כשנציג הצרכנים מעצבן את יו"ר ועדת הכלכלה
מדוע השתלח יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, בנציג המועצה לצרכנות? ומדוע הוא חושב שמגיני הצרכנים הם אויבי העובדים? ועוד מילה על תרבות ויכוח ומסקנות מופרכות
זה התחיל כמו כל דיון שגרתי בוועדת הכלכלה של הכנסת. על סדר יומה של הוועדה היה מונח תיקון מס' 22 לחוק הגנת הצרכן, והסעיף שעמד במרכז הדיון באותו יום היה סעיף 32, אשר מאפשר לצרכנים לבטל עסקה עקב הטעיה. כוונת התיקון המוצע בחוק הייתה לשפר את יכולתם של הצרכנים להיעזר בסעיף זה, שלמרות חשיבותו הרבה, כמעט לא נעשה בו שימוש.
משניתנה רשות הדיבור ליועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, עו"ד זאב פרידמן, הוא הסביר את ההיגיון המונח מאחורי הסעיף וההצעה לתקנו כעת. "אנחנו חייבים לזכור באיזו סביבה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בסביבה של הטעיה", פתח ואמר עו"ד פרידמן. "במרבית המקרים, מישהו היטעה". הדברים הללו הקפיצו את יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, שכבר בדברים קודמים ביטא בגלוי את דאגתו לסוחרים אשר לטעמו עלולים להיפגע מתיקון הסעיף.
"ההנחה גורפת מדי", נזעק להשיב לפרידמן. "אני לא מצליח להבין. אתם מתארים מדינה שלא עובדת בצורה תקינה, שבה כל בעלי העסקים, סליחה על הביטוי - רוצים, לא משנה מה, את הצרכן. אני לא מקבל את זה. אני רואה פה מדינה טובה, מדינה תקינה, שיש בה מערכת יחסים נורמלית בין אדם שרוצה להרוויח כי הוא מפעיל משק והוא מפעיל את המשק הישראלי, לבין ציבור הצרכנים שהוא איזה חבורת תמימים שכל הזמן, תסלח לי - לא חשוב מה.
"אני לא יכול לקבל את ההנחה הזאת... לבוא כל הזמן, גם המועצה הישראלית לצרכנות, עם כל הכבוד, לבוא כל הזמן ולומר: בתי העסק, המפעלים הגדולים, האנשים שמפעילים חנויות בקניונים או ברחובות, רק יש להם דבר אחד כשהם באים למקום העבודה שלהם ב-9 בבוקר, לפתוח את החנות, וזה לא לעשות טוב לצרכן. לא מקובלת עלי העמדה הזאת, זה דבר לא נכון".
הדיון נמשך, ופרידמן הבהיר: "אמרתי שהסעיף הזה מתייחס לאותם מקרים בודדים, ולא שחלילה באתי להטיל דופי בכל העסקים. חלילה, לא זאת היתה הכוונה וזה גם לא נאמר".
אקוניס זועם ומאדים
לקראת סיום הדיון בהצעת החוק ביטא פרידמן את עמדת המועצה לצרכנות ביחס לאחד הסעיפים הקטנים בסעיף 32, ובעניין זה התגלע ויכוח בינו לבין ח"כ אקוניס. בעוד עו"ד פרידמן מייצג בנחישות את העמדה המגינה בעליל על הצרכנים, סירב אקוניס לקבל את עמדתו, וברגע מסוים נראה כי פקע בו משהו: "אין בעיה. רוצים?" – הטיח בנציגי המועצה לצרכנות – "שיתחילו לפטר אנשים והאבטלה תחזור ל-12% והחברות ייסגרו. אין בעיה, תעשו, רק הצרכן ירוויח. אין שום בעיה, תעשו חוקים".
נראה היה כי הוא נסער. עדי ראייה למתרחש סיפרו כי טון דיבורו החריף ופניו האדימו, ככל הנראה בשל זעמו. במצב זה, נפנה אל סגנית שר התמ"ת, אורית נוקד, שנכחה גם היא לכל אורך הדיון, ותמכה בגלוי בדבריו של פרידמן. "בבקשה, סגנית השר, תעשו חוקים רק להגנת הצרכן. החברות לא רשאיות לכלום, הן לא צריכות לפעול, צריך לשים עליהן שלשלאות, לחזור לכלכלה סובייטית וזה הכל. חבר'ה, די".
עו"ד פרידמן לא הסתיר את סערת רוחו נוכח ההשתלחות הזאת. "אני מזועזע", אמר.
ואקוניס בשלו: "גם אני מזועזע, גם אני מזועזע. אי אפשר כל הזמן להטיל עליהם כבלים ושלשלאות ולבלום את הפעילות פה. אי אפשר, אי אפשר, עם כל הכבוד... די, באמת, יש גבול. מספיק, גם לא להידרדר".
בשלב זה עזב עו"ד פרידמן את חדר הוועדה, ובנימוס אמר טרם צאתו: "שלום, תודה רבה".
אקוניס היה כנראה בתנופה ולא יכול היה לעצור: "שלום לך, תודה רבה. תפסיקו, באמת".
הצרכנים חושדים בבעלי העסקים
לח"כ אקוניס מותר כמובן להחזיק בדעות משלו, אך רצוי שיבסס אותן על עובדות. ואם בעובדות עסקינן, כדאי להיזכר בסקר שעשתה רשות ההסתדרות לצרכנות לפני כשנתיים. בין השאר נמצא בו, כי כ-15% בלבד מהנשאלים אמרו שלבעלי העסקים בישראל יש תרבות עסקית הוגנת. כל השאר ביטאו רמה כזו או אחרת של חשדנות כלפי בעלי העסקים.
הסקר הזה בסך הכל ביטא מה שחשים צרכנים רבים בישראל, כלומר שחוויית הקנייה כאן מלוּוה לא פעם בחשש מפני ההטעיות שמציבים על דרכם הסוחרים למיניהם, בכל אמצעי השיווק והמכירה. תחושה זו, והעובדות מן השטח, הם שגרמו בסופו של דבר לכך שמשרד התמ"ת ביקש לתקן את חוק הגנת הצרכן כך שיגן טוב יותר על הצרכנים.
כך שגם אם דברי אלה העושים בהגנה על הצרכנים אינם מוצאים בעיני ח"כ אקוניס, כדאי שיהיה ער לכך שהמציאות בתחום הצרכנות בישראל נעימה עוד פחות.
האם רווחים הם רק תוצאה של הטעיה?
אבל עיקר הבעיה אינו נעוץ בחילוקי הדעות בין אקוניס לבין נציגי ארגוני הצרכנים, סגנית שר התמ"ת ושאר העושים במלאכה. הבעיה היא בכך שח"כ אקוניס בחר להשתלח, בטיעונים דמגוגיים ברורים, במי שיושבים בוועדת הכלכלה שעות ארוכות בשליחות ציבור הצרכנים.
על תרבות הוויכוח שמגלה פרוטוקול ישיבת הוועדה אין טעם להרחיב את הדיבור - ישפוט כל קורא בעצמו. אולם, אי אפשר לעבור לסדר היום על הטון והניסוח, שלטעמי מבטאים עמדה מסוכנת כלפי הצרכנים.
הרי מה בעצם אמר ח"כ אקוניס? הוא יצר למעשה משוואה האומרת כך: הגנה על זכויות הצרכנים = פגיעה בבעלי העסקים, ולכן גם גורמת אבטלה בקרב עובדים. ובמילים אחרות, הצרכנים ומגיניהם הם אויבי העובדים.
אולי כאשר תתקרר עליו דעתו של אקוניס, כדאי שייזכר שמשפט הצרכנות המגן נועד להגן גם על אותם עובדים שהוא ביטא חרדה לגורלם. אך מעבר לכך, נראה שאת המשוואה הזאת ניתן להציב גם להיפך. סוחר שעסקו יתנהל כראוי, לא יַטעה צרכנים ובשל כך יזכה למוניטין, מן הסתם ייהנה מציבור לקוחות נאמן שלא רק יחזור ויקנה אצלו, אלא אף ימליץ עליו לאחרים. וכך, לא זו בלבד שעסקיו לא יתכווצו, אלא להיפך: אם יתרחבו, יוכל להעסיק עוד עובדים.
ועוד חומר למחשבה לח"כ אקוניס. כזכור, הסעיף הזה בא לאפשר לצרכן לבטל עסקה עקב הטעיה, מה שגרם לח"כ אקוניס לחרוד למאזניהם של בתי העסק שיאלצו לספוג ביטולי עסקות. האם היה זה מפני שחשב כי בית עסק יכול לשרוד רק אם יַטעה את הצרכנים? נראה לי שצורת חשיבה כזו תקומם נגדו כעת דווקא את ציבור הסוחרים.
מכל מקום, סליחה אפשר לבקש גם לפני יום הכיפורים, ותיקון טעויות הוא בכלל דבר רצוי. לכן, טוב יעשה ח"כ אקוניס אם לא יחזור על דפוס ההתנהגות הזה, לא כלפי נציגיה המסורים של המועצה לצרכנות ולא כלפי איש מהמגינים על הצרכנים, מכל ארגון צרכנים שהוא או מרשות ממשלתית או ציבורית אחרת. בכך יתרום גם לכבודה של הכנסת, שברגיל מתייחסת לכל אלו בכבוד הראוי.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
