נתתי צ'ק ואני רוצה לבטל - מותר לי?

עצם העובדה שטל וערן רכשו פתאום סלון חדש, כך באמצע החיים, הייתה הפתעה גמורה בפני עצמה. עשר שנים הם הסתדרו מצויין עם ספות הבז' המרופטות שלהם, והם אף פעם לא חורגים מהתקציב, אבל היתקלות מקרית במבצע חיסול שפרסמה חברת "סלונלי", על 3 + 2, ותכנית החיסכון הקטנה שבדיוק נפתחה, גרמו להם להתפרע והם החליטו ללכת על אפור עכבר עם כריות שחורות.

הפקידה רשמה במפורש בהזמנה שהסלון יסופק להם בתוך עשרה ימי עסקים, וטל וערן שלפו צ'ק, שעל גבו רשמו את הסך לתשלום 15,000 שקל. תאריך הפירעון היה לחודש הבא (לאחר קבלת הספות).

משהספות החדשות בוששו להגיע, התקשרה טל לחנות, אבל שם משכו אותה לאורך מספר ימים בתירוצים שונים ומשונים. כשאיימה להגיש תביעה, תיאמו לה שליחות לעוד שבוע, ובאמת אחרי שבעה ימים בדיוק הגיע לדירתם יוסי הסבל, כשבאמתחתו (או יותר נכון, על גבו), ספה אחת, דו מושבית, באפור עכבר.

"מה עם השנייה"?, שאלה טל כשיוסי עמד ללכת, אך הוא אמר לה שזה מה שנתנו לו, אז טל התקשרה לחברה, ובמשך 20 דקות לא ענו לה. ליוסי לא היה טלפון אחר לתת לה, ולמרות שטל ממש רצתה להשאיר אותו (את יוסי) אצלה בסלון כעירבון, ולא לשחרר אותו עד שתקבל את הספה הגדולה, מבט אחד נוסף בעיניו העייפות ובמצחו נוטף הזיעה, גרמו לה לגנוז את תכניותיה לאלתר. לאחר שניאותה לשחררו לחופשי היא המשיכה לנסות את "סלונלי", גם למחרת, אך לבסוף התייאשה, התקשרה לבנק ופשוט ביטלה את הצ'ק.

טל וערן חשבו שביטול הצ'ק, כאשר אחת הספות כבר סופקה והיא עומדת בביתם, יגרום לחברת "סלונלי" למהר ולספק את הספה השנייה. אך לאחר זמן מה נוכחו לדעת, כי "סלונלי" לא נבהלו: אזהרה הגיעה מלשכת ההוצאה לפועל, וכשביררו את הפרטים, הסתבר להם שחברת הנדל"ן הידועה "נדלנלי", באמצעות עורכי הדין שלה, דורשת מהם לשלם להם סכום של 15,000 שקל פלוס ריביות.

לטל וערן אין שום מושג איך השיק שרשמו לזכות "סלונלי", הגיע בכלל לחברת "נדלנלי". ממש לא מתחשק להם להתמודד בהליך משפטי מול חברה גדולה וחזקה, ובכלל, הם חוששים שאולי הסתבכו בשוק האפור (עכבר?). טל וערן אינם יודעים מה לעשות.

האם מותר בכלל לבטל צ'ק?

הסברה הרווחת היא שצ'ק חתום כמוהו כ"נגעת-שילמת": מרגע שכתבת צ'ק ומסרת אותו למאן דהוא, אינך מורשה עוד להתחרט לעולם, ואם תעז לבטלו, זוהי עבירה פלילית. על מנת להבין באילו מקרים כדאי באמת לארוז סנדוויצ'ים לכלא, ובאילו מקרים מי שביטל צ'ק יוכל להתמודד עם העניין בדרכים אחרות, כדאי שנבין קודם כל מהי משמעותו של התשלום באמצעות המחאה.

הצ'ק הוא שטר, מסמך ובו הוראת תשלום: הוראה שניתנת על ידי בעליו של הצ'ק (טל וערן), לבנק שבו מתנהל חשבונם, לבצע העברת סכום כסף מסוים, מחשבונם לידי "סלונלי". כתיבת השיק פותחת 2 מערכות יחסים:

1. בין בעל החשבון לבנק שלו: במישור ה"טכני", מאחר ומדובר בהוראה שטל וערן נתנו לבנק, הרי שכל עוד לא בוצעה העברת הכסף בפועל הם יכולים לבטל את ההוראה הזו, ולבקש שחשבונם לא יחוייב. באתרי הבנקים השונים מופיעות הוראות מדויקות לגבי הליך ביטול הצ'ק.

במישור ה"מהותי", מאחר והטלפון לבנק כשלעצמו לא אייד את הצ'ק, והצ'ק גם לא השמיד את עצמו בתוך חמש שניות, חשוב לזכור שהוא עדיין מסתובב בידיו של זה או אחר, ולא הצ'ק עצמו הוא שבוטל, אלא רק ההוראה לכבד אותו. בעל החשבון נתן במקומה הוראה חדשה, שלא יכבדו את הצ'ק, וזה הכל.

יש לזכור, אם חוזרים לענייני הסנדוויצ'ים לכלא – שאם נתתם מלכתחילה צ'ק שאין לו כיסוי, בכוונה או בידיעה שלא ייפרע - זו כמובן עבירה פלילית, ודינה מאסר של שנה...

במקרה של טל וערן, הצ'ק ניתן מתוך כוונה לכבדו במלואו. היה לו כיסוי ורק העובדה שהשניים נפלו לרמייה או עוקץ היא שגרמה להם לבטלו. הצ'ק "המבוטל" יכול לקום לתחייה ולשוב אליהם, ואז הם יצטרכו להתמודד עם טענות במישור האזרחי – חוזי. השאלה אז תהיה האם עדיין, למרות שהספה השנייה לא סופקה, קיימת לשניים מחויבות חוזית לשלם את הסכום הנקוב בצ'ק או לא?

2. בין בעל החשבון לספק: שאלה זו מביאה אותנו למישור היחסים השני. בדוגמא שלנו המצב קצת יותר מסובך, שהרי לכאורה טל וערן אמורים היו לעמוד מול "סלונלי" בלבד, הגוף לו נתנו את הצ'ק וזה שהיה אמור לספק להם את התמורה בגינו (שתי הספות). מול סלונלי הם עוד יכלו איכשהו להתמודד, אבל מול השותפה השלישית שהצטרפה לחגיגה, "נדלנלי", קצת יותר קשה להם לעמוד. האחרונה קיבלה צ'ק חתום, ניסתה להפקידו וגילתה שאינו ניתן לגבייה, והיא רוצה את הכסף שלה. ועכשיו.

אז איך מתמודדים עם דרישת התשלום?

על מנת להבין כיצד מתמודדים בסיטואציה כזו, נחלק אותה לשני מישורים: מצב בסיסי שבו נתנו צ'ק והספק אכזב ומצב סבוך יותר, שבו השיק הגיע לידיים זרות:

1. המקרה הבסיסי - הצ'ק נשאר בידי "סלונלי": במצב שבו טל וערן היו נותנים צ'ק לספק, "סלונלי", ומבטלים אותו לאחר שלא קיבלו את התמורה שהובטחה להם, הספק עצמו היה מנסה ודאי להפקיד את הצ'ק. כשהצ'ק לא היה מכובד, הספק היה פונה ללשכת ההוצאה לפועל, ומגיש בקשה לביצוע צ'ק.

טל וערן היו מגישים התנגדות לביצוע הצ'ק, ובתצהיר שהיו מצרפים לבקשה הם היו מנסים להסביר מדוע במקרה הספציפי שלהם הם אינם צריכים לשלם ל"סלונלי". לבעלי צ'קים שבוטלו וגבייתם נדרשת, יכולות לעמוד מספר טענות הגנה, אך העיקרית והשכיחה ביותר, וזו שבמקרה גם מתאימה למקרה שלנו, היא טענת "כשלון תמורה".

משמעותה של טענה זו היא שלמבטל הצ'ק (טל וערן) הובטחה תמורה כנגד הצ'ק שנמסר, אך בסופו של דבר תמורה זו לא התקבלה (הספות). טענת כשלון תמורה יכולה להיות מלאה או חלקית, קצוב או בלתי קצובה, תלוי בסיטואציה.

טל וערן יטענו מן הסתם, כי מבחינתם הם לא קיבלו כלל את הסלון שהובטח להם, שאמור היה להיות מורכב מ- 3+2 ביחד (דהיינו טענת "כשלון תמורה מלא"); אך סביר להניח שבתי המשפט המנוסים לא יקבלו את הטענה, ויקבעו שמדובר כאן דווקא ב"כשלון חלקי" (מאחר וקיבלו חלק מהתמורה, את הספה הקטנה), ולכן על השניים לשלם ל"סלונלי" תשלום רק על הספה שקיבלו (איך קובעים את מחיר הספה החלקי, האם ניתן לקצוב אותו, ומה קורה במקרים אחרים, בהם הקבלן למשל סיים רק חלק מהעבודה וקשה לקבוע על כמה אחוזים מתוכה יש לשלם - זו כבר תורה אחרת, אך דיה לצרה בשעתה).

קשה לדעת מראש מה יחליט בית המשפט בכל מקרה: בטוח שמי שקיבל ספה בגוון שאינו "עכברי" מספיק לטעמו לא יוכל לבטל צ'ק ולטעון ל"כשלון תמורה מלא", אך מה תגיד אמה של אותה ילדה שיצאה משיעור הבלט באמצע השנה ולא הסכימה לחזור? או שוכר דירה שעזב את הדירה בשל הקלקול במזגן, אך המשכיר נשבע לשופט שהוא תיקן את המזגן ואינו מבין מדוע השוכר עזב?

תשובות לשאלות אלו לא תמצאו במאמר זה, שאינו דן בפן הצרכני/חוזי של ביטול העסקה, אלא רק בפן השטרי של ביטול צ'ק, אך שימו לב שמחובתכם לברר היטב ומראש אם יש לכם מחויבות חוזית/צרכנית לפרוע את הצ'ק או לא, ותמיד יש להתייעץ טרם נקיטת פעולות חד צדדיות.

2. המקרה הסבוך, בו השיק נמצא בידי "נדלנלי": הגענו למקרה הסבוך יותר: ראשית ננסה להבין איך בכלל נוצר מצב ש"נדלנלי" קיבלה את הצ'ק של טל וערן. התשובה לכך היא פשוטה: "סלונלי" שעמדה לפשוט רגל ופחדה להפקיד את הצ'ק בחור השחור בבנק, העבירה ל"נדלנלי", על חשבון חוב דמי השכירות שחבה לה, את הצ'ק של טל וערן, וסגרה את אולם התצוגה.

עכשיו נותר רק להבין מהו הקשר המשפטי בין "נדלנלי" האוחזת בצ'ק, לבין טל וערן, ולמה בכלל יש לה זכות משפטית לדרוש מהם את תשלום הסכום הנקוב בו?

על מנת להבין את התשובה, יש להכיר את שורשיו של עולם השטרות הישראלי: פעם, כשלא היו כרטיסי אשראי או העברות בנקאיות, נאלצו הסוחרים לנסוע בדרכים עם ערימות של כסף מזומן, שישמש אותם לרכישת סחורה לכשיגיעו למקום חפצם.

המחוקק, שרצה להקל על חיי המסחר, יצר נייר, שטר, שעליו ניתן לרשום בזמן אמת את הסכום לתשלום ולחתום, והוא יחליף את הכסף המזומן. על מנת להגן על מקבלי הצ'קים (שייאותו לקבל נייר סתמי במקום מזומן), העניק המחוקק להתחייבות שהצ'ק יוצר כח רב, קבע חזקות שונות לטובת מקבל הצ'ק, והפך אותו לבטוח לשימוש.

"נדלנלי" אינה דווקא ה"רעה" בסיפור. היא עוד חברה במשק, שהעניקה שירות (שכירות), וקיבלה תמורה בגינו - צ'ק.

"אוחזת כשורה"?

מי שאוחז בשטר "אחיזה כשורה", לפי הגדרות מסויימות שנקבעו בחוק ושמייד יצויינו, מעמדו מול בעליו של השטר הוא חזק. מאוד. כל כך חזק, עד שגם אם בין הצדדים המקוריים (טל וערן ו-"סלונלי"), התגלו בעיות, ולטל ולערן יש טענות הגנה טובות וממשיות כנגד "סלונלי" וסיבה מצויינת לבטל את הצ'ק, עדיין אחיזתה הטובה של "נדלנלי" תגבר.

ייתכן שטל וערן יצטרכו לשלם 15,000 שקל על סחורה שקיבלו בקושי, לחברת "נדלנלי" שאין לה שום קשר לספות, או אליהם!

הסיבה למעמד החזק של "נדלנלי" היא אותה ודאות שטרית: על מנת שאנשים יוכלו להסתמך על צ'קים שהם מקבלים בעיניים עצומות, נקבע כי "אחיזה כשורה" מרפאת חלק מהפגמים שנוצרו בדרך שעבר הצ'ק, מרגע לידתו ועד הגיעו לידי "נדלנלי", כאילו לא היו מעולם.

כיצד ניתן להוכיח שצד אינו "אוחז כשורה"?

על מנת להגיע למעמד העל של "אוחז כשורה", על "נדלנלי" לעמוד במספר תנאים. החזקה המשפטית היא שהם עומדים בהם, אך טל וערן שלנו יוכלו לעבוד קשה ולנסות להוכיח שהתנאים אינם מתקיימים. התנאים ש"נדלנלי" חייבת לעמוד בהם כדי להיחשב ל"אוחזת כשורה" הם:

1. הצ'ק חייב היה להגיע ל"נדלנלי" כשהוא שלם ותקין.

2. "נדלנלי" הייתה חייבת לתת ל"סלונלי" תמורה עבור קבלת הצ'ק (כלומר, שימוש במבנה המושכר).

3. "נדלנלי" הייתה חייבת לקבל את הצ'ק לפני מועד פירעונו, מבלי לחשוד שפירעונו אינו אפשרי. אם "נדלנלי" קיבלה את השיק, למשל, כשעליו סימנים שהוא כבר הוגש לביצוע ולא כובד, אסור היה לה לנסות להיפרע ממנו שוב, והיא תיחשב כמי שאינה נוהגת בתום לב.

4. אם "נדלנלי" פעלה בחוסר תום לב או ידעה על הפגם בעסקה בין טל וערן ל"סלונלי", זה גם יפגום במעמדה המשפטי: חוב השכירות הגבוה, התשלום באמצעות צ'ק של לקוח, הלקוחות הנוספים שהתדפקו על דלת אולם התצוגה הסגור – צריכים היו לעורר את חשדה. אולי הפקדת הצ'ק לא הייתה אקט תמים?

ההגנה הכי טובה היא המניעה

נשמע רע? אכן. לאור התמונה העגומה חובה לנקוט משנה זהירות, ונתחיל בכתיבת המשפט הבא 100 פעמים ברציפות: הצ'ק הוא מסמך סחיר! מאחר והסבה לצד שלישי היא פשוטה ביותר (חתימה בגב הצ'ק), חובה להקפיד על הכללים הבאים:

1. רישום המילים: "בלתי סחיר" או "למוטב בלבד" מעל הסכום במילים (ניתן להזמין צ'קים מהבנק עם כיתוב מודפס, אבל לא חייבים).

2. ציור קרוס: שני קווים אלכסוניים מקבילים - שרטוט זה קובע כי הצ'ק יופקד בחשבון הבנק ולא ניתן לפדות אותו תמורת כסף מזומן.

3. מחיקת המילה "לפקודת" (יש למחוק בעברית ובאנגלית) ולהשאיר רק את ה- "ל", והוספת המילה "בלבד" בסוף ציון שמו של הנפרע (דהיינו: "ל----סלונלי בלבד").

לו רק טל וערן היו פועלים כך.... אם גם אתם לא תקפידו למנוע את סחירות הצ'ק, אזי גם אם ביטלתם אותו ושכחתם ממנו, תוכלו למצוא עצמכם לאחר זמן עומדים מול גוף זר, אשר דורש כי תשלמו לו את כספי הצ'ק המבוטל, על סחורה או שירות שלא קיבלתם כלל....וחבל.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il