פוליטיקאים מעכבים את הפרטת לאומי
גורמים בכירים בירושלים מביעים חשש שהפרטת בנק לאומי תידחה בגלל סיבות פוליטיות. העיכוב במכירת המניות נובע מלחץ המופעל מצד לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמעוניין למנות ליו"ר הדירקטוריון אדם המקורב לו
שר האוצר יובל שטייניץ הפתיע בתחילת השבוע כשהצהיר בנאום שנשא באוניברסיטת תל אביב כי הממשלה תמכור את מניותיה בבנק לאומי ובנק דיסקונט במהלך שנת 2010. אולם בימים האחרונים בכירים בירושלים מביעים חשש שהפרטת בנק לאומי תידחה בגלל סיבות פוליטיות.
ל"כלכליסט" נודע כי העיכוב במכירת המניות נובע מלחץ המופעל מצד לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמעוניין למנות ליו"ר הדירקטוריון אדם המקורב לו. ההערכה היא כי ראש הממשלה מעוניין לדחות את ביצוע הפרטת בנק לאומי עד לאחר סיום כהונתו של יו"ר הדירקטוריון איתן רף, במאי 2010.
הנחיה ברוח זו יצאה מכיוון לשכת ראש הממשלה לאחר דיון בנושא הפרטת לאומי שהתקיים לפני כשבועיים בראשות השר שטייניץ. מלבד שטייניץ נכחו בדיון גם סגן שר האוצר יצחק כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, החשב הכללי שוקי אורן, ויצחק קליין, מנכ"ל החברה הממשלתית המופקדת על מכירת מניות הבנקים שנותרו בידי המדינה ("נכסים מ.י").
אורי יוגב יחליף?
עוד בטרם חודשו המאמצים להפרטת בנק לאומי, הועלו שמות אחדים כמועמדים להחליף את יו"ר הבנק איתן רף. ההשערות הועלו עוד בטרם נודע שחוזהו של רף, שהסתיים במאי 2009, אכן יוארך. בין השמות שהוזכרו: יו"ר בזק ואפריקה ישראל לשעבר איזי תפוחי ויו"ר רשות ניירות ערך לשעבר משה טרי. על פי אחת ההערכות שנשמעו לאחרונה במערכת הפוליטית, צפוי מקורבו של ראש הממשלה, אורי יוגב, להתמנות לתפקיד בכיר בדירקטוריון הבנק, ואולי אף להחליף את רף עצמו בראשות הדירקטוריון.
נתניהו. "שיקולים ענייניים בלבד" (צילום: AFP)
בנק לאומי יופרט ככל הנראה דרך מכירת המניות בשוק ההון, זאת בניגוד להפרטות הבנקים הקודמות בישראל, שהתבצעו דרך מכירת גרעין השליטה בבנק. ההחלטה להפריט את הבנק דרך הבורסה הואצה לאחר שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו הבהירו לאחרונה כי הם אינם מתנגדים להפרטה בדרך זו או בדרך של גיבוש גרעין שליטה מוגדר.
האחריות על הכנת מתווה ההפרטה מוטלת על החברה הממשלתית נכסים מ.י., שתפקידה לייעץ לשר האוצר בכל הנושאים הקשורים למניות שבידי המדינה ולטפל מטעמו ועל פי הוראותיו בכל הקשור במכירת המניות. בתפקיד יו"ר נכסים מ.י מכהן החשב הכללי שוקי אורן.
לפני חודש וחצי הורה שטייניץ לאורן להכין מתווה להפרטת בנק לאומי. מאז אותה הודעה התקיימו בהנהלת האוצר כמה דיונים בנושא. בדיונים אלה נמסר לחברי ההנהלה כי בנקים זרים להשקעות מגלים עניין רב בכוונת האוצר למכור את יתרת מניות בנק לאומי.
בדיונים נטען כי המועד הנוכחי הוא המתאים ביותר בשל מחיר המניה בבורסה ומחזורי המסחר הגדולים בה. מאז תחילת השנה זינק מחיר מניית בנק לאומי ביותר מ־75%. אתמול זינקה המניה בכ־3.81% ומחירה משקף לבנק שווי שוק של כ־21.2 מיליארד שקל.
הליך המכירה בעל הסיכויים הרבים ביותר לצאת לפועל הוא הפצת חבילות של מניות הבנק ("בלוק טרייד") בשוק ההון באמצעות בתי השקעות. אותם בתי השקעות עתידים לרכוש חלק מהמניות ולהפיצן בין לקוחותיהם בחו"ל - בעיקר קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. באוצר מעריכים כי בנקים מסחריים זרים אינם עתידים לרכוש את המניות, שכן הבנקים המסחריים בחו"ל אינם נוהגים להשקיע בבנקים אחרים שאינם חברות־בנות שלהם. דרך נוספת שנשקלת היא פרסום תשקיף ומכירת המניות בדרך של הצעת מכר לציבור הרחב.
מכירת מניות בנק לאומי עתידה להכניס לקופת המדינה יותר מ־2 מיליארד שקל. סכום זה לא יקטין את הגירעון בתקציב, שכן על פי ההגדרות הרשמיות תקבולים חד־פעמיים אינם נחשבים הכנסות. לכן, התמורה שתקבל המדינה תירשם בסעיף מימון הגירעון, יחד עם הכספים שמגייס האוצר בשוק ההון.
עוד נודע כי באוצר מתכוונים למכור תחילה את אחזקות המדינה בלאומי ורק לאחר מכן את חלקה של המדינה בדיסקונט - וזאת בשל מחיר המניה הנמוך יחסית של דיסקונט.
אליהו מחכה להפרטה
בנק לאומי היה הבנק הרווחי ביותר במערכת הבנקאית בישראל במחצית הראשונה של 2009 עם רווח נקי של 936 מיליון שקל המשקף תשואה להון (על בסיס שנתי) של 10.2%. מנכ"לית הבנק, גליה מאור, מכהנת בתפקיד מאז 1995 וחוזה ההעסקה שלה אינו מוגבל בזמן. לזהות היו"ר הבא עתידה להיות השלכה גם על המשך דרכה של מאור בבנק.
המדינה נהפכה לבעלת השליטה בבנק לאומי ב־1983, לאחר הלאמתו בעקבות משבר מניות הבנקים. במשך השנים הידלדלו אחזקות המדינה בבנק ונכשלו כמה וכמה ניסיונות הפרטה. על אף אחזקותיה הנמוכות יחסית (11.5% בלבד), המדינה היא כיום בעלת המניות הגדולה בבנק לאומי. במצב הקיים, שבו המדינה היא בעלת השליטה בבנק, יו"ר דירקטוריון או דירקטור בבנק לאומי מתמנה על ידי ועדת מניות מטעם המדינה שפועלת מאז משבר מניות הבנקים ב־1983.
בעל המניות השני בגודלו בבנק לאומי הוא שלמה אליהו, המחזיק ב־9.6% ממניות הבנק. גורמים המקורבים לאליהו הביעו בשבועות האחרונים חשש כי הפרטת הבנק לא תיעשה עד סוף השנה והיוזמה תתמסמס. ככל הידוע, אליהו מעוניין להביא לאישור בנק ישראל גרעין שליטה שיחזיק בכ־20% ממניות הבנק, שיורכב מאליהו ומעוד חמישה גופים מוסדיים שכל אחד מהם יחזיק בכ־2% ממניות הבנק.
אורי יוגב. מחכה למינוי? (צילום: דודי ועקנין)
באחרונה רשם אליהו הישג כאשר פרשנותו לשאלה מיהו בעל השליטה בלאומי זכתה להכרה בתשקיף שפרסם הבנק. באוגוסט קיבל הבנק מכתב מעורכי דינו של אליהו הסבורים כי אין לראות את המדינה כבעלת השליטה. הבנק פנה לנכסים מ.י. ולבנק ישראל ולבסוף פרסם את התשקיף עם עמדה שלפיה המדינה היא בעלת השליטה, מאחר שיותר מ־50% מהדירקטורים התמנו על פי חוק המניות הבנקאיות. עם זאת, בתשקיף צוין כי "קיימת פרשנות אחרת" - דעתו של אליהו.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי אכן השתתף בדיון בנושא הפרטת בנק לאומי, אך כל טענה בנוגע להחלטות שהתקבלו לאחר הפגישה משוללות בסיס עובדתי. "ההחלטה בדבר עיתוי ההפרטה אינה קשורה ולא תהיה קשורה לזהות יושב הראש ותקבע על פי שיקולים ענייניים בלבד, כפי שיחליט לגביהם שר האוצר", נמסר.
לפנייה לכתב/ת 
