כמה ירוקים הישראלים?

כמה ירוקים הישראלים? אם תשאלו מישהו ברחוב האם הוא ידידותי לסביבה, כמעט בטוח שתשמעו שהוא ירוק יותר מקרמיט הצפרדע. האמנם?

מי שיכולה לתת תשובה מדוייקת יותר היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שתפרסם בקרוב מסמך ובו מדדים לפיתוח בר קיימה. המדדים יאפשרו השוואת מצבה של ישראל למדינות אחרות בעולם, וגם והתייחסות להיבטים ייחודיים לישראל, בכל הקשור להתמודדות עם סוגיות סביבתיות וחשיבה על צורכיהם של הדורות הבאים.

עוד לפני המסמך המלא, פירסמה הלשכה כמה נתונים. כך למשל כמות הפסולת הביתית לנפש. הכמות לנפש ליום ירדה מ-1.9 ק"ג בשנת 1996 ל-1.7 ק"ג בשנת 2007 - ירידה של 12 אחוז. לעומת זאת, ההוצאה לצריכה הפרטית לנפש עלתה בתקופה המקבילה ב-22 אחוז. ניתן לייחס חלק מהירידה בכמות הפסולת לנפש לעלייה בהיקפי המחזור, במיוחד של פסולת אורגנית. במלים אחרות: הישראל קונים יותר אבל מייצרים פחות זבל. סיבה לאופטימיות.

עוד על הישראלים הירוקים:

• סקר: הישראלים רוצים למחזר - בתנאי שהפח קרוב
  
• סקר: הציבור מעדיף פחות דשא ויותר מלפפונים
  
• 60% מהציבור: אנחנו חוסכים מים 
  
• מחצית מהציבור ישלמו יותר עבור מוצרים "ירוקים"
  
• שליש מהציבור מוכן לשלם יותר עבור "בית ירוק"
  
• שיפור במיחזור: ניתן להשיב לסופר עד 50 בקבוקים
  

נתון מעניין נוסף קשור לצריכת האנרגיה לנפש. בשנת 2006 הייתה צריכת האנרגיה לנפש בישראל 3 שעט"ן - שווה ערך טון נפט. שיעור הצריכה הזה יציב משנת 2000. בהשוואה למדינות אחרות, צריכת האנרגיה לנפש בישראל דומה לזו של מדינות אירופאיות ים תיכוניות כמו יוון, איטליה וספרד.

לפני שאתם מתרווחים בכיסא בשאננות, ראו את הנתון הבא שקשור לפליטת גזי חממה לנפש. בשנת 2006 עמד שיעור הפליטות על 10.4 טון לנפש. מדובר אמנם בירידה מאז שנת 2000 (אז השיעור היה 10.9 טון לנפש) אך עדיין הרמה בישראל היא מהגבוהות בעולם.

בבחינה של סך הפליטות, ישראל שומרת על יציבות יחסית מאז שנת 2000, והיא עומדת על קרוב ל-74 מיליון טון (במונחי פחמן דו חמצני) בשנת 2006. יציבות זו נובעת מירידה בפליטות גז המתאן, במקביל לעלייה בפליטות הפחמן הדו חמצני.

ואיך אנחנו נוהגים במים שלנו? נתון נוסף שחשפה הלשכה קשור למליחות ומפלס מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף. המדד משמש למעקב שוטף אחר איכות וזמינות מי התהום לצורך המשך קיומם של המאגרים כמקורות מים בני קיימה.

מליחות מי אקוויפר החוף, המספק כ-40 אחוז מצריכת המים השנתית, עולה בהתמדה בקצב של כ-2 מיליגרם כלוריד לליטר (מגכ"ל) בשנה. בשנת 1970 הייתה הרמה 130 מגכ"ל, ובשנת 2007 הייתה הרמה 209 מגכ"ל. לעומת זאת, באקוויפר ההר ירדה המליחות הממוצעת מ-159 מגכ"ל ב-1970, ל-137 ב-2007. אז האם המים ראויים לשתיה? על פי "תקנות בריאות העם, הריכוז המרבי הרצוי במי שתייה הוא 250 מגכ"ל והריכוז המרבי המותר הוא 600 מגכ"ל.