לא כיף לקבל "לא"? גם לא כיף להגיד "לא"
מצטערת, אז לא לכל אחד אחייך בנימוס ואספר שיש לי חבר, כי אם בערב אחד ניגשים אלי השיכור, המתווך, הביישן ושאר הטיפוסים - אתקשה לכבד אותך בחיוך. תגובה לטור של יוני
- נכתב בתגובה לטור של יוני פרידמן - "כל פעם מחדש אני צריך לחשוב על משפט שנון"
נכון, זה לא קל ולא כיף כל פעם לקום ולהתחיל עם בחורה ולקבל תגובות שליליות אינספור. והתגובות השליליות אכן מגיעות, בשלל הצבעים והסוגים. אבל בוא אני אשתף אותך - גם לא כיף תמיד להגיד את ה"לא" הזה. אבל מה לעשות שאני לא מעוניינת?!
עם הזמן גיליתי שיש כמה סוגים של גברים שמתחילים עם נשים בבר:
השיכור
הוא יגיע יעמוד ביני לבין חברה שלי, ייתן איזה "משפט מחץ", וכשהתגובה תהיה שלילית - לא יבין ויקרא לנו סנוביות, ואולי גם עוד איזו הערה פוגעת.
מצטערות. אנחנו מבינות שאתה צריך איזה וויסקי לפני שאתה ניגש לבחורה, אבל לעמוד מולה ולהתנדנד, או שהפה שלך ידיף ריח עז של אלכוהול, גם אם אתה נראה טוב - לא עושה לנו את זה.
במקרה הזה, קרוב לוודאי שנרשה לעצמנו גם להיות רעות ולסובב את הגב, או פשוט להגיד לאותו השיכור – לך מכאן!
המתערב
הוא יגיע ויעמוד לידנו, יעשה צעד קדימה ואז אחורה, ועוד אחד קדימה ואחורה. הוא לא יידע מה לעשות ובעצם יקשיב לשיחה שלנו (במקרה שלא שמנו לב אליו). הוא יחכה לרגע המתאים להיכנס לשיחה ולשלוף משפט כמו "עזבי אותך, זרקי אותו", או משהו בסגנון, מפני שקרוב לוודאי שאחת הבנות תדבר על הצרות שעושה לה בחור זה או אחר.
גם התערבת בשיחה לא לך, גם ייעצת מה לעשות בלי שביקשנו, וגם הבנו שארבת לנו בצד. אז כן, התגובה שלנו באותו הרגע תהיה פנים קרות, מבט חד ונוקב, ואולי גם איזה משפט "אנחנו בשיחה פרטית, אתה לא רואה?"
אני לא יודעת לגבי כל הבנות, אבל אותי זה מעצבן! ניגשת לבחורה, העלית לה את הציפיות שאולי אתה מתחיל איתה, ופתאום אתה שואל על חברה שלה שהלכה רגע לשירותים. היא באמת חשבה שאולי היא מצאה חן בעיני מישהו, והרסת לה.
אז מאוד יכול להיות שהיא חברה טובה ותפרגן לחברה שלה, במיוחד אם היא תחשוב שאתה נראה טוב, ותתן לך פרטים על החברה. אבל כשהחברה תחזור ותבין את הנעשה, היא לא תעריך אותך על כך, אלא תכעס שדיברת עם החברה שלה במקום איתה ישירות, וגם מהסיכוי שאולי חברתה נפגעה.
המתווך
יש בחורים ביישנים, אני מבינה את זה. אמנם אני אישית לא אוהבת אותם, אבל מבינה שהם קיימים, ובטוח להם קשה יותר. כשאני קולטת בחור שכזה אני משתדלת להיות עדינה איתו. תירוץ ה"יש לי חבר" התגלה כהכי פחות פוגע. אבל כשמישהו מגיע לדבר איתי ומצביע על חבר אחר שבעצם הוא המעוניין, זה מוריד לי.
אני אוהבת גבר שבטוח בעצמו. וגם אם הוא ביישן, אז בשבילי יידע להתגבר על הביישנות ואפילו לשלוח פתק. כן, זה עדיף על שליחת חבר. כשהחבר ניגש אנחנו בעצם עומדות בבעיה, "היי, חבר שלי אמר שאת ממש יפה, והוא רוצה לדעת אם יש לך חבר". אני לא יודעת מי הבחור, כך שאני לא יודעת אם אני פנויה בשבילו או לא. אם אמרתי שאין לי חבר ואז הוא הצביע על חברו שלא לטעמי, נשארה רק הגרסה הרעה של "הוא לא מוצא חן בעיניי", ואני אישית לא אוהבת להגיד את זה. זה ממש פוגע בעיניי. לעומת זאת, אם אמרתי שיש חבר, בעצם ביטלתי בחור שאולי כן יכול למצוא חן בעיניי.
יש דרכים להתחמק ולהגיד שיצאת לשני דייטים עם מישהו ואת לא יודעת, שיראה לך מי זה, אבל גם זה די מפוקפק.
הביישן
דיברתי עליו קודם, אני אישית לא אוהבת ביישנים, אבל יש לא מעט בחורות שזה ממש מקסים אותן.
הוא ייגש וימלמל, ואולי גם יגמגם. איתם אני משתדלת להיות הכי עדינה שאפשר. אחייך את החיוך הכי חם וגדול שלי ואגיד שאני מצטערת, אבל תפוסה.
מצטערת, אז לא לכל אחד אני אחייך בנימוס ואספר שיש לי חבר, כי אם בערב אחד ניגשים אלי מספר בחורים כמו השיכור, שכמוהו יש לא מעט בערב, זה שדיבר עם החברה שלי עלי, החבר של זה שמעוניין, אחד ששלח פתק וצ'ייסר, ועוד בחור ביישן - אני לא אהיה נחמדה ולא אכבד אותך בחיוך. זאת לא אשמתך, אבל גם אל תאשים אותי. נסה למצוא מי מהבחורים לעיל דומה לך, ואולי תבין ותשנה דרכך.
והמלצה שלי להתחלה עם בחורות בבר:
הדרך הכי טובה היא מבט. תפוס לה את המבט, כך תדע אם היא מעוניינת או לא. הסתכלה עליך שוב ושוב וגם הוסיפה חיוך - נראה שהיא מעוניינת. גש אליה, והמשפט שתגיד באמת לא ישנה. הכי פשוט גם תופס: "היי, אשמח להכיר אותך" .
הסתכלה עליך שוב ושוב בלי חיוך ואולי גם התלחששה עם חברה שלה והסתכלו עליך שוב ללא חיוך - יש סיכוי שאתה בוהה מעט יותר מדי. יש עוד דרכים לדעת לפני שניגשים לבחורה אם היא תהיה מעוניינת או לא, אבל זה כבר נושא למאמר נפרד.
לפנייה לכתב/ת 
