הוא ביישן? זכיתי בלוטו! מכוער? המון פוטנציאל!
החנוניוּת והכיעור נותנים להם זמן וסיבה לבנות אופי, לגבש דעות על כל נושא שקיים, לפתח תחביבים ולדמיין את היום שיפרצו לעולם כשהם מצוידים ביחידה שראתה את היופי הפנימי שלהם - את. הם יסגדו לך, יפנקו אותך, יתנו לך להרגיש הכי יפה בעולם
שנייה וחצי לפני שאני פונה לפסיכולוג אני מנתחת את המחשבות שלי: התנתקות כזאת אי אפשר להשיג בעזרת עוד סטוץ, ולא משנה טיב הסקס. גם אם חלקם היו יותר טובים ממנו – אחרי שנה של סטוצים הבנתי שזה לא מספיק. כדי להבריח מהנפש אהבה יש צורך באהבה. אז עכשיו אני מחפשת אהבה, נותנת צ'אנס לכולם, צ'אנס ולא סקס, נפש ולא גוף.
אהבה היא מילה גדולה, אולי גדולה עלינו מדי וענקית עלי. בנסיונות נואשים להיפרד מהאקס, רגשית ולא פיזית, הכרזתי על השנה הזאת כשנת ה"כן" שלי. בתכנון הרבה פאבים, זיונים, ובתקווה - גם אהבה אמיתית, שתוכל להזיז מהלב שלי את האהבה הישנה.
עשיתי תחקיר וחילקתי את האנשים סביבי לקבוצות. הבחור הרציני, חושש ולא אמיתי, מתכנן ולא זורם. ברגע הזה, הוא לא באמת הוא, רק פותח חרך ומוציא מתוכו את ליבו, מעניק לי אותו, נותן לי דקה להחליט אם ארצה בו, והוא מונח לפני מדמם מרגש ואהבה. בחור כזה את רואה שהוא לא הבחור שיודע, זה שמאמין בעצמו, הוא ייתן לך להציץ וגם לגעת, אבל לא בליבו. לצערי יש הרבה מאלה היודעים, המרוחקים, גוף הם נותנים, אבל את הלב...
סוגרים את הלב או פותחים כפתור
אני אולי אופטימית מדי, אבל עדיין מאמינה שרובנו מבולבלים מרוב שידורים סותרים של החברה: זוגיות זה טוב, זוגיות זה רע, סטוצים זה הכי אחי וזיונים זה בריא אחותי, קווה למעט קבל יותר, צפה לזיון ואולי תתאהב, ועוד משפטי חוכמה. מבולבלים כמוני וכמוך, סוגרים את הלב או פותחים כפתור, תלוי בהתנהגות של האדם שמולם.
לכן, ברגע שמופיע מולי הבחור הרציני, ליבו מוצע לפני, אני נרגשת ומודה לו על שמץ של רגש בחיי הרווקות המשמימים האלה. מסונוורת מהקסם, מהיכולת הזאת שנדמה שאיבדתי, במצב כזה, אני לא מחליטה. אני אומרת "כן" בלי להסס, יוצאת עם מי שרק רוצה, בלי אפליה של דת, גזע, גיל, מקצוע, יופי, אופי - את כל זה אגלה בהמשך. חנון? - בטח! ביישן? - זכיתי בלוטו! מכוער - המון פוטנציאל!
החברות מביטות בי בפליאה, אומרות שאני יכולה להשיג את מי שרק ארצה ולמה הסתפק במועט. אבל אני כבר לא רוצה, לא יוזמת. מי שרוצה שייזום הוא, וכל הכבוד לאנשים האלה. לחלקם אין את המראה הנכון שהכתיבה החברה, או שהחברה הגדירה אותם כחנונים או פריקים, מוזרים. אבל שום דבר לא עוצר אותם - למרות מראה והתנהגות, מנסים, אוזרים אומץ ומציעים לי את ליבם. זה מרשים אותי, מקסים אותי.
אני מתנצלת מראש, לא רק בפניכם, אלא בפניהם
הבעיה מתחילה קצת יותר מאוחר. כבר במהלך הדייט אני רואה את התקווה נבנית, את החלומות נרקמים, וכבר אז אני יודעת שאני הולכת לנפץ את העולם האשלייתי הזה, החדש והוורוד שלו, בזכותי ולצערי. אני בטח נשמעת לכם מתנשאת, אולי, ואם כן אז אני מתנצלת מראש, לא רק בפניכם, אלא בפניהם ובפני לבבותיהם השבורים.
במלחמה למצוא את הדרך המתאימה לך, בניסיון להיות הכי טוב שאתה יכול, אתה עלול לגלות את ההפך הגמור. כך גם הסברתי לחברותיי שמישהו צריך לצאת עם אם אלה שלא נראים כל כך טוב. הרציתי להן שלבחור מתוך משיכה בלבד זה לא נכון, טענתי שהמשיכה המעטה שיש יכולה לגבור כשמתגלה אדם מעניין ומושך אינטלקטואלית.
ובכן, גבירותיי ורבותיי, יכול להיות שטעיתי!
זו עוד החלטה שנעשית בלב כבד ובמוח מבולבל. החלטה שלי אף פעם לא מוחלטת, תמיד מושפעת מהסביבה, כמה נורא.
חודש של "כן" וענני ההיסוס מתחילים להתפזר, העניינים מתחילים להתבהר. אני לא אתקן את העולם על חשבוני. אם אצא עם מכוער זה לא יהפוך אותי ליפה יותר, ואם אצא עם אדם מעניין זה לא ישנה את השעמום המשיכתי שלי כלפיו.
הוא יביט בך בהערצה עיוורת
אני באמת חושבת שהעולם יכול להיות יותר יפה עבורי אם יהיה לי את הגבר המסונוור, זה שלעולם לא יבגוד בי, זה שאף פעם לא ירצה לעזוב אותי. מהבחינה הזו, כל המכוערים מושלמים! למה שלא תנסי מכוער? הוא יביט בך בהערצה עיוורת, לא יאמין שזה קורה לו ולא יעז לעשות דבר כלשהו שעלול לסכן את זה. גם אם ירצה לבגוד, ודאי לא ימצא מישהי שתסכים לשכב איתו. את יכולה להסיר דאגה מליבך, לנשום לרווחה, לפרטט עם אחרים, להסתכל על אחרים ואפילו לדמיין שאת שוכבת עם בראד פיט, כשבתכל'ס יש לך את אודי מ"גארפילד" מזיל עלייך ריר. אבל שקט. שקט נפשי, בדרך כלל גם שקט כלכלי, יציבות, ואולי אפילו בעל ומשפחה.
זה לא שאני מעמותת "אמץ חנון מכוער", אבל החנוניוּת והכיעור נותנים להם זמן וסיבה לבנות אופי, לגבש דעות על כל נושא שקיים, לפתח תחביבים, ולדמיין את היום שיפרצו לעולם כשהם מצוידים ביחידה שראתה את היופי הפנימי שלהם – את. הם יסגדו לך, יפנקו אותך, יתנו לך להרגיש הכי יפה בעולם.
האהבה שלהם אלייך היא כל כך טהורה ואמיתית, שלא כמוך
השאלה האמיתית היא מה את תחשבי כשעמוק בפנים את יודעת את האמת - אין משיכה ואת נובלת. אל תעשי את זה לעצמך, ומעבר לכך, אל תעשי את זה להם. אל תשברי את אלה שמלכתחילה כבר שבורים, הם לא האמינו כשהשיגו אותך. עברו לשחק במגרש של הגדולים. רק מלשבת לידך פיתחו הערכה עצמית ואגו. האהבה שלהם אלייך היא כל כך טהורה ואמיתית, שלא כמוך. נתת להם תקווה, והם מפיצים את הגילוי בפני כל חבריהם החנונים והמכוערים: הדבר אפשרי! אבל זה מסתיים ברסיסים.
מעניין אם יש מקום מיוחד בגיהינום לאנשים ששוברים את ליבם של החלשים. נכון שכולנו שבורים במידה מסוימת, לחלקנו יש גם בעיות של הערכה עצמית נמוכה ושאר השטויות שהכנסנו לראש כתוצאה מסירובים, בגידות, פרידות ואין סוף מחשבות שווא. אצלם זה יותר, ובכל זאת הם ניסו, הגישו לי את ליבם על מגש של כסף. זה לא אתם, זה אני - לטרוף ולשבוע. חשבתי ששיניתי את הגישה, שהצלחתי להתעלם מהמוח וללכת לפי הלב, אבל זה לא עובד; הם מחוברים בצינורות של רגשות, וכנראה יש סיבה לזה.
רציתי לבקש מכם סליחה. זה נשמע נדוש, אבל זה לא היה בכוונה. זה לא אתם, זה אני. אני טורפת ושובעת, עד לדייט הבא. צריך לשים אותי בגמילה, במנזר, במדבר, בכל מקום בו יסרסו את הרצון שלי הזה. מקום שאין בו אהבה, מקום לדאגה - לאחרים ולא לי. המחשבות סותרות. מצד אחד 'שני את הגישה, אל תהיי מגעילה, אל תנפנפי את אלה שתמיד מנפנפים אותם, רק בגלל שתמיד מנפנפים אותם'. ומצד שני - 'אל תגידי כן כשעמוק בפנים את יודעת שלא. תהיי כנה, ולא רק איתם, אלא גם עם עצמך'.
נכון לעכשיו אני בדיאטת לבבות. לא טרף ולא טעם, לא סטוץ ולא אהבה. אני מענישה את עצמי ואומרת "לא", וזה לא אומר שעמוק בפנים אני לא חושבת "אולי כן". וזה לא אומר שאעמוד במילה, אבל עד לרגע שייצא ממני "כן" אמיתי, אני שותקת.
לפנייה לכתב/ת 
