פולנסקי ילחם בהסגרתו לארצות הברית

האם הבמאי המוערך רומן פולנסקי יוסגר לארצות הברית בשל פרשייה פלילית שהתרחשה לפני 32 שנה? עורך דינו הצרפתי של הבמאי טוען כי פולנסקי שרוי ב"מצב רוח לוחמני" ובכוונתו להיאבק בניסיונותיהן של רשויות החוק בארצות הברית לתבוע את הסגרתו משווייץ, איתה יש לאמריקאים הסכם הסגרה.

פולנסקי. בורח כבר 31 שנה (צילום: גטי אימג') 

פולנסקי בן ה-76 נעצר שלשום (שבת) על ידי המשטרה השוויצרית, לאחר שהגיע למדינה לרגל קבלת פרס מפעל חיים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בציריך. הסיבה: פרשייה פלילית שמלווה את חייו של הבמאי מזה 32 שנה.

ב-1977, כשהיה בן 44, הוא נעצר בחשד שקיים יחסי מין עם סמנתה גיילי (היום סמנתה גיימר), קטינה בת 13. כפי שגיימר תיארה זאת שנים לאחר מכן, השניים הכירו לאחר שפולנסקי ביקש מאמה לצלם את סמנתה לגיליון

של מגזין האופנה "ווג". האירוע שהצית את הפרשה התרחש במהלך סשן צילומים שני, במארס 1977, שהתקיים בביתו של השחקן ג'ק ניקולסון.

מכאן ואילך, פרטי האירוע משתנים בהתאם לזהות המספר: היא תיארה זאת בעבר כאונס לכל דבר, אולם פולנסקי סיפר על יחסים בהסכמה. בלוס אנג'לס שקלו להגיש כתב אישום נגד פולנסקי בגין אונס, מעשה סדום, שידול קטינה לסמים ועוד, אולם בעקבות עסקת טיעון אליה הגיעו הצדדים, פולנסקי הודה לבסוף רק בקיום יחסי מין עם גיילי הצעירה. לאחר מכן, הוא נשלח ל-42 יום של הערכה פסיכיאטרית בבית כלא בקליפורניה.

בפברואר 1978, לאחר ששוחרר וכשהבין שהשופט מתכוון לגזור עליו עונש חמור יותר מזה שסוכם בעסקת הטיעון עם מתן גזר הדין, פולנסקי נמלט מארצות הברית ללונדון, ומשם לצרפת. בהיותו אזרח צרפתי, הוא ידע כי שם אין כמעט סיכוי שרשויות החוק המקומיות יחליטו להסגירו. הוא אמנם יצא מצרפת לא פעם, בעיקר לצ'כיה ופולין, אבל נמנע מכניסה למדינות בהן ידע שיש סיכוי כי יחליטו להסגיר אותו לארצות הברית. לארצות הברית, כמובן, הוא מעולם לא חזר: גם לא כשזכה בפרס האוסקר על "הפסנתרן" ב-2002.

עבריין אחד, סכסוך בינלאומי

כעת, יממה לאחר פרסום דבר המעצר, נראה כי פולנסקי לא בודד במערכה. שרי החוץ של צרפת ופולין כבר פנו לשווייץ בקריאה לשחרר את פולנסקי. שר החוץ הצרפתי גם פנה להילארי קלינטון, בתקווה שזו תצליח להוביל לביטול בקשת ההסגרה האמריקנית.

מקבל תמיכה מבאי הפסטיבל בשווייץ (צילום: AP) 

גם קולגות מתחום הקולנוע נחלצו במהלך היממה האחרונה לעזרתו של

פולנסקי. "אין זה מתקבל על הדעת שאירוע תרבותי שאמור היה להציג מחווה לאחד הקולנוענים העכשוויים הגדולים ביותר, ינוצל על ידי המשטרה ללכידתו", נטען בעצומה עליה חתומים בין היתר הבמאים קוסטה גברס וסטיבן פרירס והשחקנית מוניקה בלוצ'י. קריאה דומה הגיעה גם מכיוונם של קולנוענים בפולין, בראשותו של הבמאי אנדז'י ויידה.

גם סמנתה גיימר, הקורבן בפרשה, הצהירה בראיון כי היא מעדיפה שיניחו לפרשה לגווע. "אני חושבת שהוא מצטער ושהוא מבין שהוא עשה טעות", היא אמרה בשנה שעברה. "אני לא חושבת שהוא מהווה סכנה לחברה. אני לא חושבת שצריך לכלוא אותו לעד... זה זיכרון לא נעים, אבל אני יכולה לחיות איתו".

אבל בארצות הברית, כך נראה, לא מעוניינים לשכוח ולהשכיח את הפרשייה. בלוס אנג'לס, הוא עדיין נחשב לפושע מורשע ואסיר נמלט, ורשויות החוק האמריקנית מעולם לא ויתרו על כליאתו של הבמאי. באופן רשמי, צו המאסר נגד פולנסקי עומד בעינו מאז 1978, אולם לדברי גורמים משפטיים בשווייץ, רק בארבע השנים האחרונות נעשו ניסיונות משמעותיים להביאו לדין בארצות הברית.

בשווייץ לא ממהרים

פולנסקי כבר הגיש בעבר ערעור במטרה לבטל את ההאשמות נגדו, בטענה להתנהלות לא הוגנת מצד בית המשפט בלוס אנג'לס. הבקשה הזו נדחתה לפני מספר חודשים, כיוון שפולנסקי לא התייצב בבית המשפט, זאת למרות שהשופט הסכים כי היו ליקויים משמעותיים בטיפול בפרשה.

פולנסקי בבית המשפט (צילום: AP)

ומה עכשיו? הכל בידיים של משרד המשפטים בשווייץ, שם לא ממהרים לקבל החלטה, למרות הלחץ משני הצדדים (ארצות הברית מחד, פולין וצרפת מאידך). "זהו הליך משפטי", אמר לסוכנויות הידיעות דובר משרד המשפטים השווייצרי. "אין כאן מקום ללחץ דיפלומטי".

בינתיים, לא פוסלים שם את האפשרות שפולנסקי ישוחרר באופן זמני תחת תנאים מגבילים, כל עוד הוא יישאר בתחומי שווייץ. עם זאת, מדגישים שם, גם החלטה כזו לא תתקבל באופן מיידי. נכון לעכשיו, נראה שכל עוד פולנסקי מתכוון להילחם בכוונה להסגירו, הוא עתיד להישאר בשווייץ עוד חודשים ארוכים, בין אם כלוא ובין אם לאו: בפעם האחרונה שהתנהלה פרשת הסגרה שכזו במדינה - לפני ארבע שנים, סביב הסגרתו של השר הרוסי לשעבר לאנרגיה אטומית, יבגני אדמוב - הסוגיה נפתרה רק אחרי שבעה חודשים.

חיים מלאי דרמה

פולנסקי נולד בצרפת ב-1933, וכשהיה בן שלוש משפחתו עברה לפולין. כבן לאב יהודי ואם יהודיה למחצה במוצאה, חיי המשפחה עמדו בסכנה כשהצבא הנאצי פלש לפולין ב-1939. הוא נשלח עם הוריו לגטו קרקוב, משם ברח ב-1943 (שנה לאחר שאמו נספתה באושוויץ). הוא למד קולנוע בלודז' וב-1962 ביים את סרטו הראשון באורך מלא, "סכין במים".

לארצות הברית הוא הגיע ב-1968, לאחר שכבר זכה להכרה מקצועית כקולנוען באירופה. בארצות הברית הוא ביים כמה מסרטיו הנודעים ביותר, ביניהם "תינוקה של רוזמרי" (1968) ו"צ'יינהטאון" (1974). ב-1969 נרצחה אשתו דאז של פולנסקי, השחקנית שרון טייט, על ידי כנופייתו של צ'רלס מנסון. כיום הוא נשוי לשחקנית הצרפתיה עמנואל סיגנר, ולשניים שני ילדים. מאז שעזב את ארצות הברית, פולנסקי המשיך לביים סרטים שזכו לשבחים ופרסים רבים, ביניהם "ירח מר" (1992), "השער התשיעי" (1999) ו"הפסנתרן" (2002).