שנים רבות "מותקפים" מי הנחלים באזור זה על ידי זיהומים של תחנות דלק, מפעל פסולת, ריסוס חקלאי ועוד, ועד כה אף גורם לא קרא לסגור אותם ו/או להגן על הנחלים מפניהם".