שקדי באל על - המפקד יקבל הנחתות מהוועד

ספקות רבים באל על ומחוצה לה מלווים את מינויו של אלוף במילואים אליעזר שקדי לתפקיד מנכ"ל חברת אל על. בימים אלה מבצע שקדי חפיפה עם המנכ"ל היוצא חיים רומנו. אלוף שקדי הכין את חיל האויר לכמה סוגים של מלחמות. למלחמה שהוא הולך לנהל בתפקידו החדש כמנכל אל על, לא ניתן להתכונן. ניתן ליישם חלקית לגמרי לקחים מניהול של ארגונים עיסקיים אחרים, אבל בטח לא אלה הנלמדים בחיל אויר.

 זו עשויה להיות הסיבה לכך שהמנכל היוצא חיים רומנו, שהיה בועדת האיתור למנכ"ל חדש, לא התלהב בלשון המעטה מהמינוי של שקדי. רומנו היה באל על חמש שנים. רומנו יודע כנראה מה צריך מחליפו לעשות. 

שקדי מגיע לאל על בתקופה בעייתית מאוד.

 לכך יש להוסיף את העובדה שלמרות שאל על כיום היא חברה ציבורית יש בה עדיין , כמעט בכל הרבדים, תרבות התנהגות של חברה ממשלתית או ליתר דיוק "הסתדרותית". אל על נתונה כיום במשבר שחלקו נגרם על ידי המשבר הכלכלי העולמי וחלקו על ידי הצורה שבה החברה נוהלה בשנים האחרונות. את תוצאות המשבר הכלכלי ניסו חברות תעופה בעולם למזער על ידי שיתופי פעולה רציניים, בעיקר בצורה של חברות בבריתות תעופתיות גדולות. אל על לא הצליחה וכנראה גם לא תצליח להשתלב בברית תעופה כזו. אף אחד לא רוצה חברה שטסה חמישה וחצי ימים בשבוע ושיש לה דרישות בטחון כמו לאל על.

אבל הבעיה העיקרית של אל על, היא חוסר תכנון לטווח בינוני וארוך ותגובות אמוציונליות לכל מיני התפתחויות בשוק התעופה. אל על היתה צריכה את האישור לבצע טיסות מנתב"ג לאילת, כמו קוץ ברגל או בחלק אחר בגוף. אבל ראשיה החליטו להעניש את שתי חברות התעופה הישראליות האחרות ארקיע וישראייר שה"העזו" לנגוס בזכויות הטיסה שלה ליעדים בינלאומיים עם תנועה סבירה.

חברה שהחלטות של הנהלתה מתקבלות על בסיס אמוציונלי, מצויה בבעיה גדולה. את האנרגיה בהכנת הבקשה לטוס לאילת וזו שתלווה את הפעלת הטיסות כאשר הן תאושרנה סופית , יכלה אל על לתעל למקומות אחרים. אבל באל על כמו באל על הדברים לא נעשים כמו שכתוב בספרי הניהול הפופולריים.

ויש כמובן את הבעיה של יחסי העובדים. כמה התבטאויות פומביות יותר ופומביות פחות חשפו שוב את העוצמה של עובדי אל על בתחומים בהם בדרך כלל עובדים לא אמורים להתערב. כמה מנציגי העובדים דאגו להסביר לשקדי כי אם הוא יגיע עמם להבנות חייו יהיו קלים. לחילופין הם רמזו, חייו יכולים להיות קשים מאוד אם ההבנות לא תושגנה וכאשר אומרים הבנות, הכוונה למילוי כל דרישות העובדים. אחד הדברים שגרמו לנתק בין ההנהלה והעובדים בשנים האחרונות , היה פעם השכר העצום ביניהם. העובדים לא מקבלים את העובדה שדורשים מהם לוותר על הטבות כחלק מתכנית התייעלות ,בעוד המנהלים הבכירים, גם אחרי ויתורים סמליים, מקבלים משכורות עתק.

איש ערכים בחברה "הסתדרותית"

עם זאת, לא בטוח שהעקרונות והערכים של שקדי יסייעו לו להתמודד עם הבעיות של אל על, תחת זאת הוא ייאלץ להתמודד עם כמה קבוצות עובדים חזקות שלא תמיד משדרות הרמוניה. שקדי יבין מהר מאוד שחופש הפעולה שלו בחברת התעופה מוגבל מאוד, בעודו מנסה לתמרן בין הוועד החזק לבין בעלי המניות. הוא ייאלץ להפגין להטוטנות שכמפקד חיל האוויר מעולם לא נדרש לה ושאינה באופי שלו - להטוטנות של מנכ"ל של חברה שהופרטה אך נותרה מאוד הסתדרותית.

שקדי יצטרך ללמוד מהר שהתנאים במתקני אל על בנתב"ג , לא רק בקומת ההנהלה שונים. כאן מדובר בחברה המשולה למטוס קרב משנות ה- 70 שמנסה להתמודד עם מטוס חדיש. זאת, משום שאל על הפכה במשך השנים לחברה בעייתית מאוד, בעיקר באלו שהייתה בבעלות המדינה.

הפעילות של רק חמישה וחצי ימים בשבוע והצורך במימון עצמי של חלק מאמצעי הבטחון הנדרשים, הן רק שתיים מהבעיות אתן יצטרך שקדי להתמודד בעיצומו של משבר כלכלי שבתעופה לא יסתיים כל כך בקרוב. זאת, בנוסף לשמיים שהולכים ונפתחים לגמרי לתחרות כמעט בכל קו בעל פוטנציאל להכנסות.

לשקדי יקח לפחות שנה להבין מי נגד מי בשוק התעופה ובעיקר מי נגד מי בתוך אל על. לחברה אין את הלוקסוס לתת למנכ"ל החדש את תקופת הלימוד הזו.

הוא ילמד מהר אבל בכל פעם יופתע מחדש כמה שונה חברה מסחרית, בעיקר חברת תעופה , ממה שהיה רגיל אליו בחיל האויר. שם אומרים משהו והוא מתבצע. כאן יש מרחק אדיר בין מה שהמנהל רוצה ובין הביצוע. שקדי יכנס לתפקידו בתחילת השנה הבאה. צפוי לו קרב מאוד לא פשוט בסביבה רווית איומים. בחיל האויר הוא ידע איך לשרוד בסביבה כזו. השאלה הגדולה היא כמה מהר הוא ילמד לשרוד בסביבה כזו באל על.