אגרת הטלוויזיה: סיוט בהמשכים
משרד עורכי הדין שגובה עבר רשות השידור שלח מכתבי התראה לאזרחית שחישוב תקופת החוב בהם היה שגוי. אחרי 4 מכתבי תשובה ששלחה בדואר רשום ו-40 מכתבי תשובה בפקס, במשרד עורכי הדין לא הגיבו, ברשות השידור הפנו אותה מגורם לגורם, וסכום הגבייה הלך ותפח
לא נעים לקבל התראה בכתב ממשרד עורכי דין, אבל עוד יותר לא נעים לקבל 4 התראות בכתב ממשרד עורכי דין, שכוללות קנסות שמדי פעם מכפילים את עצמם. והכי לא נעים, ש-4 מכתבים רשומים וכ-40 מכתבים בפקס שאת שולחת בתשובה, לא זוכים למענה כתוב.
כך קרה לליעד, שעברה לדירה שכורה מבית הוריה משלמי אגרת הטלוויזיה, וזכתה לכאורה לחוויית גבייה מאיימת. בתקופה של חודש וחצי, סכום האגרה שדרשו ממנה עלה באופן משונה מ-350 שקל, ל-389 שקל ל-708 שקל ואז ל-709 שקל. כיצד מחשבים את ההפרשים המשתנים? למערך הגבייה הפתרונים.
"הסיוט שלי עם רשות השידור התחיל מזה שעברתי לגור בדירה שכורה בר"ג ב-1 בספטמבר 2009", היא מספרת. "ב-20 באוקטובר, משרד עורכי הדין פרנקל את קורן שלחו לי מכתב גבייה שבו נאמר: 'בהמשך למכתב הקודם, הינך חייבת בגין אי תשלום אגרת טלוויזיה, למחצית שנייה לשנת 209 סך של 252 שקל. לסך הנ"ל מתווספות הוצאות גבייה בסך של 98 שקל, בסך הכל 350 שקל'".
למה במשרד עורכי הדין מבקשים לפנות אליהם ואז לא עונים?
עוד נאמר במכתב לליעד, כי אם סכום החוב לא ישולם תוך שבוע, ינקטו נגדה כל האמצעים המשפטיים העומדים לרשות רשות השידור, לרבות הגשת תביעה לביהמ"ש והוצאה לפועל, דבר שיגרור אחריו הוצאות נוספות, אשר בידה למנעם.
"העניין הוא שגרתי באשדוד עם הורי עד ספטמבר, והם אזרחים שומרי חוק ומשלמי אגרה דרך הוראת קבע", מסבירה ליעד. "לא היה שום מכתב קודם כי לא גרתי שם קודם. אין לי בעיה לשלם על הרבעון האחרון של 2009 אבל לא על תקופה שגרתי אצל ההורים".
כיון שבמכתב נאמר: "לבירורים יש לפנות בכתב בלבד" ונמסר בו מספר הפקס וכתובת הדואר של פרנקל את קורן, ליעד החליטה לשלוח למשרד עורכי הדין ולרשות השידור מענה לשם בירור הגבייה הלא מוצדקת לדידה.
"שלחתי להם תגובה מיידית בדואר רשום ובפקס", היא מספרת. "אבל הסתבר לי שהפקס של פרנקל את קורן לא עונה לעולם, וגם בפקס של רשות השידור לא ענו לי".
הסכום מתעצם וחוב נוסף מתווסף
אחרי שבוע (4 בנובמבר) ליעד קיבלה עוד מכתב גבייה עם סכום גבוה יותר: 389 שקל, למרות ששלחה שוב מכתב לעורכי הדין ולרשות, קיבלה מכתב שלישי.
"עם סכום כפול של 708 שקל" היא אומרת, "בלי שום הסבר לקפיצה בסכום. בעודי ממשיכה לשלוח מכתבים ולא מקבלת אף תגובה, רק איומים. הגיע אלי מכתב רביעי ב-22 בדצמבר: "התראה אחרונה" לפני נקיטת הליכים על 709 שקל, תוך התעלמות טוטלית מהמכתבים שלי ואזהרה שיבואו אלי מההוצאה לפועל. וכל מה שאני מבקשת שיעשו לי חשבון חדש בלי קנסות ובלי הצמדה, ובלי השנים של הוראת קבע אצל ההורים".
ליעד התקשרה למערך הגבייה שם אמרו לה שתלך להסדיר את ענייניה באגף עצמו המאופיין בתורים משתרכים במיוחד. עוד אמרו לה שהפסקת ועריכת חשבון מחודש הינו בתחום אחריותה של רשות השידור, ומשרד עורכי הדין הוא רק הגובה. אם כך,לא ברור מדוע המשרד מבקש במכתביו לפנות אליו במקרים של בירורים.
עוד אמרו לה שיש לה חוב נוסף, מ-2007 אז גרה תקופה קצרצרה בת"א, חזרה לבית הוריה ולא שינתה את הכתובת שלה במשרד הפנים. "לא היתה לי טלוויזיה בכלל בדירה ההיא", היא טוענת.
"האם אני צריכה לעמוד בתורים מטרטרים עד שאתייאש או עד שיבואו לעקל לי את הטלוויזיה? זה מבוי סתום ומרתיח".
מרשות השידור נמסר בתגובה:
"1. ברצוני להתנצל בפני ליעד על כך שנאלצה לפנות לגורמי חוץ, על מנת לקבל מענה לפניותיה.
2. רשות השידור ניזונה מהמידע אותו היא מקבלת ממשרד הפנים באופן שוטף, ובהתאם למידע זה נשלחו לליעד דרישות תשלום לרחוב בת"א משנת 2007.
3. עם זאת, על מנת שנוכל לסייע לליעד ולקבל את טענותיה, עליה לשלוח את חוזה הדירה הנוכחי למחלקת יחסי הציבור של אגף הגבייה ואנו נטפל בעניין זה באופן מיידי".
