ישראל אלופת העולם המערבי בפטנטים

משרד הפטנטים האמריקני אישר לממציאים ישראלים יותר פטנטים מאשר לכל אחת ממדינות ה-G7 - שבע הכלכלות הגדולות והמשפיעות בעולם המערבי (ארה"ב, יפן, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה וקנדה). זאת, ביחס לגודל המדינה. כך עולה ממחקר חדש שערך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שיוצג מחר (ג') בכנס שדרות לחברה.

לפי המחקר, אושרו בשנת 1990 לממציאים ישראלים בארה"ב 6% פחות פטנטים מאשר למספר הממציאים הממוצע במדינות ה-7G (ביחס לגודל המדינה). בשנת 2003 לעומת זאת, עבר מספר הפטנטים הישראלים שקיבלו אישור אמריקני ב-69% את המספר שקיבלו ממציאים ממדינות ה-7G.

המחקר מציין כי ב-20 מתוך כ-200 מדינות העולם, זכה מדען כלשהו בעשור האחרון בפרס נובל - בזמן שבישראל זכו חמישה מדענים בפרס היוקרתי. רק בארבע מדינות בעולם נרשם מספר חתני נובל גדול יותר מאשר בישראל. עוד עולה מהמחקר כי הכלכלנים הישראלים נמצאים במקום הראשון בעולם, ביחס לגודלה של המדינה, במספר הציטוטים שזכו להם בכתבי העת הכלכליים המובילים בין השנים 1970 ו-2000. מספר הציטוטים של כלכלנים ישראלים גדול פי שבעה מזה של מספר הכלכלנים הבריטים.

מספר ההמצאות עלה, הפריון ירד

במקביל לעלייה בפריון, בדק המחקר את רמת פריון הייצור. אלא שבזמן שהעליונות הישראלית ביצירתיות הלכה וגדלה, נעלמה העליונות שאיפיינה את ישראל בעבר בתחום הייצור. כבר בשנת 1990 עמד פריון הייצור בישראל על 7% מתחת לפריון הייצור הממוצע במדינות הG7, ואילו בשנת 2003 הוא הגיע ל-69% פחות מהפריון הממוצע במדינות ה-G7.

"במקום לסגור את הפער עם מדינות המערב המובילות, כפי שעשתה ישראל עד אמצע שנות השבעים, המדינה הולכת ונסוגה במשך שלושה עשורים ברציפות", מציין מנהל מרכז טאוב, הפרופסור דן בן-דוד, "ב-1973, רמת החיים האמריקנית היתה גבוהה מזו של ישראל ב-39%. היום, רמת החיים האמריקנית גבוהה ב-61%. משהו קרה לישראל בדרכה אל מועדון המדינות המובילות: בזמן שחלקים מהאוכלוסייה בישראל נסקו למעטפת הידע האנושית, חלקים אחרים שלה הוזנחו ונשארו מאחור.

"התשתיות הפיזיות והאנושיות של המדינה, שפעם עמדו בראש סדר העדיפויות הלאומי, לא היו בראש מעייניהם של קובעי המדיניות בדורות האחרונים. בזמן שבישראל רק כמחצית ממספר כלי הרכב לנפש מהממוצע המערבי, הצפיפות על כבישי ישראל הינה פי שלושה מהממוצע המערבי.

"אוניברסיטאות ישראל עדיין בין יהלומי הכתר של המדינה, אך בזמן שאוכלוסיית המדינה הוכפלה מאז 1973, בטכניון, אחד מהמוסדות החשובים ביותר להכשרת מהנדסים לעולם ההיי-טק, נוסף עוד תקן אחד בלבד לסגל הבכיר. שתי ספינות הדגל של האקדמיה הישראלית, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב, איבדו מאז 1973, בהתאמה, 14% ו-21% מהתקנים לאנשי סגל בכיר".