יהלי יודעת להסביר שאבא שלה הומו
ליהלי בת ה-10 יש שני הורים, אבל המשפחה שלה מורכבת מהרבה יותר אנשים, שאוהבים ומלווים אותה כבר שנים רבות. אבא יובל, בן זוגו אבי, אמא יהודית ובן זוגה זוהר וגם אח קטן מנישואי אמה והרבה סבים וסבתות. "כל משפחה בוחרת איך לחיות", מסבירה לה אמא
"פגשתי את יובל בראיון עבודה", מספרת יהודית הנינג (44). "חיפשתי הכנסה נוספת ובתום הראיון יובל אמר לי שגם קיבלתי את העבודה וגם שהוא היה רוצה שאהיה אמא של הילד או הילדה שלו", נזכרת הנינג במפגש הראשון שלהם.
זה היה לפני כ-14 שנים. יובל ויהודית עבדו אז בבית תמי וכבחורה צעירה בתחילת שנות השלושים "לא כל כך הבנתי על מה יובל מדבר", היא מוסיפה. "כסטרייטית אני רציתי קודם זוגיות ואחר כך להביא ילדים. רק כעבור זמן, אחרי שהקשר בינינו התחזק וצמח לקשר המיוחד שיש לנו - הרגשתי שגם אני רוצה". בשבוע שעבר חגגה ביתם של יהודית ויובל, יהלי, יום הולדת 10.
יובל, יהודית ויהלי בחתונה של יהודית וזוהר. "האיזון לא השתנה"
הכתבות הקודמות בסדרה
"הקדמנו את זמננו"
יובל אגרט הוא דמות מפתח בקהילה הגאה כבר 20 שנה. בשנתיים האחרונות הוא מנהל המרכז העירוני המאגד את פעילויות הקהילה ההומולסבית וארגוניה. "במבט לאחור אני יודע להגיד שהקדמנו את זמננו", הוא מספר היום. לפני עשור מעטים האנשים שניגשו כך להורות משותפת. עוד לא היו אתרי אינטרנט שנועדו לעשות שידוכים לצורך הורות. "היה צריך אז להתאמץ יותר. אנשים רצו, אבל לא עשו. אני התחלתי לחשוב על זה כבר בגיל 26".
אימוץ מבחינתו לא בא בחשבון. "זה דורש שקרים והעמדת פנים ופרוצדורה סבוכה. יש כל כך הרבה נשים עצמאיות שרוצות ויכולות להיות פרטנריות מצוינות לגידול ילדים", הוא מוסיף.
"כשהחלטתי ללכת עם יובל על הורות משותפת היה לי ברור שאני בוחרת קודם כל אבא לילד או לילדה שיהיו לנו. בעיני זו אחריות הרבה יותר גדולה כי בן זוג אפשר להחליף", אומרת יהודית. גם היא וגם יובל באים ממקצועות הטיפול. "יש לכך יתרון אדיר. זה אפשר לנו לדבר על הדברים, להציף אותם ולהתמודד עם מה שעלה. למי שלא בתחום, הייתי מציעה ללוות את כל התהליך ביעוץ מקצועי".
מגיע כל ערב ומקלח את יהלי
לאחר שנפלה ההחלטה פנו יובל ויהודית לנעמ"ת ומשם לקחו הסכם שמתאים לזוגות גרושים: "רק שאצלנו זה הכל מתוך הסכמה וברוח טובה", מספר יובל. "להסכם הוספנו פרק שעוסק בשלב ההיריון: חלוקת נטל, מה קורה במקרה של ריבוי עוברים או אם חס וחלילה מתגלה משהו. הסכמנו בינינו שעד גיל 3 יהלי תגור עם יהודית ורק כשתגדל קצת נעבור להסדרי ראייה קבועים של פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני וגם קבענו סכום מזונות קבוע שמועבר כל חודש".
יהודית מספרת שהיום היא בכלל לא יודעת איפה ההסכם מונח. "החיים לימדו אותנו שהשגרה והצרכים של הילדים הרבה יותר חזקים מכל התכנונים מראש", היא צוחקת. "שנינו ידענו מראש שנתגורר בערים נפרדות וזה לא היה שיקול. יש בית מרכזי ויש בית משני ומבחינתנו זה הכי טוב ליהלי", מספר יובל ויהודית מוסיפה: "עד שמלאו ליהלי שלוש, יובל היה מגיע אלינו כל ערב ומקלח אותה. הוא היה בן בית".
כשאני שואלת את יובל על הסכמי ההורות המשותפת שנחתמים היום ובהם מקפידים ההורים לשמור על שותפות שיוויונית ברוח ה"חצי-חצי" הוא עונה: "כתרפיסט אני מאמין שצריך להסדיר פעם אחת את הדברים ולקבוע את המסגרת ואז לא להתעסק בזה יותר. שיוויוניות לא תבוא משם, אלא מהעובדה שכל אחד יתן את מה שהוא יכול. אני למשל לא יודע לבשל כמו יהודית, אז אנחנו אוכלים יותר במסעדות וקונים במכולת דברים שאולי אמא לא מרשה בבית".
יהודית, יובל ויהלי. "כמו בכל זוגיות, לפעמים מעגלים פינות"
המון סבים וסבתות
המשפחה של יהלי לא מסתכמת רק באמא ואבא, אלא גם בזוגיות שכל אחד מהם בנה לעצמו. "את אבי, בן הזוג של יובל, הכרתי ביום בו נודע לי שאני בהריון", משחזרת יהודית. "היום אני מברכת על זה. הוא דמות קבועה בחייה של יהלי".
בכל זאת, אותו את לא בחרת.
"נכון. כשבחרתי ביובל ידעתי שהוא ידאג להכי טוב שיש, שיחשוף את יהלי רק לבן זוג רציני ואוהב. בסופו של דבר, הכל נובע מזה שאני מאוד סומכת עליו ואני מרגישה שהוא סומך עלי וזה מה שעושה את יהלי בריאה".
איך מצליחים לגשר על המרחק הפיסי ולחלוק את השמחות ואת עול הגידול?
יהודית: "דאגתי לשתף את יובל בכל מה שיהלי אמרה או עשתה וכמו שכבר סיפרתי הוא היה ממש נוכח פיסית. אם הייתה בעיה הוא הראשון שידע והוא גם הראשון שהגיע כשהצטרכתי עזרה. חברות נשואות שלי אמרו שהבעלים שלהן פחות מעורבים".
יהודית מנהלת היום מערכת חינוכית בשרון. היא יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים. לפני כשלוש שנים היא נישאה לזוהר ולפני כשנתיים נולד להם אמיר, אח קטן ליהלי. "יובל ואבי הם בני בית אצלנו. ליהלי יש המון סבים וסבתות עכשיו. ואנחנו, יובל ואני, מובילים את ההרכב הזה ביחס ליהלי".
יובל מוסיף שעכשיו בימי הולדת וגם בחגים יש תמיד "יותר מדי אוכל ופחות מדי כיסאות". יהודית ויובל מאמינים בדיאלוג ובהקשבה וזה עולה מהשיחות הנפרדות עם שניהם. "יהלי מרוויחה מודל של זוגיות מתפקדת, משמעותית ומלאת כבוד הדדי", מסכימים שניהם.
וכשיש חילוקי דעות?
"מדברים עליהם ושמים על השולחן. לפעמים הוא מאזן אותי, לפעמים להיפך וכמו בכל זוגיות, לפעמים מעגלים פינות", עונה יהודית.
אין שקרים ואין סודות
גם כניסתו של זוהר לחייהם ונישואיה של יהודית, לא שינו את האיזון. "תמיד שאלו אותי איך הילדה תדע שאתה אבא שלה ותמיד אני אומר שכבר בבית היולדות יש פקידה שרושמת את שם ההורים. כשבחרתי את יהודית ידעתי שהבחירות שלה יהיו מוצלחות. זוהר ידע לאן הוא נכנס והוא לא מאיים על הקשר שלי עם יהלי. אני חושב שילד צריך אבא ואמא ובמקרה שלנו, כיוון שאנחנו לא גרים ביחד, אז תמיד כשאנחנו נפגשים אנחנו צוחקים. אף פעם לא רבים. הזוגיות של כל אחד מההורים חשובה למודל הזוגיות של הילד. אני שמח שיהודית נשואה ושיהלי רואה מודל נוסף של חיי משפחה. היא הרוויחה אחים ועוד אנשים שאוהבים אותה".
בחגים, הם מספרים, הם משתדלים לחגוג ביחד, אבל בגלל שזה לא תמיד מסתדר הם מתייעצים ומחליטים איפה יהיו יותר ילדים ואיפה יהיה ליהלי יותר כיף. "אם בערב החג היא אצל הורה אחד, ביום החג היא עם ההורה השני. אחרי ימי הורים שבהם שנינו נוכחים אנחנו יוצאים תמיד לבילוי קפה משותף", הם מספרים.
היום כשיהלי כבר גדולה יותר היא גם מביעה את דעתה לגבי התכניות המשותפות. "בפועל, מה שמכתיב את סדר היום שלנו הם החוגים והמדריכה בצופים", מספר יובל בחיוך. "בגיל הזה יש לילדים תכניות משלהם, שלא תמיד תואמות את הסידור שאמא ואבא קבעו לפני עשר שנים".
יהלי, אומרים שניהם, נולדה לתוך המשפחה הזו ומעולם לא הסתירו ממנה דבר. "כשהגננת ביקשה תמונה מחתונת ההורים, יהלי הסבירה שההורים שלה לא התחתנו ובמצעד הגאווה היא צועדת איתנו", מספר יובל. "היא מכירה את אבי, בן זוגי, עוד מחדר הלידה וכבר כשהיתה קטנה, ידעה להסביר שאבא שלה הומו". ויהודית אומרת: "אין שקרים ואין סודות. היא תמיד קיבלה תשובות בהתאם לגיל שלה וכשהתעוררו השאלות, תמיד אמרתי שכל משפחה בוחרת איך לחיות".
היו רגעים קשים בדרך?
"כן", משיב יובל. "לפעמים קשה להשאיר אותה בבית ולא לחזור איתה, למרות שאני יודע שהיא אצל האדם הכי טוב בעולם". יהודית מספרת שלפעמים היה לה קשה תוך כדי ההריון. "למרות שיובל היה שותף לכל הבדיקות, לא תמיד יכולתי לחלוק איתו עניינים נשיים שבין בני זוג הם יותר ברורים".
מה תגידי ליהלי אם יום אחד היא תבחר להביא לעולם ילדים בהורות משותפת?
"אני רוצה שתהיה לה זוגיות כי זה עונה על צורך מאוד חשוב. הבחירה של ההורות - תהיה שלה. אני חושבת שהיא לומדת בבתים שלנו שזוגיות היא משמעותית ואני מאחלת לה שתדע לבחור את הטוב בשבילה".
לנשים שמבקשות לצאת לדרך כזו, מייעצת יהודית "לבדוק את המקום שממנו הן באות. אישה צריכה לדעת ולהיות שלמה עם הבחירה, להבין למה היא בוחרת את זה ולא אחרת, להרגיש בטוחה עם האיש שבו בחרה להיות לאבא לילדיה. אני פגשתי מקרים שבהם היו התאהבויות ללא סיכוי, הציפיות השתנו וההתרסקות הרגשית והתסכול שאחריה היו קשות מאוד".
לזוג שבוחר בתהליך, מייעצת יהודית לשמור על פתיחות, כנות ותקשורת טובה. "ואם יש צורך, יעוץ וטיפול. צריך עזרה בהכנת הקרקע. המציאות מלמדת שצריך כלים ורצון וחשוב תמיד להעמיד את טובת הילד לפני הכל".
- בתאריך 10-13.2.2010 יתקיים במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב כנס "משפחות הקשת" - הכנס הראשון להורות גאה בישראל. הכנס יכלול הרצאות, הפעלות, רבי שיח וסדנאות, ובסוף השבוע גם הפעלות לילדים, הקרנות סרטים והופעות. רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בטלפון: 03-5252896/7 וכן באתר
או בקבוצת הפייסבוק proud families
.