פרסום ראשון: הרבנות מכירה ב"מוות מוחי"
הסוף להתנגדות הדתיים לתרומת אברים? אחרי שנים של התנגדות, קבעה אמש מועצת הרבנות הראשית בהחלטה היסטורית כי המוות המוחי מקובל עליה כקריטריון לקביעת המוות, לאחריו ניתן יהיה לתרום אברים. המתנגד היחיד היה הרב יוסף שלום אלישיב העומד בדעתו שהמוות נקבע רק עם הפסקת פעולת הלב. הרב אליהו, שיזם הדיון: "מדובר בפריצת דרך"
הרבנות הראשית לישראל הסכימה אמש (ג') כי הקריטריון לקביעת מותו של אדם הוא מותו המוחי וכי הוא תואם את ההלכה. זאת בהמשך לחוק תרומות האברים שעבר לפני כשנה וחצי. משמעותה של ההחלטה התקדימית היא שהרבנות תומכת בתרומת אברים לאחר המוות המוחי, זאת אף שבכיר הפוסקים החרדים, הרב יוסף שלום אלישיב עדיין נותר בהתנגדותו וסובר שהמוות נקבע רק עם הפסקת פעולת הלב.
הצהרת הרבנות הראשית מאשררת למעשה החלטה שקיבלה המועצה בשנת 1987 בעניין קביעת רגע המוות, אולם אז שללו הרבנים את תרומת האברים לאחר שהממסד הרפואי התנגד לצרף נציג מטעמה לצוות הקובע את המוות. כעת, לאחר אישור החוק, הוסר חששם שהרופאים יקבעו מוות שלא על פי ההלכה, והרבנות כבר יוזמת בעצמה מפעל תרומת אברים מקביל לאדי.
ההסכמה צפויה להגדיל מעגל תורמי האברים
המדובר בישיבה פנימית מקדימה של מועצת הרבנות הראשית אשר סיכומה הגיע לידי ynet. גורמים ברבנות הראשית הבהירו כי בשלב זה אין כוונה לצאת בהצהרות לציבור הדתי והחרדי אולם בכוונתה לקדם כאמור תוכנית
שתאפשר תרומה על פי ההלכה בהתאם לקביעת המוות המוחי. להסכמה שהובעה היום משמעות גדולה, שתביא, כך על פי ההערכות, להגדלה משמעותית בשיעור תרומות האברים בישראל. אף שהציבור החרדי אינו רואה עצמו מחויב להחלטות הרבנות הראשית, תהיה לאישור התוכנית משמעות גדולה במיוחד כאשר הרבנות בשליטה חרדית.
סוגיית קביעת זמן המוות עמדה במחלקות שנים רבות והגיעה לשיאה אשתקד, זמן קצר לפני שנחקק חוק תרומות האברים אותו יזם ח"כ עתניאל שנלר. יוזמת החוק באה לחבר את הציבור הדתי אל תרומות האברים. ציבור זה נוהג להיוועץ בסמכות רבנית ולפיכך נדרש החיבור עם פוסקי הלכה והרבנות הראשית בעניין הגדרת מותו של התורם. עד כה הייתה הסוגיה בבחינת אבן מחלוקת ולא הושגה כל הסכמה לגביה.
על פי החוק שעבר בקריאה שניה ושלישית אשתקד, זאת לאחר משא ומתן ארוך עם גורמים שונים בעולם החרדי ובקרב הציבור הדתי, נקבע כי זמן המוות המוחי-נשימתי יהיה מצב בו מותו של האיש נקבע על ידי שני רופאים מוסמכים, על פי פרמטרים קבועים (העדר לחץ דם, העדר נשימה עצמונית, העדר תגובה של האישונים ורפלקסים נוספים). בתוך כך, הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיביים (דוגמת מכשיר ה-CFM הבודק פעילות חשמלית מוחית).
נוסף על כך, מגדיר החוק כי הצוות המוסמך לקבוע מוות בכל בית חולים יכלול לפחות שני רופאים בכירים שאינם שותפים בשום צורה להשתלת אברים. רופאים אלו לא יטפלו בחולה, ולא ייצגו אינטרס של חולה אחר הזקוק להשתלה.
הוועדה קבעה גם את מעמדה של משפחת המטופל - ובין היתר את הצורך להודיע להם כי קיים חשש שבן משפחתם במצב של מוות מוחי-נשימתי, וכן לשמוע את דעתם בדבר רצון המטופל בעניין זה ויביא את עמדת המשפחה בחשבון.
כאמור, בישיבת מועצת הרבנות הראשית שהתקיימה אמש (ג'), הושגה הסכמה כי אכן הקביעה הרפואית של המוות המוחי תואמת את ההגדרה ההלכתית של מותו של האדם לצורך תרומת אברים.
הרב שמואל אליהו: מדובר בפריצת דרך
סוגיה נוספת שעלתה בישיבה היא תכנית בשם "ערֵבים", שתפעל בפיקוח הלכתי ותאפשר לכל תורם "לבחור" את רגע המוות שלו על פי פסיקתו – מות המוח או הפסקת פעולת הלב. הנושא לא נידון בישיבת המועצה היום בשל התנגדות הרב הראשי שלמה עמאר. גורמים ברבנות טענו כי הוא "פוחד שאם יאשר את התכנית, החרדים האשכנזים יתקפו אותו".
חבר מועצת הרבנות הראשית ורב העיר צפת, שמואל אליהו, מיוזמי התוכנית, אמר ל-ynet כי הוא רואה בהצהרת הרבנות היום פריצת דרך ליישום המהלך, אף שהוא עצמו טרם אושר: "אף אחד לא באמת מצפה שהרבנות הראשית
תנהל בעצמה את תכנית ערֵבים" אמר אליהו, "אבל עצם ההכרזה שמות גזע המוח הוא רגע המוות ושהחוק תואם את ההלכה חשובה מאוד ומקדמת אותה".
מלשכת הרב הראשי שלמה עמאר נמסר כי הוא טרם גיבש עמדה הלכתית בנושא תרומת האברים ולפיכך לא רצה להעלות את הנושא המורכב באותה ישיבה שבה בירכה הרבנות על חוק המוות המוחי שוודאי מקובל עליה. "הרב ידון בזה בכובד ראש, יתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים ויגיע להחלטה, ואז הסוגיה תובא להכרעת מועצת הרבנות הראשית".
הרב אליהו העריך כי התוכנית שיזם תאושר על ידי חברי המועצה ללא התנגדות, משום שהיא לא מחייבת אף אחד לחתום על הכרטיס ומאפשרת להתנות את תרומת האברים בקביעת מוות גם בדעות המחמירות בהלכה. לדבריו, היא מגובה גם על ידי מומחים לרפואה והלכה, כמו הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הרב פרופ' אברהם שטיינברג והרב פרופ' יגאל שפרן, שאף באו בדברים עם הרב אלישיב בנושא.
בשנים האחרונות גדל מספר רבני הציונות הדתית הפוסקים כי ניתן לחתום על כרטיס אדי תוך התניית תרומת האברים באישור איש דת, אך הפוסקים החרדים עדיין מתנגדים לכך. אף שהציבור החרדי אינו רואה את עצמו מחויב לפסקי הרבנות הראשית, לאישור "תכנית ערֵבים" על ידה תהיה משמעות גדולה, ובמיוחד כאשר היא בשליטה חרדית וראשיה הם הרב שלמה עמאר, שנתמך על ידי הרב עובדיה יוסף, והרב יונה מצגר, המזוהה עם הרב אלישיב.
מנהלת המרכז להשתלות: "צעד חשוב ומשמעותי"
תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, מסרה בתגובה: "אזרחי מדינת ישראל כולה צריכים להיות אופטימיים היום ולראות בהודעת הרבנות הראשית לישראל צעד חשוב ומשמעותי. הכרה בחוק המוות המוחי נשימתי כתואם את ההלכה, הוא צעד ראשון והכרחי כדי להמשיך את המהלך ולהכיר גם בתרומת אברים לאחר קביעת המוות המוחי.
"במרכז להשתלות מצפים לשלב הבא בו יכריזו הרבנים הראשים כי תרומת אברים היא מצווה, ומקווים לראות עלייה גדולה בשיעור ההיענות לתרום, וכמובן במספר ההשתלות. יהיה זה יום גדול לחולים הממתינים להשתלה, שיזכו לקיצור התור להשתלה ושיזכו לחיים חדשים –בזכות תרומת האברים.
"כאשר תודיע הרבנות הראשית כי תרומת אברים לאחר המוות שנקבע על פי מות גזע המוח והמוח כולו, היא מצווה גדולה, זו תהיה תחילתה של אווירה חדשה בישראל, אווירה של נתינה - כדרך חיים, של הצלת חיים. יהיה זה יום גדול".
לפנייה לכתב/ת 
