לפעמים אלף מילים שוות יותר מתמונה

חברה טובה שלי, נקרא לה ר', פגשה בחתונה בחורה מתוקה ואת אחיה, סטודנט חתיך לביו-טכנולוגיה. שמי נזרק מיידית לחלל האוויר לצרכי שידוך, תוך הרעפת המלצות חמות על אופיי שובה הלב ועל יופיי המשובב (כפרה עלייך ר', תמשיכי ככה). למחרת נשאלה עמדתי לגבי השידוך, והשבתי: "מגניב מאוד, תעבירו לו את הנייד שלי".

ר' שאלה אם אני רוצה לראות תמונות שלו ואמרתי שאין צורך. אני מאמינה גדולה בתזה לפיה "גבר צריך להיות קצת יותר יפה מקוף". הוא צריך להיות חבר טוב, מבין, אוהב, אינטליגנטי, כריזמטי, מוכשר, אבא טוב, מפרנס טוב (לא אמרתי עשיר, בסך הכל ביקשתי אדם שיוכל לפרנס אותי ואת 2.4 ילדינו בכבוד), צריכה להיות בינינו משיכה וסקס מעולה. אף מילה על מראה. את הדברים האלה אלמד על בן אדם רק משיחה איתו, פגישה, ובשלב מסוים, אם יהיה לו מזל גם סקס, אבל לא מתמונה.

הסטודנט החצוף ככל הנראה לא חושב כמוני. הוא חיפש אותי בפייסבוק, ולדעתו התמונה שבחרתי לשים בפרופיל לא ברורה מספיק והוא רוצה לראות עוד תמונות שלי. באותו רגע ירדה קרנו מיידית. הוא רוצה לראות עוד תמונות שלי – בחורה מבריקה עם תואר ראשון בהצטיינות יתרה, מפרנסת את עצמי בכבוד במשרה מעולה, מגניבה וכוסית לכל הדעות, אוחזת בהמלצות אשר יימסרו בעת הצורך – שלי. סירבתי בנימוס. מדובר במקרה קשה של חוסר שיק, חוסר אלגנטיות וחוסר מעוף שחוברו להם יחדיו.

ר', מאוכזבת נוכח כשלון השידוך, אמרה שאני אמיצה כשאני מוכנה לצאת לבליינד דייט בלי לדעת איך הבחור נראה. אני לא מסכימה איתה: לדעתי מי שאמיץ הוא זה שחושב שעל סמך תמונה יוכל ללמוד משהו על האדם שיושב מולו, או מי שחושב שימצא אהבה אם הוא ימשיך בדרישות מופרכות לפני בליינד דייט הכוללות הצגת בוק מאושר על-ידי בטי רוקוואי, תעודת יושר ממשטרת ישראל, אילן יוחסין חמישה דורות אחורה והמלצות ממעסיקים קודמים. אני לא אמיצה, הם האמיצים – הם ממש לא מפחדים להישאר לבד.

לא מוכנים לשרוף חצי שעה בלי תמונת הכנה

נהיינו מפונקים. התרגלנו לכך שתמונה שווה יותר מאלף מילים. אנחנו חיים בעולם בו הכל זמין, ויעידו על כך 145 התמונות שלי בפרופיל הפייסבוק. באגדות, כשמספרים על השידוך המופלא בין האביר – נצר לשושלת אצולה בממלכה פלונית לבין הנסיכה – בת דוכסים מממלכה אלמונית, מעולם לא היו מעורבות בכך תמונות. הנסיך היה חוצה יערות, מדבריות וימים ומגיע לעלמת החן, ולא שמעתי בשום מקום שנרשמה אכזבה כי במציאות היא לא זהה לתמונה שלה ב-JDate.

והיום? אנחנו שורפים כל כך הרבה זמן על טלוויזיה, פייסבוק, ישיבה ריקנית בבתי קפה וכיוצא באלו אבל לא נבזבז חצי שעה בפגישה עם מישהו שלא בחנו את תמונותיו בקפדנות, כאילו היה מבוקש של השב"כ. השיא מבחינתי היה לפני שנה כשבחור שהכרתי באינטרנט התקשר ואמר שהוא במקרה מתחת לבית שלי עם האוטו וביקש שארד לומר לו "היי". כן, אני מיצג בגן חיות. נא לא לזרוק חזק מדי בוטנים על הקופים.

תקראו לי מיושנת, אבל לצ'קים שלי יש כיסוי. את האקס המיתולוגי שלי הכרתי באינטרנט, ונפגשנו אחרי חודשיים של התכתבויות סוערות וטלפונים, בלי תמונות. רבנו, התכתשנו, נפרדנו, והיום אנחנו לא מדברים יותר, אבל מה, היינו זוג יפהפה. לקחתי הימור, נפגשתי איתו בלי לקבל ולו רמז על איך שהוא נראה וכך גם הוא, וזה החזיק חמש שנים.

פה זה לא איקאה, פה זה שוק

עבר כמעט עשור מאז אותה פגישה ראשונה עם האקס המיתולוגי. נכון, בשנת אלפיים העליזה הייתי ילדה קטנה וטיפשה, אבל משהו מזה כנראה נטמע בי: הרצון להיסחף ולהיות מופתעת מהאדם שיושב מולי. היום כשיוצא לי להיפגש עם אנשים שאני לא מכירה אנחנו מחליפים תמונות, כי ככה נהוג. ועדיין, אם מישהו מוצא חן בעיניי ומסקרן אותי בהומור שלו, בתחומי העניין, באישיות, בקול ובניואנסים, אטרח לבזבז חצי שעה (ואפילו ערב שלם) מזמני היקר, לא משנה איך תיראה התמונה שלו, גם אם היא קצת מטושטשת, וגם אם היא לא תהיה בכלל. אני באמת מאמינה שאלף מילים שוות יותר מתמונה. כנראה אני בכל זאת רומנטיקנית חסרת תקנה.

קחו סיכון - שבו לכוס קפה עם אדם שבחיים לא ראיתם. במקרה הרע בזבזתם חצי שעה. במקרה הטוב תשנו לעצמכם את החיים. קרה שחתיכים הורסים בתמונה התגלו בפגישה כדחלילים משעממים ופיהקתי את עצמי למוות כל הדרך הביתה. קרה גם שיצאתי עם בחורים נמוכים ממני, ממושקפים עם תחילתה של כרס, אבל מה? אישיותם הכריזמטית הפנטה אותי והלכתי אחריהם כמו עכבר מסומם אחרי החלילן מהמלין. הכל יכול לקרות.

אתה חייב לראות תמונה כי אתה כל כך חושש ליפול איתי בפח? עזוב, נדמה לי שאנחנו לא מתאימים. אדם כל כך שטחי שחייב תעודת ביטוח ויסרב לתת לי צ'אנס כי הוא לא ראה איך אני נראית מצד ימין בזווית של 60 מעלות לפני הדייט, יפספס אותי. אני מדהימה, ואם הייתי יושבת מולך בפאב, כנראה היית מת לקבל את הטלפון שלי. אני מצטערת, כנראה התבלבלת. פה זה לא איקאה ואין קטלוג. אני חוויה בשלושה ממדים. פה זה שוק, צריך להרגיש את הסחורה לפני שקונים.

• סיפור תגובה: גם בסוף הבליינד-דייט לא תדעי איך אני נראה