לבלות את החופש עם ילדיו של הארי פוטר

באחד באפריל, לפני כמה חודשים, הבת שלי, בת 11 וחצי, מצאה מכתב ליד הדלת. הוא היה כתוב באנגלית בכתב מסולסל וחתום בשעווה. כשתרגמתי לה אותו התברר לשתינו שהיא התקבלה להוגוורטס וצריכה להתייצב בספטמבר בלונדון, ברציף 9 ושלושה רבעים אחרי הקיץ.

שתינו כבר די גדולות ויודעות שהוגוורטס לא מקבלת תלמידות מישראל. אנחנו גם יודעות מה פירוש אחד באפריל, אבל עבר יום ועוד יום ואף אחד מחבריה או בני משפחתה לא הודה שהוא זה שכתב את המכתב. וזו לא הייתי אני. באמת שלא. כך נשבעתי שוב ושוב. אני מודה שבהתחלה צפיתי בה מרותקת, שמחה וחוששת לראות שגם אם היא יודעת שזה לא יכול להיות, עדיין יש אצלה מקום שמאמין שאולי כן.

אחרי שבוע כבר מתנו מסקרנות. אחרי שבועיים כבר התחלתי לחשוש שלא תהיה לי ברירה אלא לקחת אותה בספטמבר ללונדון ולשאול אנשים ברחוב את הדרך לסמטת דיאגון. מזל שאחרי שלושה שבועות מיכאל, החבר המופלא שלה, הסכים להודות שהוא זה שארגן את המכתב, עם השעווה והכל. שתינו הסכמנו שעם חברים כאלה, מי צריך את רון והרמיוני, אבל בכל זאת, היה נעים לחיות כמה שבועות בתוך ספר וקצת להאמין ששני העולמות באמת יכולים לזלוג אחד לתוך השני.

הארי פוטר והילדים

כשג'יי. קיי רולינג סיימה את סאגת הארי פוטר, היא כתבה להארי וג'יני שלושה ילדים. היא לא יכלה להיות רחוקה יותר מהאמת. הארי פוטר לא מפסיק לעשות ילדים. פרסי ג'קסון, ספטימוס היפ, ארטמיס פאול, אראגון ועוד רבים אחרים הם ילדי מהפכת פוטר וכל אחד מהם משתכפל ומסתעף ומוליד עוד ועוד המשכים. המשותף לכל הספרים שהזכרתי הוא גיל פחות או יותר זהה של הגיבור – בין 12 ל-15 ונסיון מרשים לברוא עולם פנטסיה עם חוקים והגיון משלו.

אישית, אני חושבת שהחל מגיל מסוים ספרי ילדים (בעצם כבר נוער) מתנתקים מהורי קהל היעד. כבר לא כל-כך חשוב מה אני חושבת עליהם, אבל חופש עכשיו והילדה מסתובבת בבית עם הספר השלישי בסדרת אראגון, הרביעי של ארטמיס פאול והשלישי של פרסי ג'קסון ומדברת על לפריקונים, פיות ואלים יווניים, כאילו הם גרים בבית הסמוך. אז החלטתי לצלול לעולמה ולהציג בפניכם את הגיבורים החדשים. לא הייתי יכולה לעשות את זה בלעדיה. היא זו שהציגה בפני את עיקרי העלילות, שבחרה את הציטוטים וכתבה אותם יפה על דף. אני רק קראתי קטעים מהספרים, שמחתי להכיר את החברים שלה והייתי מרוצה שהצלחתי להזיז אותה מהספה לכיוון השולחן. גם זה משהו באוגוסט.

ארטמיס פאול

ארטמיס פאול הוא הנער הכי חכם בעולם. כל הפיות אומרות את זה. הוא בן למשפחה אירית עשירה ובספר הראשון בסדרה הוא מוצא את התנ"ך של הפיות ומפענח אותו. הוא כולא את הפיה הולי שורט כדי לשדוד את מטמון הזהב שלה. בספרים הבאים הנער והפיה כבר עובדים כצוות. בונוס: בכל ספר יש צופן סודי שאם מפענחים אותו מקבלים מסר לקורא. הבת שלי, למשל, כבר מדברת שוטף בשפת הפיות.

ציטוט אופייני (ארטמיס מתחפש לבן-נוער טיפוסי כדי לגנוב ציור מכספת ונאלץ ללבוש בגדי נוער רגילים במקום החליפות שהוא נוהג ללבוש בדרך כלל): "הבגדים האלה מטופשים", הוא אמר ורכס את הסווטשרט שלו. "מה הטעם בקפוצ'ון אם הוא לא עמיד למים וכל הסמלים המסחריים האלה? אני מרגיש כמו פרסומת מהלכת. והג'ינס האלה לא מתאימים לי. הם תלויים עלי כמו שק עד הברכיים".

ספטימוס היפ (כישופ, מעופ, אלפיזיקה)

הילד השביעי בבית משפחת היפ, ספטימוס, נולד ומת באותו יום, כך לפחות מאמינים סיילאס ושרה הוריו. רק כעבור עשר שנים מופיע שוב הילד האבוד כדי להילחם בקוסם האופל המרושע דוםדניאל.

ציטוט אופייני: "לא פעם הוא היה מפנה את דבריו אל עץ כלשהו, פרוע למראה, בתקווה שזה אביו".

עוד אחד אחרון ודי: "הוא לא זאב", אמר לה סיילאס. "הוא כלב זאב חבשי, צאצאם של כלבי המגהול מגהי. קוראים לו מקסימיליאן. אם תהיי נחמדה אליו, אולי הוא ירשה לך לקרוא לו מקסי בקיצור".

אראגון (וההמשכים: הבן הבכור ובריסינגר)

כריסטופר פאוליני, מחבר הסדרה, היה בן 15, בדיוק בגיל של אראגון גיבור הסדרה, כשכתב את הספר הראשון. היום הוא כבר קשיש בן 21 ומאחוריו שלושה ספרים מצליחים להפליא, שאחד מהם הפך גם לסרט.

אראגון מוצא אבן מוזרה ברכס ההרים הקרוב לכפרו. מן האבן בוקעת דרקונית כחולה. יחד הם יוצאים להביס את גאלבטוריקס בן האלמוות, רוכב דרקונים שאיבד את הדרקון שלו והשתגע. ציטוט אופייני: "אקה אדיר איי שור'טוגאל... שוטר'טוגאל... ארג'טלאם (אני רוכב דרקונים... רוכב דרקונים... יד כסף)".

פרסי ג'קסון

פרסי הוא ילד רגיל לגמרי שגר בפנימייה רגילה לגמרי עם חבר רגיל לגמרי. כמו שקורה לרבים מאיתנו, יום אחד פרסי מגלה שהמורה שלו למתמטיקה היא מפלצת והוא מפורר ומאדה אותה, ולכן מסולק מהפנימייה. אחרי שאמו מתה (כך הוא חושב) מתקיפה של מינוטאור על בית הנופש שאליו הם נוסעים הוא מגלה שהוא בנו של פוסידון, אל הים, והחבר שלו גרובר הוא סאטיר (חצי בן אדם חצי תיש). יחד איתו ועם אנאבת', בתה של אתנה, הם יוצאים לחפש את הברק של זאוס שנגנב מהאולימפוס.

בונוס: שליטה מלאה באלים היווניים לדורותיהם. הילדה מעריצה את הרמס כאילו היה מתמודד בכוכב נולד.

ציטוט אופייני: "אתה דיוניסוס", אמרתי. "אל היין".

מר ד' גלגל עיניים. "איך אומרים את זה בימינו, גרובר? איך אומרים הילדים, 'כאילו דה'?"

"כ-כן מר ד'"

"טוב, אז 'כאילו דה!' פרסי ג'קסון. מי חשבת שאני, אפרודיטה?"

• ארטמיס פאול. אואן קולפר. מאנגלית: עפרה אביגד. כנרת בית הוצאה לאור.
• ספטימוס היפ. אנג'י סייג'. מאנגלית: אורי בלסם. הוצאת מטר.
• פרסי ג'קסון. ריק ריירדן. תרגום: יעל אכמון. גרף צעיר.
• אראגון. כריסטופר פאוליני. מאנגלית: יעל ענבר. כנרת, זמורה-ביתן.
  

לחצו כאן למדור ספרי הילדים.

• רינת פרימו היא סופרת ילדים, מחברת הספרים: "זהרורים", "איה, אאוץ', אווה", "אמא מושלמת" ועוד.