חבל שלא עלה לו הסעיף
זוג נאלץ לתבוע את חברת ימבטבע, על שלא החזירה את כספם, עקב ביטול כדין של עסקת מכר מרחוק, ואף נעזר במועצה לצרכנות. רגע לפני הדיון החזירה החברה את הכסף, אבל השופט התקשה להבין למה הוא צריך לפצות את המועצה
זה היה לכאורה תיק פשוט: בני זוג הזמינו בטלפון טיול לחו"ל מחברת ימבטבע, בסך 4,830 דולר. כעבור מספר ימים נפגע הגבר בתאונת דרכים, ולאור זאת הודיעו השניים לחברה על ביטול העסקה, כמקובל בעסקות מכר מרחוק. היות שטרם חלפו 14 ימים מיום ההזמנה ומאחר שעד מועד הטיול נותרו יותר מ-7 ימי עבודה, כל שהיה עליהם לשלם כדמי ביטול, על פי החוק, היה סכום של 100 שקל. אלא שימבטבע סירבה להסתפק בכך והתעקשה, כי דמי הביטול יהיו בגובה הסכום שבו היא עצמה מחויבת כלפי הספק בחו"ל.
מכאן ואילך החלה התכתבות בין השניים לבין ימבטבע, כולל מכתב מעורך דין, אך ללא הועיל. בצר להם, פנו השניים למועצה לצרכנות, שם הוכנה עבורם חוות דעת שתמכה בעמדתם. לאחר שגם מהלך זה לא עזר, נאלצו בני הזוג להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. את התביעה ניסחו עבורם במועצה לצרכנות. השניים תבעו את הסכום שימבטבע לא החזירה להם, וכן פיצוי לדוגמה בגין התנהלות החברה. הם אף ביקשו כי ישולם פיצוי למועצה לצרכנות, עקב טרחתה בעניין זה בניסיונה לסייע להם.
סמוך לדיון בתביעה, החליפה ימבטבע עורך דין. היות שפרקליטהּ החדש הצליח לשכנע אותה כי שגתה, החזירה החברה לבני הזוג את כספם, בניכוי 100 שקל, דמי ביטול – כפי שדרשו מלכתחילה. במצב הזה, טענה החברה בבית המשפט, אין מקום לפסוק לזוג פיצוי לדוגמה, והשופט, בני שגיא, אכן קיבל את טענתה. אך השניים לא ויתרו, ולכן נערך דיון נוסף בעניין.
ואז הרגישו התובעים את נחת זרועו של השופט.
סעיף החוק המשמש כשוט
זה החל בעניין הפיצוי לדוגמה. חוק הגנת הצרכן קובע, כי בית משפט רשאי לפסוק עד 10,000 ש"ח כפיצוי לדוגמה – בלא שהצרכן יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק – בשורה של מצבים. אחד מהם הוא זה, שבו נתקלו בני הזוג: הם ביטלו עסקת מכר מרחוק כדין, ובעל העסק סירב לפעול על פי הודעת הביטול ולהחזיר להם את כספם.
אין ויכוח, כי זה אכן היה המצב וכי הדבר נמשך יותר מארבעה חודשים, שבהם ניסו בני הזוג לשווא לקבל את כספם בעוד ימבטבע מתבצרת בעמדתה בניגוד לחוק. על פניו נראה, כי רק ההליך המשפטי הוא שגרם לחברה לבדוק את עצמה, להחליף עורך דין ולהתחיל לנהוג בתבונה ועל פי החוק, אלא שבינתיים נאלצו השניים להתמודד עם החברה, ואף להגיש תביעה. בדיוק למצבים האלו נועד סעיף הפיצוי לדוגמה. הוא אמור, אם תרצו, ללמד לקח את מי שהפר את החוק, ולשמש כשוט מרתיע בפני התעמרות בצרכנים.
לא כך חשב השופט. לדידו, היות שהכסף כבר הוחזר לבני הזוג לפני הדיון והיות שלעסק נגרם נזק עקב הביטול ו"לעיתים קרובות, הקבוע בחוק לעניין השבת מלוא הסכום יוצר מצב הנוגד את תחושת הצדק, שכן סוכן הנסיעות לבדו אמור לשאת במלוא הנזק" – לא זה המצב שבו צריך לפסוק לתובעים פיצוי לדוגמה. הוא אף המשיך בקו מחשבה זה, כשסירב לחייב בנסיבות אלו את ימבטבע להחזיר לתובעים את אגרת בית המשפט ששילמו.
הכול כתוב בסעיף
אם על שיקול הדעת בעניין פסיקת הפיצוי לדוגמה ניתן להתווכח, הרי שעל אמירות אחרות של השופט יש רק לתהות ולהשתאות.
כאמור, בני הזוג נעזרו בחוות הדעת של המועצה לצרכנות, שאף הכינה עבורם את כתב התביעה. לאור זאת, הם ביקשו לפסוק פיצוי לטובת המועצה, בגין טרחתה זו. לגבי סעיף זה בתביעה, כתב השופט: "אם הבנתי נכון את ראש (סוג פיצוי – י"א) זה, מדובר בעלות הכנת חוות הדעת" – ודחה את התביעה. בהמשך הדברים כתב, כי "באשר לדרישת התובעים להשתת פיצוי לטובת המועצה לצרכנות, ממילא, כפי שציינתי לעיל, לא ירדתי לעומקה של דרישה זו".
"עומקה של הדרישה" מעוגן, זה כבר, בסעיף 31(ב) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כך: "הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון צרכנים, בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע, או מסכום של 14,750 שקלים חדשים, על פי הגבוה" (ההדגשה שלי – י"א).
הנה כי כן, כמה פשוט, זה סעיף החוק שעליו הסתמכו התובעים. לא עלות חוות הדעת ולא שום סיבה אחרת. הם גם ציינו זאת במפורש בכתב התביעה: "לפצות את המועצה לצרכנות בסך של עד 14,750 ש"ח, על פי שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד, לפי סעיף 31(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981". זאת ועוד: בשולי כתב התביעה מצוין במפורש: "התביעה הוגשה בסיוע המועצה הישראלית לצרכנות".
כל העובדות הרלבנטיות וסעיף החוק המתאים היו לפני השופט, והוא לא נדרש להתאמץ במיוחד כדי לרדת לסוף דעתם של התובעים. פסק הדין, בכל הכבוד, אינו מלמד, לא על שליטה בעובדות המקרה עד תומן ולא על הכרת הוראת החוק הרלבנטית לעניין.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות