משנים כיוון: הנגיד העלה את הריבית ל-0.75%
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוא הראשון להעלות את הריבית במשק בתקופת המשבר הכלכלי מבין הבנקים המרכזיים בעולם. העלאת הריבית ב-0.25% ל-0.75% נעשתה על רקע האינפלציה ובעקבות סימני התאוששות במשק
לאחר התחבטויות רבות החליט אתמול (ב') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא להמתין למדדים נוספים, והעלה את הריבית ב-0.25% ל-0.75%. בנק ישראל הוא הראשון בעולם להעלות את הריבית - לאחר 5 חודשים בהם הייתה בשפל של כל הזמנים. העלאת הריבית מגיעה לאחר שמדד המחירים לצרכן, עלה בחודש יולי ב-1.1% - הרבה מעבר להערכות המוקדמות - ותרם להתגברות החששות מאינפלציה. גם האופטימיות בארץ ובעולם בדבר היציאה מהמיתון, הנסמכת על נתונים כלכליים מעודדים, סייעה להחלטה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בחודש האחרון נתונים רבים, המעידים על שיפור במצב המשק, ועל יציאתו ממיתון. נתונים אלו התווספו לאווירה האופטימית שסיפקו העליות בשוק ההון. בבנק ישראל היו מעדיפים להמתין לעדויות נוספות לשיפור המצב הכלכלי,
אך עליית האינפלציה מעל לטווח היעד שקבע בנק ישראל (1%-3%) והעלייה בציפיות האינפלציה לשנים הקרובות - דחקו בפישר להעלות את הריבית כבר כעת ולשים את הדגש על המטרה הראשית: שמירת סביבת אינפלציה נמוכה.
עדיין צמיחה שלילית לנפש
על אף שהתוצר הגולמי עלה ברבעון השני ב-1% - ובכך הוציא את ישראל ממיתון באופן רשמי - עדיין מדובר בצמיחה שלילית לנפש. הן בבנק ישראל והן באוצר הבהירו, שאין להתבשם מהנתונים וכי שיעור האבטלה עדיין בעלייה. זאת, כשבמאי הגיע שיעור המובטלים ל-8.4% במאי.
גם בעולם האווירה אופטימית: נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן ברננקי, אמר בכינוס השנתי של הבנק בקנזס סיטי, בסוף השבוע האחרון, כי הודות לאגרסיביות של בנקים מרכזיים בעולם, מתחילה כלכלת העולם להתאושש. "לאחר התכווצות חדה בשנה החולפת, הפעילות הכלכלית מתחילה להתייצב, הן בארה"ב ומחוצה לה, והסיכוי לצמיחה בטווח הקרוב נראה טוב", אמר ברננקי.
החלטתו של בנק ישראל להעלות את הריבית עשויה לצמצם את האינפלציה, אך להכביד על התאוששות המשק. זאת, משום שריבית בנק ישראל משפיעה על ריבית הפריים, המשמשת עוגן להלוואות הניתנות לפרטים ולעסקים. כך, כשנגבית ריבית גבוהה יותר על הלוואות, מצטמצמות הרכישות, פוחתים הביקושים וקטן הייצור.
הייצוא הישראלי - החבול בלאו הכי עקב ירידת הביקושים הגלובליים - ייפגע אף הוא. זאת, משום שהעלאת הריבית, לפני העלאות ריבית על ידי בנקים מרכזיים בעולם, תביא להקטנת התקבולים השקליים של היצואנים.
העלאת הריבית משפיעה על האינפלציה בפיגור ניכר ועיקרה צמצום המוטיבציה לצרוך והגברת אטרקטיביות החיסכון, עליו נקבל ריבית גבוה יותר. אם האינפלציה תגבר, ההסתדרות וועדי העובדים עשויים לדרוש תוספת שכר על מנת לפצות על שחיקת שכרם; וכך, בעקבות מערכת הצמדות השכר - המחירים יעלו וייווצר סחרור אינפלציוני - עליו כבר יהיה קשה יותר להשתלט. שינוי במדיניות הריבית וההתמודדות עם האינפלציה עשויה לסייע במניעת תרחיש זה.
תגובות במשק
במגזר העסקי לא היו מרוצים מההחלטה להעלות את הריבית. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש מסר ל-ynet ש"אני מצר על החלטתו של סטנלי פישר. אני מלא הערכה לאיש הזה אבל חושב שהפעם הוא עשה טעות. האינפלציה במשק אינה גבוהה וגם אינה נובעת מביקושים לסחורות, ולכן העלאת הריבית לא תוריד את הביקושים ולא תרסן את האינפלציה.
"מה שזה כן יעשה זה יפגע בדולר ובכושר התחרות של הייצוא הישראלי, שגם כך הוא בעייתי בגלל הדולר הנמוך ובגלל שהשווקים עדיין מצומצמים. העלאת הריבית תמתן את הצמיחה במשק ואני חושש מאוד שזה עלול לעלות לנו בהרבה מקומות עבודה".
גם נשיא להב (לשכת ארגוני העסקים והעצמאים בישראל) עו"ד יהודה טלמון, הגיב בחריפות על ההחלטה: "העלאת הריבית ולו ברבע אחוז, הינה טעות המעידה כי הנגיד הלך שולל אחר האופוריה בשווקים והוא בוחר להתעלם ממצוקות המגזר העסקי המקומי". נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בחר אף הוא לתקוף את החלטת הנגיד: "על נגיד בנק ישראל היה לקבל החלטה קשה ושקולה היום המביאה בחשבון את כלל מרכיבי המשק ואת האינטרס של הציבור בכללותו. אסור לו בשום אופן לפעול מתוך לחצים כאלה או אחרים", אמר.
השתתף בהכנת הידיעה: תני גולדשטיין
