דעה: לפישר נותר רק להדחיק או להתפלל

עוד לפני שהברון מינכאהוזן נקשר עם הרעבת ילדים, הוא היה כזבן וגוזמאי עם מעשיות חביבות. באחד מסיפוריו, סיפר איך נלחם ולפתע פגז אויב חצה את סוסו לשניים, הברון וסוסו (החצי הקדמי לפחות) לא איבדו עשתונותיהם והמשיכו להילחם, בשארית כוחותיו דהר חצי הסוס אל עבר שוקת המים מכיוון שהיה צמא (זוכרים בלי קיבה...) ואז הסוס שתה ושתה ומינכהאוזן ידידינו רואה שהמים נשפכים להם מהצד השני. לברון החביב הייתה דילמה איך יפסיק להשקות את הסוס, הרי כל המים מתבזבזים אבל מצד שני ברגע שיפסיק את הסוס מלשתות, הסוס יתייבש וימות. אני לא בדיוק זוכר איך נסתיימה המעשייה הזו אבל כנראה שגם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לא בדיוק זוכר...

מסכן, מסכן הנגיד שלנו, תקוע כמו מינכאהוזן מעל סוסי הריבית וקניית הדולרים. תקוע ולא יכול לזוז. המשבר הפיננסי בשיאו, ואל תסתכלו על ניצני ההתאוששות שמתבטאים בעיקר בשוק ההון, שם חוגגים ללא קשר למציאות. בשוק הריאלי יש בלימה ושמירה על רמת ייצור נמוכה יחסית כפי שהיתה ברבעון הראשון.

את המעשייה שלנו נתחיל בקניות הדולרים. אי שם באמצע 2008 כאשר הדולר נפל לשפל של 3.2 בנק ישראל החל לקנות דולרים, כאחוז טירוף - לפחות 100 מיליון דולר ביום. ליתרות מטבע החוץ הן יותר מ-50 מיליארד דולר; גם היציג כבר הגיע ל-4.2 שקל לדולר, אך הדי שמועות שהנגיד מנסה לרדת מהעץ הקניות הורידו את השער ל-3.78 ונמוך מכך.

היצוא יסבול עוד יותר

שער נמוך רע ליצואנים. אם ייצואן מייצר פריט שעלותו בארץ היא 100 שקלים, עלותו בחו"ל תהיה 30 דולר ולא 25 דולר. המשמעות - המחיר פחות אטרקטיבי ולפיכך הביקוש למוצר יורד. היצואנים בוכים על השער הנמוך במשך זמן רב. אלו עדיין מנסים לשרוד את המשבר הגלובלי והשלכותיו - וכעת, אם השער ימשיך לרדת, יתגברו הפיטורים בשל ירידת כדאיות היצוא. הנגיד שלנו תקוע.

בדרך כלל יש לו, לנגיד, עוד נשק בארסנל – הריבית. כאשר הריבית בארץ גבוהה מהריבית בחו"ל מגיעים המשקיעים הזרים והדולרים שבידיהם לארץ על מנת ליהנות מהריבית ולהיפך. כלומר בימים רגילים הנגיד היה מוריד את הריבית על מנת לשלוח את הספקולנטים ודולריהם להרוויח את לחמם במקומות אחרים. אבל מה הוא יכול לעשות כשהחלופה, ריבית ארה"ב, מגרדת את קו הכינרת וכבר אי אפשר לרדת מתחת לרמתה הנוכחית. תקוע חזק הנגיד.

דיו למדפסת עולה כסף

זאת ועוד – מהיכן מביא הנגיד כל יום 400 מיליון שקל על מנת לרכוש את מנת הסם הדולרי (100 מיליון דולר) היומית?מדפיס או מלווה או שניהם מן הסתם. אם תסתכלו בדיווחי כמות הכסף של בנק ישראל תבחינו כי הכמות עלתה בשנה האחרונה ב-50% - זוהי הדפסה מטורפת. בכלכלה הפשוטה הדפסה משמעה אינפלציה. המדדים האחרונים מוכיחים מעבר לכל ספק שהשד האינפלציוני חזר. האם ציפיתם שלא יחזור? כלכלה זה לא דבר מסובך כאשר מנפים את הרי המלל והספינים.

זאת ועוד כאשר המדינה מחליטה להוציא יותר מאשר היא מכניסה הרי שנוצר גרעון בתקציב. איך נמלא את החור שוב או שנדפיס כסף או שנלווה. וכבר יש לנו שר (בן אליעזר) שאמר שלא איכפת לו שיהיה גרעון של 4% בתקציב. טוב, הוא כמובן לא יביא את הכסף מביתו, אלא יעסיק את סטנלי בהדפסה מואצת.

אז איך בכל זאת מתמודדים עם אינפלציה? הנשק של כל הבנקים המרכזיים הוא הריבית, אבל כבר הסברנו שאי אפשר להגדיל את הריבית כי אז המוני דולרים "יעשו עליה", יורידו את שער החליפין והיצואנים ייפלו. הנשק השני שייך לממשלה והוא הקטנת גרעון (צמצום צריכה והורדת ביקושים).... הצחקתם את הליכוד וש"ס והמערך, שם לא מתרגשים מהגרעון בגביית המיסים ומתעסקים בהגדלת קצבאות, הורדת מיסים צודקים, והמצאת מיסים מטופשים שהעיקר בהם הוא שהם לא דופקים את המגזרים הספציפיים שלהם.

ובכן מה נותר לו לנגיד לעשות? שני דברים קטנים. הראשון הוא לצעוק. לצעוק מעל כל במה שאין אינפלציה ושמדדי יוני יולי מבטאים קפיצות חד פעמיות בגין הגדלת מיסוי הדלק, המע"מ. באמת מסכן – אין לו מה לומר, לקחו לו את הנשק ומצפים שיציל את האומה ללא שריון. ומה יגיד באוגוסט - המס על המים?

השני הוא להתפלל. להתפלל שברננקי (נגיד הבנק האמריקני) יעלה את הריבית. אני משער שכל בוקר פותח סטנלי את עיניו בתקווה שברננקי הודיע במהלך הלילה על העלאת ריבית וייתן לו אפשרות להגדיל את הריבית גם כן. בינתיים ברננקי עוד לא עשה לפישר את יומו. והנגיד שלנו ויחד איתו תקועים כולנו: לא יכול להפסיק לקנות דולרים, לא יכול לעלות ריבית, והמים והכסף נשפכים...ונשפכים...ונשפכים.