דיברו על קרן סיוע למפעלים ולא הקימו. למה?

שר האוצר, יובל שטייניץ, מתבשם מהמחמאות שקיבל על כך שישראל יצאה, כביכול, ללא פגע מהמשבר הכלכלי. והנה, עוד הוא מדבר, והנה הצרות מופיעות מעבר לפינה: מפעל הטקסטיל תפרון, המעסיק כ-1,000 עובדים סמוך לכרמיאל, מפעל הטקסטיל מוליתן המעסיק כ-100 עובדים בנהרייה וכעת גם מפעל ב.א אלקטרוניקה, המעסיק כ-100 עובדים בתפן נמצאים בסכנת קריסה.

פרנסתם של אלפי אנשים: 1,200 העובדים, בני משפחותיהם, ועשרות עסקים קטנים המספקים להם שירותים - מוטלת על לשון המאזניים. הסיבות לכך רבות: התחרות עם העבודה הזולה במזרח, ניהול בזבזני ומושחת, ירידת הדולר והירידה בצריכה בחו"ל. אבל הסיבה המיידית היא מחנק האשראי בשווקים, הגורם לבנקים לחשוב פעמיים לפני שהם מעניקים הלוואות. שלושת המפעלים יכולים להינצל, אם יקבלו מספיק אשראי מבנק או קרן הון כלשהי. 

מי שיבדוק את הכותרות שפורסמו בתחילת השנה, אמור לחשוב שלמדינה ולהסתדרות היה פיתרון לבעיה. בעסקת החבילה, שנחתמה באפריל בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים כתנאי לכניסת מפלגת העבודה לקואליציה, מופיע סעיף המחייב הקמה של קרן שנועדה במיוחד לסיוע לעובדים במצוקה. עברה קרוב לשנה, והקרן לא קמה.

"אם הייתה קמה קרן כזאת, ייתכן שהיינו יכולים כבר לסייע לכמה מפעלים שנקלעו למצוקה", אומר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, "אבל היא לא קיימת".

מדוע הקרן לא הוקמה? 

קרן הסיוע למפעלים הייתה אמורה לקבל מימון משני מקורות: כמיליארד שקלים שהיו אמורים לבוא על חשבון חצי יום חופש לכל עובד, שכל העסקים במגזר הפרטי היו אמורים לוותר עליו - רבע ממנו על חשבון מניין ימי החופשה של העובד, ורבע ממנו על חשבון המעסיק; וסכום נוסף של קרוב למיליארד שקלים - ממחצית מדמי ההבראה המגיעים לעובדים ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות בשנים 2009-2010, שלא שולמו להם. במקביל ל"מס" על המגזר הפרטי ועובדי הרשויות, היו אמורים גם עובדי המדינה לוותר על מחצית מדמי ההבראה שלהם - לטובת חיסכון בתקציב המדינה.

בזמן שנחתם ההסכם (ויוח"צן היטב בתקשורת) עדיין לא היה ברור מה יהיו הקריטריונים לפיהם תסייע הקרן למפעלים, ומי בכלל ינהל אותה. בין האוצר וההסתדרות אין אפילו הסכמה על השאלה, על מה בכלל הייתה המחלוקת: גורמים באוצר טוענים כי עיני דרש שהקרן תנוהל על ידי ההסתדרות, דרישה שהאוצר התנגד לה בתוקף בטענה שהיא עלולה להיות מנוהלת באופן לא שקוף ולא תקין. בהסתדרות, לעומת זאת, טוענים שהנושא מעולם לא עלה על הפרק.

עוד אומרים באוצר כי הם דרשו שהקרן תסייע רק למפעלים שיציגו נתונים מהימנים על מצבם העסקי ושהסיוע יהיה מותנה בהגבלה על גובה השכר של מנהלי המפעל - וכי דרישות אלה נתקלו בהתנגדות של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שהובילו להתנגדות של ידידו ו"בעל הברית" שלו, עופר עיני. ואילו בהסתדרות טוענים כי המחלוקת העיקרית נסבה סביב דרישתו של עיני, דרש שהקרן תסייע למפעלים במקרה של פיטורי עובדים ותקבע את היקף הסיוע לפי חומרת החשש מפיטורים - ואילו האוצר לא הסכים לכך.

באוצר מנסים ללחוץ על הבנקים

כדי להמחיש את גודל האבסורד, ניקח כדוגמא משפחה מנהריה, שבה הבעל עובד בעירייה והאישה עובדת במפעל מוליתן. האישה לא קיבלה את שכר (המינימום) שלה כבר שלושה חודשים. הבעל, שגם הוא אינו עשיר, לא קיבל השנה דמי הבראה. בשלב מסויים, הם שמחו על הגזירה: הכסף שהבעל מפסיד אמור להציל את מקום העבודה של האישה. אבל מסתבר שהכסף שלו תקוע כבר כמעט שנה בדיונים בירוקרטיים עקרים, עתירי קטנוניות ואגו, על השאלה מה בדיוק לעשות איתו.

בינתיים, במקביל לדיונים האינסופיים על הקרן, החליט האוצר לנסות לסייע למפעלים בדרכים אחרות. כפי שפורסם לראשונה השבוע ב-ynet, הוחלט באוצר לאחרונה להתיר לקרנות המנוף, שהוקמו בשנה שעברה כדי לסייע לחברות שמתקשות לפרוע את חובות האג"ח שלהן, לחלק מיליארד שקלים - רבע מהאשראי הענק שלהן - למפעלים במצוקה, ובתנאי שהבנקים ימצאו שהם ברי הישרדות כלכלית. במקביל, מנסים באוצר, יחד עם ברוש, ללחוץ על הבנקים להגמיש את הקריטריונים למתן אשראי. 

"שיחזירו לעובדים את הכסף"

"ראינו כבר שעם הקריטריונים הקיימים לא מצליחים לתת אשראי למפעלים", אומר עיני, "אם הם רוצים להחיל את אותם קריטריונים נוקשים גם על הקרן שנועדה לעזור להם, אז למה צריך את הקרן הזאת? עדיף להחזיר לעובדים את הכסף". כיוון שכך, טוענים באוצר, הודיעו עיני וברוש לנציגי האוצר בישיבה האחרונה בנושא - שהתקיים לפני כשבועיים - שהם רוצים לבטל את הקרן לגמרי. גם בעניין הזה, מציגים בהסתדרות תמונה שונה: עיני טוען שמעולם לא הודיע על רצונו בביטול הקרן, אלא נתן לאוצר לבחור בין שתי האפשרויות: או שהקרן תיועד לסיוע לפמפעלים שעלולים לפטור עובדים, כפי שרצה מלכתכילה, או שלא תקום, והכסף יוחזר לעובדים. 

"פתאום עכשיו עיני וברוש מבקשים לבטל את הקרן שהתחייבנו להקים כבר לפני כמעט שנה", אומר גורם באוצר, "הם רוצים לקחת את הכסף שגבו מהעובדים במגזר הציבורי ולהעביר אותו למדינה, במקום דמי ההבראה של עובדי המדינה. למעשה, הם מבקשים לצ'פר את עובדי המדינה ואת המגזר הפרטי על חשבון עובדי החברות הציבוריות והרשויות המקומיות - ועל חשבון הסיוע למפעלים במצוקה. זה נכון שהם ביקשו, אבל זה לא בטוח שאנחנו נסכים. יכול להיות שהקרן הזאת תקום בסוף גם בניגוד לרצון של ההסתדרות".