קיה פורטה - ליפנים יש סיבה לדאגה

מעט יותר משנה חלפה מאז פגשנו לראשונה בקיה סיד, המשפחתית הקומפקטית של יצרנית הרכב הקוריאנית. ולמרות שעבר מאז לא מעט זמן, וכבר הספקנו לפגוש במתיחת פנים משודרגת, עדיין קשה לנו להתרגל לקפיצת הדרך שביצעה קיה. תקראו לנו מקובעים, אבל אחרי כל-כך הרבה שנים של מכוניות בינוניות-בקושי, בכל מפגש מחודש עם הסיד אנחנו מתרשמים מחדש. תשכחו מהבדיחות בענף הרכב - אחרי קיה סיד ויונדאי i30, אי אפשר ללגלג על הקוריאנים. בעיקר אם אתה עובד אצל המתחרים. 

קיה פורטה, גרסת הסדאן לסיד (צילום: רועי צוקרמן)

אלא שהסיד, טובה ככל שתהיה, אינה יכולה לכבוש שוק. זאת מכיוון שלצער אנשי קיה, עד היום לפחות, המכונית הטובה ביותר שלהם הציעה מרכב שאינו אהוד על הציבור הגדול. במילים אחרות - היא לא מכונית סדאן, עם ארבע דלתות ותא מטען נפרד. מה שמסביר מדוע הפורטה החדשה, בה אנחנו נוהגים כעת, היא כנראה המכונית החשובה ביותר של היבואן בארץ - עם אותה פלטפורמה, אותו מנוע ואותה תיבת הילוכים. האם למכוניות היפניות יש סיבה לדאגה?

עיצוב נאה אך לא נועז (צילום: רועי צוקרמן)

נאה, לא מתחכמת

התמונות הרשמיות יצרו את הרושם, המציאות עושה עמה חסד נוסף. הפורטה היא מכונית נאה אך לא מתחכמת מדי. על העיצוב, שכמו בסיד קל לעיכול ומרגיש מוכר כמעט ממבט ראשון, חתום שוב אחד המעצבים הטובים ביותר כיום בתעשיית הרכב, לטעמנו, פיטר שרייר.

בתא הנוסעים, הפורטה נהנית מחלק מהשדרוגים שעברה הסיד לאחרונה. זה אומר שיש לה את גלגל ההגה האופייני לדגמי קיה החדשים, קונסולה מרכזית נוחה לתפעול, ולוח מחוונים המחולק באופן נאה לשלושה "צילינדרים".

תא הנוסעים איכותי ומאובזר - אך מעט קודר (צילום: רועי צוקרמן)

האווירה בתא הנוסעים מעט קודרת, אך אכויות החומרים וההרכבה יותר ממספקות, וכך גם הנדסת האנוש. רק מחשב הדרך מקלקל מעט את החגיגה עם תפעול לא נוח, והיינו שמחים גם לתאורה שתסייע בחיבור אבזרי שמע או USB בתחתית הקונסולה המרכזית.

המרווח בתא הנוסעים טוב, אם כי מושב הנהג קשה ושטוח יתר על המידה. לעומת זאת, מפתיע לגלות שקיה חסכה מעט מאחור בבטיחות הנוסעים - עם שתי משענות ראש בלבד במקום שלוש כמקובל כיום (גם בסיד). וזה אומר שעבור מבוגר לא מומלץ לשבת במרכז הספסל האחורי. חבל, כי המקום הזה דווקא נוח מהמקובל בקטגוריה. תא המטען, עם נפח של 415 ליטר, מספק אך קטן במעט מהממוצע, ולא ניתן לקפל את הספסל האחורי כדי להגדיל אותו.

על הכביש - אין הפתעות, וטוב שכך (צילום: רונן טופלברג)

על הכביש - בלי הפתעות

אחרי שהתרשמנו לטובה מהיכולת הדינמית של הסיד, הציפיות מהפורטה היו גבוהות למדי. אחרי הכל, היא מבוססת על אותה פלטפורמה, כולל בסיס גלגלים זהה (265 ס"מ). לשמחתנו, היא בהחלט עומדת בציפיות. התחושה דומה להפליא לסיד. גם כאן ההיגוי קל בנסיעה עירונית ומתקשה (במעבר מעט מורגש מדי) במהירות גבוהה. והפורטה צוברת מהירות היטב, תודות למנוע 1.6 ליטר החזק בקטגוריה - 126 כ"ס. תיבת ההילוכים, עם ארבעה יחסי העברה בלבד, מתפקדת בצורה מספקת אך מגיבה מעט לאט מהרצוי, והיינו שמחים לבלמים בעלי נשיכה חזקה יותר.

יכולת דינמית גבוהה, נוחות טובה וביצועים מספקים (צילום: רונן טופלברג)

נוחות הנסיעה, לאורך 800 ק"מ בשלל סוגי כבישים עירוניים ובינעירוניים, הייתה טובה בהחלט. כיול המתלים של הפורטה מצמצם למינימום זעזועים ומציע נוחות טובה. בידוד הרעשים סביר, למעט רעשי צמיגים. הפורטה מצליחה אפילו לשחזר את היכולת של הסיד המצוינת. בכך היא ללא ספק הופכת לאחת הטובות בקטגוריה, עם נוחות נסיעה ומרווח טובים בכל קנה מידה משפחתי.

עכשיו הם רציניים

אם לקיה סיד יכולים היו המתחרים היפנים להתייחס בפטרונות מסוימת, לפורטה הם פשוט כבר לא יכולים. מדובר במשפחתית קומפקטית משכנעת, עם מרווח טוב, נוחות מספקת ויכולת דינמית גבוהה. הוסיפו לכך אבזור בטיחות מלא (כמעט - מה עם משענת הראש?), ואבזור מותרות רב, ויש כאן מתמודדת רצינית על לא פחות מצמרת הקטגוריה.

קיה פורטה. מהטובות בקטגוריה (צילום: רועי צוקרמן)

וזה עוד לפני שמתיחסים לשני נתונים שיווקיים חשובים: המחיר, 116,000 שקל (114,000 שקל לדגם ה"ליסינג" ללא חישוקים קלים, בקרת אקלים ופנסי ערפל), זול משמעותית מ"גרסאות פרטיות" של מאזדה 3 וטויוטה קורולה. וכך גם לגבי האחריות, שכמו בסיד היא לשבע שנים. קיה, כך נראה, לוקחת את השוק הישראלי מאוד ברצינות - מוטב יהיה למתחרים להתייחס אליה בהתאם.