מספר חנויות המכולת ירד ב-5% מאז 2005

אחת הטענות בתקופת מיתון לגבי הרגלי קנייה של צרכנים היא שערוצי ההפצה שמתחזקים הם בעיקר החנויות הזולות הגדולות, אך גם החנויות השכונתיות, אלו שליד הבית. הסיבה לכך היא שקונים בהן בדרך כלל רק מה שצריך בלי להתפתות ליותר מזה, גם אם המוצרים בהן יקרים יותר.

אלא שניתוח שערכה חברת סטורנקסט מגלה כי ערוץ המכולות דווקא הולך ומאבד מכוחו, וגם במיתון הוא נפגע בשיעור גבוה יותר מזה של שאר ערוצי המכירה. על פי הניתוח, מספר המכולות ירד בין 2005 ל-2009 ב-5%.

מהניתוח עולה עוד, כי בעוד שבשנה האחרונה ירדו המכירות בחנויות גדולות, מינימרקטים, חנויות שכונתיות כמו מגה בעיר ושופרסל שלי וחנויות הנוחות ב-0.9%, הירידה במכולות היתה בשיעור של 1.9%. הדבר בהחלט יכול לנבוע גם מסגירה של מכולות, וגם מירידה בביקורים בהן.

גם בשנים שבהן צמחו שאר ערוצי המכירה, ערוץ המכולות צמח בשיעורים נמוכים יותר. דווקא כשהושקה מגה בעיר בסוף שנת 2007, והכריזה על מחירים נמוכים בתוך הערים ולמעשה שמטה את הקרקע מתחת לרגליהן של המכולות, נרשמה בערוץ צמיחה גבוהה יותר מזו שבשנה קודם, 2006. אך למרות זאת, לאורך הזמן הנתונים מראים כי כוחן של המכולות הולך ופוחת. 

לפי סטורנקסט, נתח השוק של המכולות מכלל מכירות שוק מוצרי הצריכה (FMCG) עומד על 9.6% כיום לעומת 10.9% ב-2005. המשמעות היא אובדן מכירות של כ-300 מיליון שקל בשנים הללו.

האזורים בארץ שבהם ייצוגן של המכולות עדיין גבוה הם אזור תל אביב, אזור הדרום ואזור הצפון פרט לחיפה. באזור תל אביב, למרות הפריסה הרחבה של סניפי PM:AM בקרבת בתים רבים, ניתן למצוא בעיקר מכולות פרטיות.

מוכרות בעיקר מזון ומשקאות 

ניתן לראות עוד כי שיעור הירידה במכירות המכולות יורד בכל הקטגוריות, כלומר המכולות לא יצרו לעצמן התמחות בולטת כלשהי. מאז שנת 2005 לא חל שינוי דרמטי בתמהיל המוצרים שמוכרות המכולות. הנתח של מוצרי השלמה קלאסיים כמו חלב, גבינות, לחם ומוצרי אימפולס כמו חטיפים ושלגונים בודדים נותר גבוה ואף עלה עם השנים. עשר הקטגוריות המובילות בפורמט המכולת מהוות 32% מהמכירות לעומת 21% בשאר הערוצים, מה שנובע כמובן מהעובדה שבמכולות יש מגוון נמוך יותר מאשר בסופרמרקטים. 

באופן טבעי מזון ומשקאות מהווים חלק גדול יותר מהמכירה במכולות לעומת שאר ערוצי המכירה. 80% מהמכירות במכולות הן של מזון לעומת 76% בערוצים האחרים. במשקאות הפער עומד על 3.5% ואילו בתחום טיפוח הפרט וטיפוח הבית הפערים הם דווקא לטובת שאר ערוצי המכירה. מוצרי טיפוח כמו שמפו, סבון וכו' מהווים 3.1% ממכירות המכולות לעומת 7.5% בשאר הערוצים. 

אספקת סחורה למכולת אינה דבר של מה בכך. מצד אחד, יש אפשרות לבעל המכולת להכניס מוצרים שסביר שלא נמצא ברשתות אחרות כמו אוכל מוכן, עוגות של אופה זו או אחר, אבל מצד שני, התלות שלהם בספקים גדולה. מבחינת ספקים, יכולת ההגעה לכל נקודת מכירה היא שיקול כלכלי. לספקים הגדולים, שפועלים גם בפיצוציות, יש יכולת לפרוק מעט מוצרים ולהגיע להרבה נקודות וכך הנתח של הספקים הגדולים בפורמט המכולות עלה לאורך השנים, בעוד שבשאר הערוצים הוא דווקא ירד, בין השאר בגלל המותג הפרטי שהשיקו הרשתות.  

4.5 פריטים בממוצע לסל קנייה 

גודל הסל הממוצע במכולת עומד על 41.5 שקל לעומת 102.5 שקל בשאר הערוצים. מספר הפריטים הממוצע בסל מכולת הוא 4.5 לעומת 11.8 בשאר הפורמטים. יום המכירה החזק ביותר של המכולות הוא שישי שאחראי ל-24% מהמכירות בשוק מוצרי הצריכה לעומת 20% תרומה של שאר ערוצי המכירה. מדובר בעיקר בקניות השלמה המיועדות לסוף השבוע. בשאר ערוצי המכירה היום החזק ביותר הוא יום חמישי.

שעות הבוקר (10:00-6:00) אחראיות ל-25% מהיקף המכירות של המכולות לעומת 14% בשאר ערוצי המכירה. שוב כיוון שמדובר בערוץ המהווה פתרון השלמה. שעות אלה מהוות הזדמנות של המכולות להגדיל את המכירה, אלא שנראה כי במכולות עסוקים בעיקר בלשרוד, ופחות בלחדש.