מה גורם לנו לסכן את הכסף שלנו?

מה גורם לאנשים לקחת סיכונים? האם החלטות ההשקעה שלנו או של מנהל התיקים שלנו רציונאליות? האם תכונות חיצוניות או הרגלים מסוימים עשויים להעיד על רמות הסיכון שניטול או על הנטייה שלנו חסוך לעתיד?

ניתוח היבטים ותהליכים פסיכולוגים בעולם ההשקעות, היא תופעה ההולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. "באקדמיה התחום הזה של פסיכולוגיה נכנס מאד חזק לתחום הכלכלי והפיננסי, רואים את זה בהרבה מחקרים" אומר ד"ר טל שביט, ראש המחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם התקיים השבוע כנס בתחום זה.

מסתבר שישנם לא מעט גורמים המשפיעים על הנטיות שלנו לקחת סיכון. פרופ' דן זכאי מאוניברסיטת ת"א ערך כמה מחקרים בעזרתם הצליח להגדיר כמה גורמים כאלו. גורם אחד כזה הוא המודעות לרמת הסיכון.

על פי תוצאות מחקר שביצע פרופ' זכאי מסתבר שקשישים החוצים כביש במעבר חציה מרומזר מסתכנים יותר מאשר אלו שעוברים שלא במעבר חציה. הסיבה לכך היא שאותם זקנים מרגישים בטוחים כשהם עוברים במעבר חציה ולכן הם נוטים להיות פחות זהירים וזאת למרות שישנם סיכונים גם שם.

תוצאות המחקר הראו שלעיתים אנשים נוטלים סיכונים למרות שהם כלל לא חשים שהם נוטלים סיכון. "תפיסת הסיכון שלהם אומרת להם שהם נמצאים במצב בטוח", אומר זכאי, "והשאלה היא עד כמה האדם באמת לוקח סיכון אם הוא לא מודע לזה שהוא לוקח סיכון בכלל".

לחץ חברתי - מוכרים בלבד

"חייל צעיר שחוזר לסופ"ש הביתה, הוא לא מעוניין לקחת כל סיכון מיותר, אך הלחץ החברתי מעודד אותו לנהוג בשכרות. דוגמה נוספת: יש רמזור אדום במעבר החציה אך פתאום שני אנשים מתחילים לעבור, במקרה זה, גם אנשים אחרים נוטים לעבור.

כך, גם בתחום ההשקעות, כשיש פאניקה של מכירות כולם מוכרים בלי לשים לב אם כדאי למכור ואם זה נכון לעשות זאת. וכן בכיוון ההפוך - אם מתחילה אווירה של אופטימיות ושל קניות אתה רואה שכולם נכנסים (לבורסה) למרות שבעצם הם לוקחים סיכונים וזה בדיוק התופעה של לקנות כשזה גבוה מדי ולמכור כשזה נמוך מדי".

הדרך לקמפיין מוצלח

"אם נרצה לסכם, נראה שמאד קשה להבין את המניע של אדם לעשות מעשה מסוכן, זה קרקע למחקר שיצטרך לבחון את כל הגורמים הללו יחד ולהבין את ההשפעה המשותפת שלהם. יש הרבה מאד מצבים שבהם פעולה מסויימת נובעת מכמה גורמים ולא רק מגורם אחד".

"יש לזה השלכות, למשל אם מנסים לעשות חינוך או תעמולה נגד לקיחת סיכונים, צריך להבין טוב את כל הגורמים המשפיעים וההשלכות שלהם לפני שמובילים מהלך כזה". לדברי זכאי גופים ממשלתיים ואחרים מנסים להוביל קמפיינים שונים כנגד נטילת סיכונים כגון "רפואה מונעת" או  "הצורך לחסוך לפנסיה" - אם לא תהיה הבנה של אותם גורמים משפיעים בצורה שתינתן להם מענה בקמפיין כזה, סיכויי ההצלחה שלו קטנים.

שונאי סיכונים פיננסיים והחיסונים כנגד שפעת

כאמור, קיימים לא מעט מחקרים המנסים לנתח את הסיבות להחלטות השקעה שונות ולנטייה לקחת סיכונים או הנטייה לחסוך. מחקרים נוספים ניסו לבדוק הקבלה בין החלטות אלו בתחום הפיננסי, לבין החלטות בתחומים אחרים בחיים, כגון הבריאות.

לדברי ד"ר שוש שהרבני מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, יש קשר הקיים בין הנכונות ליטול סיכונים פיננסיים לבין היבטים בריאותיים. "ישנם גורמים זהים המשפיעים על החלטותינו הן בתחום הפיננסי והן בתחום הבריאותי. מחקר שנערך בארה"ב בשנת 2002 הראה כי חולים אוהבי סיכונים בתחום הפיננסי בחרו בטיפולים הנחשבים מסוכנים יותר, טיפולים שאם יצליחו יחול שיפור משמעותי במצבו של החולה, אך אם ייכשלו - יופיעו אצלם תופעות לוואי קשות ביותר".

שהרבני עצמה ביצעה מחקר דומה (ביחד עם פרופ' בן ציון אורי מאונ' בן גוריון, ד"ר גרגורי יום דין מהמכון לחקר הגולן ופרופ' יושירו טוטצואי מאוניברסיטת אוסקה), שבדק את השפעת הגישה לסיכון על המוכנות להתחסן כנגד שפעת. תוצאות המחקר העלו כי אנשים בעלי נטיה גבוהה יותר של שנאת סיכון נטו יותר להתחסן נגד השפעת, בעוד שאוהבי הסיכון נטו שלא להתחסן.

ד"ר שהרבני מציינת עוד תופעה ידועה, המכונה "אפקט בטחון היתר",המשפיעה על החלטות הפרטים גם בתחום הפיננסי וגם בתחום הבריאות. לאנשים הסובלים מאפקט יש "אופטימיזם לא מציאותי" המתבטא בנטיה שלהם לחשוב כי ביצועיהם בתחומים שונים, טובים יותר מאשר הביצועים של אחרים מאותה קבוצת יחוס. מחקרים מראים כי הסובלים מהתופעה נוטים לסחור בתדירות גבוהה יותר בבורסה, תוך כדי נטילת סיכונים גדולים יותר. במחקר של ד"ר שהרבני ושותפיה התגלה כי הסובלים מהאפקט, נוטים לא רק לסחור יותר בבורסה, אלא שגם המוכנות שלהם להתחסן נגד שפעת קטנה יותר כיוון שהם מאמינים שהסיכוי שלהם להדבק במחלה קטן מאד ("לי זה לא יקרה").

עוד סיבה מדוע לא לעשן

האם ניתן לאפיין אנשים הנוטים להקל ראש בבריאותם, ככאלו האוהבים סיכונים פיננסיים או נוטים שלא לחסוך?בקשר הזה שבין בריאות והחלטות פיננסיות ראוי לציין מחקר נוסף שנערך בארה"ב בשנת 2003 .השערת המחקר הייתה שבקרה או שליטה על משקל הגוף דורשת דחיית סיפוקים וויתורים על תצרוכת מיידית בכדי לזכות בתועלת בריאותית בעתיד. לכן צפוי קשר הפוך בין החיסכון לבין ההשמנה - כלומר, מי שאינו מסוגל לדחות סיפוקים ולכן הוא יטה להשמנה, סביר להניח שהוא גם לא יטה לחסוך לעתיד. תוצאות המחקר הראו, בהתאמה להשערת המחקר, שהחל מאמצע שנות ה-70 שיעורי החיסכון בארה"ב ירדו בשיעור חד בעוד ששיעורי השמנת היתר באוכלוסיה עלו בצורה חדה.

עוד מחקר בדק גישה לסיכון בקרב מעשנים וכאלו שאינם מעשנים. במחקר זה נבדקו מעשנים כבדים , מעשנים, מעשנים לשעבר וכאלו שלא עישנו מעולם. התוצאות הראו כי לקבוצת המעשנים יש נטיה גדולה יותר לאהבת סיכון. המעשנים הכבדים הם בעלי הנטיה הגדולה ביותר לקחת סיכונים וזאת לעומת המעשנים לשעבר שהם בעלי רמת שנאת הסיכון הגבוהה ביותר.

אז אם מנהל ההשקעות שלי הוא גם שמן וגם מעשן - אני צריך לדאוג?

שהרבני צוחקת. "מובן שלא ניתן לקבוע נחרצות שמי שמעשן בהכרח גם נוטה להסתכנות פיננסית, אולם יחד עם ההסתייגות הזו, מסתבר במחקרים שיש קשר מסוים בין הדברים".