אין לכם מה לדאוג - אתם תשלמו יותר

לשר האוצר יובל שטייניץ יש בשורה משמחת לאזרחים - אין להם מה לחשוש מירידת מחירים. כך שמדבריו של שטייניץ אפשר להבין שעליית המחירים בחודש יוני בקרוב ל-1%, וב-12 החודשים האחרונים ב-3.6% - היא דבר חיובי. 

"אפשר להגיד בוודאות: כנראה שסכנת הדיפלציה חלפה, זו הסכנה החמורה שנכנסים למיתון" אמר שטייניץ אמש (ד') בכנסת. באותה מידה יכול היה שר האוצר לומר, כי למרות שבחוץ משתולל גל חום עם 40 מעלות צלזיוס, אפשר להיות רגועים - כיוון שסכנת הגשם והקור חלפה.

אם נתעלם מנסיונותיו של הפילוסוף באוצר ללמד אותנו את היחסיות של משמעות המילה "ודאות", לעומת המילה "כנראה", נוכל להתרכז במה שהוא בעצם אומר לנו: "אל תהיו מודאגים, אתם הולכים לשלם יותר ויותר על מוצרים - הסכנה שמא תשלמו פחות חלפה".

נזכיר שזה אותו שר אוצר שאמר בתחילת החודש בפורום קיסריה ש"האופוריה מסוכנת" ש"התאוששות שוק המניות עדיין לא מעידה על התאוששות כלכלית ועל יציאה מהמשבר".

שטייניץ הוא אדם חכם, כך שניתן לתת לו ליהנות מהספק שהוא לא התכוון לאותם דברים פשוטם כמשמעם. בדבריו, כיוון לכך שעליית מחירים היא, בעיקרון, סימן ליציאה ממיתון. מדוע? כיוון שזה אומר, לכאורה, שאין ירידת ביקושים, משום שאם הביקושים יורדים - גם המחירים צפויים לרדת. ואם המחירים לא יורדים, משום שהביקושים אינם יורדים, זה סימן שהצריכה מתאוששת, המשק מתאושש, והפעילות היצרנית תתאושש על מנת לספק את הביקושים.

חזרתה של הסטגפלציה? 

אבל שר האוצר קורא לא נכון את הסיבות לאינפלציה: הביקושים בארץ ובעולם ממשיכים לרדת, המיתון מעמיק ואנו עשויים להתוודע שוב לעידן של סטגפלציה. סטגפלציה משמעה סטגנציה (קיפאון) שמקורה בעלייה באבטלה וקיצוצים, ירידה בתוצר, וצמצום בפעילות היצרנית במשק - כל זאת בצירוף אינפלציה גבוהה. כך גם תרוויחו פחות, וגם יעלה לכם יותר לרכוש את אותם מוצרים במשכורתכם המצטמצמת.

על אף הוודאות האופטימית של שטייניץ - כל המדדים מצביעים על כך שהמשק נמצא בנסיגה. נתוני הלמ"ס שפורסמו היום מדברים על התכווצות המשק בשיעור שנתי של 3.7% ברבעון הראשון, ושיעור אבטלה שעלה בחודש מאי ל-8.4% - שיעור שעלול לפי חלק מהערכות, להגיע אף ל-9% עוד השנה.

אומנם קצב ההידרדרות מתמתן, אבל עדיין לא הגענו לנקודת השפל. למרות התאוששות מסויימת בשוק המניות, בכלכלה הריאלית אין עדיין התאוששות, אין ניצני התאוששות, ואין מקום להתייחס לעליית המחירים כאל סימן מעודד - נהפוך הוא - וחבל ששר האוצר משחק בבת יענה.

המחירים עולים בגלל עליית מחירי חומרי הגלם, הנובעת, בין השאר מהתאוששות במחירי הסחורות ועליית מחירי האנרגיה. לכך יש להוסיף את התחזקות השקל, בו ממשיך בנק ישראל לתמוך - על מנת לעודד את הייצואנים הנאבקים לשרוד בצל ירידת הביקושים הגלובלים. שקל חלש משמעו תשלומים גבוהים יותר על חומרי הגלם המיובאים, שמייקרים את המוצר הסופי, ולהתייקרות המוצרים המיובאים. זאת משום שעבור מוצר שהיה שווה דולר אנו משלמים כעת קרוב ל-4 שקלים, במקום, נניח, 3.5 שקלים.

גם הגזירות הצרכניות בתקציב המדינה, מוצדקות יותר ומוצדקות פחות, כבר משפיעות על עליית המחירים וצפויות להמשיך להכביד על כיסי האזרחים במדדים הקרובים. החל בהעלאת המס על הדלק והסיגריות, דרך היטל הבצורת, וכלה בהעלאת המע"מ ב-1%. אז נחמד מאוד ששר האוצר מנסה להעלות את המורל - חבל רק שאין שום דבר מאחורי דבריו.

האבטלה בארה"ב זינקה לשיעור של 9.5% בחודש יוני, בגוש האירו הגיע שיעור האבטלה ל-9.5% כבר במאי. העולם עדיין לא יצא מהמשבר, המיתון נמשך, ויש גם מומחים, שחזו את המשבר, ומעריכים שהציפיות לחזרה משפל למסלול של צמיחה נאה היא משאלת לב ותו לא.

להערכתם, המערב עומד בפני "עשור אבוד" וגם לאחר שההידרדרות תיפסק, במקום צמיחה תבוא תקופה ארוכה של יציבות סביב רמות השפל. עד אז כדאי ששר האוצר, בשיתוף עם בנק ישראל, יחשוב כיצד מצמצמים את הסכנה בעליית מחירים בזמן מיתון, ולא יתבשם מקריאה מוטעית של הנתונים.