מה עצר את עליית המחירים?
המגמה המוצגת במדד ספטמבר לא הפתיעה את בעלי התחזיות, אך עוצמת המגמה הפתיעה בהחלט. ירידת הדולר, סוף חופשת הקיץ, מכירות החיסול ומבצעי החגים אכן גרמו לירידה במחירים - אך הירידה הייתה חזקה משהעריכו
לאחר ששה חודשים של עלייה ניכרת במחירים, מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הציג ביום ה' ירידה של 0.3%. מה עצר את מגמת העלייה במחירים ומדוע הפתיע המדד את האנליסטים שחזו עלייה מתונה של עד 0.3%?
הגורמים לעצירת העלייה במחירים היו ידועים עוד לפני פרסום המדד ובאופן כללי, המגמה המוצגת בו לא מפתיעה. ירידת הדולר בחודש האחרון, תחילת שנת הלימודים המבשרת על קיצו של גל הנוסעים לחו"ל, מבצעי סוף העונה בחנויות הבגדים והמבצעים לחג - כולם נחשבים לגורמים המביאים לירידה עונתית (כלומר, מוכרת וצפויה מראש) במחירי הנופש, ההנעלה וההלבשה ומוצרים המיובאים.
אך גם אם מדד ספטמבר לא מפתיע במגמתו, הוא כן מפתיע בעוצמת המגמה המוצגת בו. סעיף הנופש בארץ ובחו"ל, למשל, ירד בשיעור גבוה של 7.1% בעוד שסעיף ההלבשה ירד ב-6%. גם השפעתה של הירידה במחירי הפירות והירקות הייתה גדולה יותר משצפו - מחישובי הלמ"ס עולה כי אם היו מוציאים מהשכלול את סעיף הפירות והירקות - היה רושם המדד ירידה של 0.1% בלבד.
כמו כן, יתכן שהתחזיות הפריזו במידת ההשפעה של סעיפי הדיור על המדד. כצפוי, גם בחודש ספטמבר דירה עלתה יותר מאשר בחודש אוגוסט, אך עלייה זו השפיעה רק ב-0.3% על המדד (כלומר, ללא סעיף הדיור, הייתה נרשמת ירידה של 0.6%).
חדשות טובות לנגיד ולייצואנים
דבר אחד בטוח - עם ירידת המדד יירד גם הלחץ על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להעלות את הריבית מחשש לאינפלציה. זה גם יוריד מהגב שלו את התעשיינים, והייצואנים בפרט, שממש לא אהבו את העובדה שהוא החליט להקדים את כל הבנקים המרכזיים בעולם ולהעלות את ריבית ספטמבר ב-0.25%.
בחודש שעבר נמנע פישר מהעלאה נוספת של הריבית, על אף המלצת הנהלת הבנק. סביר להניח שלאור נתוני מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר, המחזירים את שיעור האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים אל מסגרת היעד של בנק ישראל (1%-3%), תתיישר המלצת ההנהלה הבאה עם החלטת הנגיד.
בששת החודשים האחרונים התרחשה עלייה משמעותית במחירים, כשהמדדים הצביעו חודש אחר חודש על כך שהמשבר לא מונע מהישראלים להמשיך ולצרוך. גם נתוני האבטלה שהגיעו ל-8% ברבעון האחרון והערכות שאמרו כי עדיין לא הגענו לשיא, לא יכלו לתאוות הקנייה של הצרכן הישראלי. בנק ישראל, אשר מופקד על מניעת שחיקת ערך הכסף ושמירת יעד האינפלציה מצא את עצמו בין הפטיש לסדן.
מצד אחד, על מנת לסייע למשק להתאושש מהמשבר הכלכלי, נאלץ הבנק לשמור על סביבת ריבית נמוכה. מצד שני, מגמת ההתייקרויות במשק, האינפלציה, עלולה הייתה להביא לדרישת תוספת יוקר על ידי וועדי העובדים. זו בתורה הייתה גוררת עליית מחירים נוספת, וזאת, טרם יציאת המשק מהמיתון (כאשר נרשמת עדיין צמיחה שלילית לנפש).
תופעה זו של אינפלציה גבוהה יחסית בזמן מיתון היא ייחודית לישראל במשבר הנוכחי, וזו גם הסיבה שבשאר מדינות העולם לא ממהרים הבנקים המרכזיים להעלות ריבית.
הייצואנים, אשר כבר כעת נאנקים תחת חוזק השקל והיחלשות הדולר, לא קיבלו בהבנה את העלאת הריבית האחרונה של הנגיד – וביקרו את פישר בחריפות רבה. זאת, משום שככל שהשקל מתחזק (העלאת ריבית בישראל, ללא העלאת ריבית בשאר המדינות עמן אנו סוחרים – מחזקת את השקל), כך הם מקבלים פחות שקלים על כל דולר שנכנס.
נזכיר שפישר נמנע למשך זמן רב מלהעלות ריבית על אף החששות מנסיקת האינפלציה, וזאת בשל רצונו להימנע מפגיעה בענף הייצוא, אשר גם כך סובל מנחת זרועו של המשבר הכלכלי הגלובלי וצמצום הסחר הבינלאומי.
מדדי המחירים לצרכן הקרובים צפויים אף הם להיות נמוכים ואף שליליים. כך יכול הנגיד להמתין להתחזקות במגמת ההתאוששות במשק ובכלכלה הגלובלית, ולמקביליו בחו"ל שיעלו את הריבית, לפני שינקוט שוב בצעד דומה.
כמובן, אם וכאשר הכלכלה הגלובלית תשוב לקדמותה אז אנו עלולים להיתקל בהאמרה של מחירי הסחורות ועקב כך בהתייקרויות שיתגלגלו בצורת אינפלציה מיובאת למשק שלנו. אבל עוד חזון למועד, שכן מספיק לשמוע את ההסתייגויות של נשיאי הבנקים המרכזיים בחו"ל בשביל להבין שהכלכלה הגלובלית אולי מראה ניצני התאוששות, אך היא רחוקה מאוד מהשגשוג שמתרחש כעת בעיקר בשוק המניות.
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
