מדד חודש יולי עלה ב-1.1%

שד האינפלציה יצא מן הבקבוק: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב1.1%. כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסיבות העיקריות להתייקרויות היו החלטת הממשלה והכנסת להעלות את המע"מ והתייקרות המים בגלל היטל הבצורת.

מדובר במדד הגבוה הרביעי ברציפות, לאחר שמדד חודש יוני עלה ב-0.9%, מדד חודש מאי עלה ב-0.4% ומדד אפריל עלה ב-1%. כל זאת, למרות המשבר הכלכלי שעדיין לא הסתיים, המיתון והפיטורים. מאז תחילת שנת 2009 נרשמה אינפלציה מצטברת של 3.2%. במהלך 12 החודשים האחרונים (מאז אוגוסט 2008) נרשמה עליית מחירים של 3.5%, כיוון שבמחצית השניה של 2008 נרשמה אינפלציה נמוכה.

אם המגמה תימשך, מדובר בשנה השלישית ברציפות של אינפלציה במשק הישראלי. בשנת 2008 נרשמה אינפלציה ב-3.8% ובשנת 2007 עלו המחירים ב-3.4%. מדובר גם בשנה השלישית ברציפות שבה מדד חודש יולי עולה ב-1.1%.

תחזיות הכלכלנים היו, כרגיל, מוטעות ולא צפו עד כמה המדד יהיה גבוה: כלכלני בית ההשקעות הראל פיננסים וישיר בית השקעות העריכו אתמול כי מדד יולי יעלה ב־1%. כלכלני האוצר וכלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון צפו עלייה של 0.7%. כעת מעריכים בשוק ההון כי גם מדד אוגוסט יעלה בתלילות. אם הערכות אלו יתממשו, תסתכם האינפלציה המצטברת בינואר־אוגוסט בכ־3.5%, מעבר לגבול יעד האינפלציה של הממשלה.

הממשלה הקפיצה את המדד

 המדד הגבוה נובע בחלקו מפעולות שיזמה הממשלה, כולל העלאת המע"מ, הנהגת היטל הבצורת והעלאת המס על הדלק, על המכוניות ועל הסיגריות. בנוסף, מושפע המדד מהתייקרות מחירי הסחורות בעולם, מהתאוששות המשק ומהמשך התייקרות הדיור, בשל הידלדלות מלאי הדירות הפנויות למכירה והריבית הנמוכה על המשכנתאות. 

עליית המדד היא ייחודית לישראל, בשעה שמדינות אחרות רושמות ירידה באינפלציה וחלקן רושמות אינפלציה שלילית. המדד הגבוה מציב דילמה בפני נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר: בנק ישראל הוריד בשנה האחרונה בתלילות את הריבית, כמו כל הבנקים המרכזיים בעולם, כדי להילחם במשבר הכלכלי. כעת, הוא עשוי להעלות את הריבית כדי לנסות לבלים את האינפלציה, אך היא עלולה להחריף את המיתון במשק, מה שיביא לפיטורי עובדים.

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, שלמה מעוז, אמר ל-ynet לאחרונה כי: "האינפלציה הישראלית, בזמן של משבר כלכלי, סותרת את מה שקורה בחו"ל וגם את השכל הישר. היא נובעת בחלקה ממדיניות מטומטמת של הממשלה. בזמן שמדינות אחרות מורידות את המסים העקיפים כדי לעודד את הצמיחה, ישראל מעלה אותם. סיבה נוספת היא שאנחנו משק קטנטן, קרטליסטי-מונופוליסטי, שמאפשר לפירמות לדפוק מחירים חופשי-חופשי. עוצמת החברות מתגלה בזמן משבר: במדינות אחרות הן נאלצות להוריד מחירים בגלל ירידת כוח הקניה, אצלנו אין לקונים לאן לברוח".

הארגונים הכלכליים: "התייקרויות חד פעמיות"

בארגונים הכלכליים, המייצגים את התעשיינים והסוחרים, מנסים לשדר אווירה של "עסקים כרגיל" - כדי להקטין את הלחץ על פישר להעלות את הריבית. אורי יהודאי, נשיא חברת פרוטרום ויו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים מסר כי: "המדד הגבוה משקף בעיקר התייקרויות חד פעמיות בשל החלטות מיסוי של הממשלה וההשפעה מהדיור. האינפלציה הצפוייה ל-12 החודשים הבאים נמצאת סביב יעד המחירים, הנע בין 1% ל-3%; תשומת הלב המשקית צריכה להיות מופנית לסיוע למגזר העסקי לשרוד את המיתון ומחנק האשראי".

נשיא להב, יהודה טלמון אומר כי: "מדד יולי, כמו המדדים לפניו, מושפע בעיקר מצעדים אותם נקטה הממשלה כמו העלאת המע"מ והיטל הבצורת. בהמשך, ירידת הדולר בעקבות הפסקת רכישתו ע"י בנק ישראל, תגרור עימה התמתנות בעליות המחירים, מאחר ומחירי רוב חומרי הגלם ומוצרי היבוא של ישראל, נקובים בדולרים".

"לפיכך, למרות עליית המדד, תהיה זו טעות חמורה מצד הנגיד להעלות בעקבותיו את הריבית ולצמצם עוד יותר את הפעילות המשקית, שכבר רוסנה באמצעות הפסקת רכישות המט"ח. ייסוף בשקל בולם את האינפלציה ואין צורך להכביד על המגזר העסקי המקומי ע"י העלאת ריבית מיותרת. העסקים הקטנים והבינוניים עדיין לא נחלצו מן המשבר והם זקוקים לריבית הנמוכה שתמשוך אליהם קונים ותקל עליהם לצלוח את מצוקות האשראי".