תלאותיו של מעסיק: היריון בעבודה זה לא עסק

באטלנטה אשר בארה"ב אסור לקשור ג'ירפה לטלפון ציבורי או לעמוד תאורת רחוב. באתונה, יוון, מותר לשלול רישיון נהיגה אם הנהג לבוש בצורה גרועה או מטונפת; וישראל היא בין המקומות היחידים בעולם שלא מתיר נהיגה עם טלפון סלולארי ביד. מצד שני, אצלנו בית המשפט מתיר לדרוס אדם, כל עוד הוא שחור, בתנאי שמבקשים ממנו סליחה ועורכי הדין של הדורס מתנהגים אליו בנימוס...מסתבר שחוק, הגיון וצדק, אינם תמיד מתיישבים.

קראתי בעיון את הטור של עו"ד דריה כנף מה-29 לאוגוסט, ושוב למדתי על פסיקות מנותקות מהמציאות הכלכלית ולא צודקות.

בטור מוזכר שבית המשפט התיר לאישה להסתיר הריונה בשעת הראיון עד לחודש חמישי ושזכותה לפרטיותה גוברת על זכות המעביד לדעת. ואני שואל היכן תום הלב מצד העובדת?

אם בית המשפט חושב שמעבידים מעסיקים עובדים על מנת לשעשע אותם בשעות הבוקר? כאשר אנו סוף סוף בוחרים להעסיק עובד אנו עושים זאת לאחר שהגענו באמת להכרה שאנו חייבים עוד אדם על מנת להגשים את מטרות החברה. אם תגיע אלי עובדת שהתברר בדיעבד כי הייתה בסוף חודש רביעי ונותרו לה חמישה חודשי עבודה בטרם תצא לחופשה ארוכה ללא תאריך מוגדר של חזרה – זה יהיה אסון מבחינתי כמעסיק.

"האם זה צודק?"

יש לזכור שכאשר עובד חדש מגיע לחברה, בדרך כלל לוקח לו 3-4 חודשים עד שהוא נכנס לתלם ומגשים בצורה מלאה את יעדיו. לפיכך, כשאשה בהיריון בחודש הרביעי מתקבלת לעבודה - המעסיק לא מרוויח מכך דבר. כמובן, שהוא גם מחוייב לשמור לעובדת שהתקבלה זה עתה ויצאה לחופשת לידה את המשרה לשנה שלמה. האם זה צודק? האם עובדת כזו אשר שמרה על פרטיותה לא הוסיפה נטל על העובדים ופגעה ברווחי החברה?

כתוצאה מהחלטת בית המשפט, כאשר תגיע אלי עובדת לראיון אנסה לאבחן על פי מיטב שיפוטי את מצב בטנה, האם מדובר בשיפולי שומן או בהריון בשלבי ביניים שמותר לך להסתירו...אבחן לך את המלאות בפנים, ואשפוט לפי סנדליה האם יש לה בצקות ברגליים. האם לכך התכוון בית המשפט?

הטענה השזורה בטור, ובפי נשים רבות, לפיה, הן מפצות על שעות עבודה מצומצמות באמצעות מוסר עבודה גבוה ובאמצעות יכולתן לעשות כמה משימות במקביל - אינה נכונה. אולי בבית זה בהכרח נכון. הרוב המוחלט של הנשים שאני מכיר אכן יודעות היכן כל דבר נמצא בבית, מה מצב הכביסה, וכמה זמן עבר מאז שכל אחד מבני הבית אכל לאחרונה - אבל בעבודה זה שונה. שם יכולות העובדים אינן תלויות במינם.

ראיתי נשים שברגע שמפילים עליהן משימה שניה ושלישית במקביל הן נכנסות לערפול חושים. ראיתי גם גברים כאלו. ראיתי גברים שבשעה ארבע נופל להם העט (או העכבר) מהיד וראיתי גם נשים כאלו. בטלנית תישאר בטלנית ולא משנה אם תשהה 12 שעות בעבודה או 8 לאחר לידה. בטווח הארוך אף אדם לא ישנה את תכונותיו וקצב עבודתו משום שהוא מרגיש חייב למעביד שהתנהג איתו יפה; זה יכול להחזיק אולי חודש-חודשיים. עובדת שעבדה בקצב גבוה טרום הלידה תעבוד באותו קצב גם לאחר חופשת הלידה, רק בפחות שעות ותבצע פחות משימות.

עוד פסיקה המנוגדת לכל הגיון כלכלי היא שימוע לפני פיטורין. על פי החוק המעביד חייב לקרוא ולהזהיר את העובד המועמד לפיטורים, להקשיב לנימוקיו, לשקול אותם "בנפש חפצה" ורק אז להגיע להחלטה סופית. העובד, מצידו, זכאי לבוא לשימוע עם עורך דין צמוד.

אוי לו למעסיק שמפטר - מבלי שהעובד מודע לכך שהממונים אינם מרוצים מתפוקתו. אבל הדרך שהתווה בית המשפט היא אבסורדית.  הרי הרוב המוחלט של מקבלי ההחלטות יעשו שמיניות באוויר בטרם יפטרו: הם יבליגו, יתפתלו, ירמזו, ויכשירו ולבסוף גם יעירו במפורש, לפני שיפטרו עובדים. זה האינטרס שלהם. חובת השימוע רק מכניסה את המשפטנים לתמונה ומסבכת את העניינים.

כיצד? ובכן, על מנת להוכיח ששקל את נימוקי העובד נגד פיטוריו בכובד ראש, צריך המעסיק להמתין מספר שעות או ימים מהשימוע ועד הפיטורים בפועל. אחרת יגישו נגדו תביעה שלא שמע את העובד ב"נפש חפצה" ולכן ההחלטה היתה סגורה מראש, ההליך לא היה תקין והפיטורים בכללם אינם חוקיים.

מה יצא לנו מזכות השימוע? - לא רק שתלינו את העובד, אלא גררנו אותו בעודו בחיים בכל רחובות העיר; חשפנו את המעסיק לוונדליזם אפשרי של העובד הממורמר; והשארנו במערכת עובדים שזורעים זרעי ייאוש ודמורליזציה בקרב חבריהם. יכול להיות שחקיקות כאלו טובות למגזר הציבורי, במגזר הפרטי אין להן מקום.

שלא יהיה ספק - יש מעסיקים רעים שמפניהם נועדה חקיקה זו להגן - ואותם צריך להעניש בכל חומרת הדין. אבל חקיקות פרו-נשיות מובהקות והלכות פיטורין מוזרות רק מביאות לתוצאות הפוכות. מעבידים שפוחדים להעסיק נשים, ועיוותים שרק מגדילים את הסבל לעובד שגם כך הולך לתקופה קשה. בעיה נוספת היא שהחוק מסייע פחות ופחות להגנה מפני מעסיקים רעים - ויותר ויותר מנוצל על ידי עובדים ועובדות גרועים וגם על ידי עורכי דין שמריחים כסף קל.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית. ניתן לשלוח דוא"ל אישי ל-Yehudam7@gmail.com