המבקר: כשל מתמשך בהסברה בערבית

לא יודעים להסביר: רבות דובר על נחיצות ההסברה הישראלית, אבל כשצריך להעביר את המסר בערבית יש זמן - למרות שבעבר התריעו כי יש צורך בהעברת המידע במיוחד בשפה הנפוצה במזרח התיכון. מבקר המדינה קובע בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'), כי מדובר במחדל רב-שנים, ושכשל מערכתי זה הומחש ביתר שאת גם בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", במהלכו ובעקבותיו.

עוד בדו"ח מבקר המדינה

• המבקר: שליש מהאסירים בכלא צבאי - עולים
  
• הפרטת הבריאות לתלמיד: חסכון? ההוצאה גדלה
• ליקויים בגיוס בכירים לנמל אשדוד
• נסיעות האוצר להנפקות מומנו על ידי החתמים
• זיהום הקרקע בתעש לא טופל: כל הגופים כשלו
  

המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כתב בדו"ח כי פעולות ההסברה של ישראל בשפה הערבית אמורות לתת מענה מיטבי לאוכלוסיות דוברת שפה זו, שניתן לחלק מנקודת

 מבט גיאוגרפית לארבע: 1. ברצועת עזה ובאזור יהודה ושומרון. 2. במדינות ערב הסמוכות לישראל. 3. במדינות הרחוקות מישראל. 4. בישראל.

עוד בדו"ח מ-2007 נאמר בנוגע להסברה בשפה הערבית, כי "מאז הביקורת הקודמת ב-2002, נותר בעינו ואף התחדד מאוד בימי מלחמת לבנון השנייה הכשל ההסברתי המתמשך בתחום ההסברה לעולם הערבי, לתושבי הרשות הפלסטינית ולאוכלוסיית דוברי השפה הערבית בישראל.

משרד המבקר המליץ לפעול כדי לתקן את הליקויים, אך מסתבר כי למרות הכוונות הטובות - למשרדי הממשלה יש זמן. אפילו הרבה זמן. ביולי 2007 החליטה הממשלה על הקמת "מערך הסברה לאומי", במסגרת זו הוחלט להקים מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה, אשר יתאם את כל הגורמים בתחום. בהחלטה הוקדש פרק לנושא ההסברה בערבית, ובו נאמר בין היתר כי בתוך 60 יום מיום מינוי ראש מטה הסברה תגובש מדיניות כוללת.

ראש מטה מונה, אך מדיניות כוללת עדיין לא גובשה. עם זאת, מצא המבקר קרן אור - כאשר במסגרת ההכנות שקדמו למבצע "עופרת יצוקה" נקבעה במטה ההסברה הלאומי רשימת דוברים מקצועיים ומסבירים חיצוניים לתדרוכים בשפה הערבית.

בנושא זה כתב המבקר, כי מן הראוי שמשרד ראש הממשלה יחיש את הטיפול באיוש תפקיד "מנהל תחום הסברה ממשלתית לאוכלוסיות ערביות", שנמשך לא פחות משנתיים.

רדיו חזק? לא ממש

גם במשרד החוץ מצא המבקר כשלים בהסברה בשפה הערבית. הוא מצא כי המשרד לא מימש את החלטת הממשלה מיולי 2007 על תגבור המחלקה לתקשורת ערבית. יתר על כן, כתב המבקר, אף חלה נסיגה משמעותית ביכולות המחלקה, כתוצאה מירידה באיוש התקנים הקיימים. המבקר העיר למשרד החוץ, כי נוכח החשיבות הרבה להפעלה אפקטיבית של המחלקה לתקשורת ערבית, מן הראוי לסכם ולהחיש את הדרוש לשיקומה.

המבקר גם בדק את אמצעי התקשורת בישראל בשפה הערבית. הוא גילה כי מאז הביקורת ב-2002 לא שופרה עוצמת השידור ברדיו בשפה הערבית לתושבי רצועת עזה, והשידורים נותרו במצב גרוע, לרבות בזמן מבצע "עופרת יצוקה". הוא מצא כי המצב דומה גם בנוגע לשידורי הרדיו בשפה הערבית לקהלי היעד ביהודה ושומרון ובדרום לבנון בפרט ולקהלי היעד בכל לבנון, בסוריה, בירדן, במצרים

 וגם במדינות ערביות נוספות. בנוסף נמצא בביקורת כי גם שידורי הטלוויזיה הישראלית בערבית מגיעים רק לתפוצה מצומצמת של קהלי היעד דוברי השפה. בכך, לדברי המבקר, נפגעת יכולת ההסברה של המדינה.

בסיכום הפרק כתב לינדנשטראוס: "הסברה היא מהמרכיבים המרכזיים במאמץ הלאומי בעת חירום להשגת התכלית האסטרטגית המדינית-ביטחונית. להסברה הממלכתית בערבית ולאמצעי השידור הממלכתיים בשפה זו משקל חשוב ביותר לעניין זה, ונוכח חיוניותם ראוי לייחד להם פתרונות ייעודים לעת חירום, ללא התניה בפתרונות הכוללים של רשות השידור. לפיכך, על הממשלה - באמצעות המשרדים המופקדים על כך, לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ויהודה ושומרון והן לדוברי השפה הערבית בישראל".