איך השב"כ אף פעם לא טועה?
600 תלונות על עינויים בחקירות שב"כ, לא הניבו ולו פתיחת חקירה אחת. היועמ"ש מסייע לטייח את המציאות
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מפנה בימים אלו את תפקידו ועוזב עם תדמית נקייה. גם השר הממונה על השירותים החשאיים, עו"ד דן מרידור, דואג לשמור על תדמית צחה כשלג, כשהוא נמנע מלהתראיין בנסיבות שאינן תפורות למידותיו ואינו מתייחס לתחומים עליהם הוא ממונה - למשל, לאופן תפקודם של השירותים החשאיים.
אך בחודשים האחרונים נמצא כי היועמ"ש למעשה מאפשר טיוח מקרים של התעללות ועינויים של עצירים, בניגוד להחלטת בג"ץ הקובעת כי אין בסמכות חוקרי השב"כ להשתמש בעינויים לצורך חקירת עציר. מתוך למעלה מ-600 תלונות שהוגשו בשמונה השנים האחרונות, 0 הגיעו לחקירה. גם אם נצא מנקודת הנחה שלא כולן נכונות, הדבר לבטח מלמד כי חוקרי השב"כ ממשיכים להשתמש בעינויים בחקירות, ובמקביל זוכים לחסינות משפטית מוחלטת ללא כל קשר למעשיהם.
היום נבדקות תלונות על עינויים על ידי סוכן שב"כ. תמיכתם העקבית של הממונים על "בדיקותיו" והמלצותיו במשרד היועץ המשפטי הביאו לכך שאף לא חקירה פלילית אחת נפתחה על ידי המחלקה לחקירת שוטרים. כך למעשה, היועמ"ש והפרקליטות מעניקים חסינות אפילו מפתיחת חקירה פלילית, תוך הישענות בלתי-ביקורתית לחלוטין על בדיקות סוכן שב"כ.
עשור לפסיקה
שב"כ ללא עינויים
אריה רוטר
בג"ץ העינויים לא פגע ביכולתו של השב"כ לחקור את עציריו, אך הותיר אחריות כבדה מדי על כתפיו של החוקר בשטח
מעטפות ההגנה על חוקרי שב"כ נראות כך: תחילה, סוכנים אלה אינם נדרשים להזדהות, והם פטורים מכל תיעוד קולי או חזותי של חקירתם. הכנסת דאגה לכך שהשב"כ לא יהיה מחויב בהקלטת חקירותיו. אין עדויות מוקלטות גם לגבי מצבו הפיזי או הנפשי של הנחקר גם אחרי יציאתו מחדר החקירות בעת מסירת עדותו לאנשי המשטרה. אותו נחקר מנותק מהעולם החיצון במהלך חקירתו, בין היתר באמצעות שימוש גורף בצווי מניעת מפגש עם עורך דין. כך גם נמנעת האפשרות שעדויות מוקלטות או שאדם חיצוני יוכל להעיד על פגיעות פיזיות הניכרות על גופו של העצור כתוצאה מעינויים או התעללות.
במקביל, מנהלים סוכני השב"כ מערכת כפולה של רישום התנהלות החקירה. ישנה גרסה פנימית – החשופה רק לעיני אנשי השירות ומפרטת כנראה את אמצעי החקירה – ואחת המיועדת למשטרה ולבתי המשפט. גם התיעוד הרפואי מתקופת החקירה בדרך כלל חסר מתיקיהם הרפואיים של המתלוננים, למרות שהמתלוננים מעידים שנבדקו במהלכה בידי אנשי צוות רפואי ולמרות החובה המוטלת על שירות בתי הסוהר להחזיק ולנהל תיקים רפואיים מכל תקופת המעצר ולאפשר לחולה או לבא כוחו לעיין בהם.
תרומתו הייחודית של היועמ"ש, היא מראית עין של חקירה בתלונות על עינויים והתעללות. תלונות אודות עינויים מידי חוקרי שב"כ מוגשות לו ומופנות לבדיקת הממונה על תלונות נחקרים בשב"כ, תפקיד אותו ממלא, כפי שציינתי, סוכן שב"כ. דו"ח הבדיקה שהוא כותב (בו הוא תמיד "בודק ומוצא" שכל התלונות שהוגשו לא היו נכונות, או בחלקן לא נכונות, לא הוגשו במועד או שפעולות החוקרים היו מוצדקות) נשלח לממונה עליו בפרקליטות המדינה והיא, והיועמ"ש אחריה, מאשרים אותו.
מדובר במצב חמור בו היועץ, משפטן בכיר ושר בממשלה, רופאים בשירות בתי הסוהר ואחרים מאפשרים טיוח עובדות, המאפשרות מציאות שעומדת בסתירה לערכים דמוקרטיים, להכרעות קודמות של בית המשפט העליון ולאמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל.
ישי מנוחין, מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
לפנייה לכתב/ת 
התעללות בחקירה?
צילום: איי פי
ישי מנוחין
מומלצים
