חוצפה ישראלית
"Paranormal Activity", סרטו של אורן פלי, לא שאב את השראתו ממולדת הקומבינה. דרור עמיר עונה לאלה המנסים לשרטט קו ישיר בין ההצלחה של הסרט למינימליזם הישראלי
כמעט חודש חלף מאז פרץ הישראלי לשעבר אורן פלי לתודעה כשהגיח משום מקום לעשירייה הפותחת בטבלת שוברי הקופות בארצות הברית, עם סרטו דל התקציב "Paranormal Activity", ונדמה שהתדהמה טרם שככה. כלומר, שככה ועוד איך בארצות הברית, אבל לא בארצנו הקטנטונת.
האחרון להתייחס לתופעה היה רענן שקד ב"7 לילות", שחילץ, כמו רבים לפניו, איזושהי תובנה כללית על עם ישראל מתוך אותה הצלחה מקומית. במקרה הנ"ל יוחסה ההצלחה בעיקר למינימליזם הישראלי ושיטת הקומבינה.
"Paranormal Activity". בזכות הישראליות?
רענן שקד לא לבד: רבים בכלי התקשורת בישראל מיהרו להכתיר את ההצלחה המסחררת כעוד ניצחון של "החוצפה הישראלית" או לחפש משמעויות נסתרות אחרות שיעידו עלינו, יותר משהן מעידות על היוצר והתעשייה במסגרתה הוא פועל. יתכן מאוד שהסיבה לכך היא שבפעם הראשונה נאלצו כלי תקשורת רבים
להתמודד פנים מול פנים עם ז'אנר האימה שבדרך כלל זוכה למעמד נישתי למדי, והנה מתברר שהם עשו זאת על רקע סרט אחד, משל מדובר היה בתופעה חדשה בשמי הקולנוע ולא ז'אנר ותיק שמסרב להיכחד מזה כמה עשורים.
אבל תעשיית סרטי האימה, גם בתקופות השגשוג שלה, מתקיימת בזכות מקרים כאלה בדיוק ופלי למעשה לא המציא שום דבר חדש. "פרויקט המכשפה מבלייר" הופק בעשרות אלפי דולרים והכניס קרוב ל-250 מיליון ברחבי העולם, ואפילו הביקורות המפרגנות ביותר לסרטו של פלי הדגישו את החוב שלו ליוצרי אותו סרט, שלא מזמן חגג עשור לצאתו. ולא חסרים מקרים דומים, עוד הרבה קודם לכן: "ליל המסכות" של ג'ון קרפנטר מ-1978 הופק בכ-300 אלף דולר והכניס קרוב ל-50 מיליון, ו"יום שישי ה-13" שיצא כשנתיים לאחר מכן תוקצב בכחצי מיליון, והניב קרוב ל-40 מיליון בתמורה.
חטא הפרובינציאליות טבוע ברבים מאיתנו, ואין זה פשע. מותר לנו, פה ושם, לנכס לעם היהודי בציון קצת מההצלחה של יוצרים כמו פלי, לזעוק בקולי קולות "הוא משלנו!" או לחלופין לנבור בארכיוני אכ"א ולברר האם השגריר החדש שלנו בהוליווד הספיק לעטות על גופו מדי חאקי בטרם יצא לכבוש את העולם. איש-איש כטוב בעיניו יעשה.
אבל אל לנו ליפול בפח ולחפש את שורשי ההצלחה של "Paranormal Activity" במציאות הארצישראלית ובנטיות הסוציולוגיות של עם
הסגולה שלנו. סרטו של פלי לא הוקם על בסיס מורשת העם היהודי ולא שאב את השראתו ממולדת הקומבינה.
פלי לא המציא את הגלגל, הוא בסך הכל הגיש אותו להוליווד באריזה חדשה, ושם מבינים שזה בהחלט מספיק. את השכלתו הוא רכש הרחק מכאן, בבית הספר על-שם המכשפה מבלייר, שבתורו הוקם, כך נראה, על בסיס מורשת "Cannibal Holocaust". אז הראש היהודי אולי ממציא לנו פטנטים, אבל לא פלי ולא אנחנו המצאנו את "שובר הקופות ב-15 אלף דולר". לכל היותר, החלפנו ספרה או שתיים בתואר.
