דו"ח קו לעובד: "ענפים שלמים במשק פורעי חוק"
ב-2009 פנו 5,000 עובדים לקו לעובד והתלוננו שמעסיקיהם עברו על החוק. רבים "הוחלפו" בעובד בשכר נמוך יותר, או שנאלצו לעבוד במקום עובדים שפוטרו - ללא תוספת שכר. למרביתם אין הפרשות לפנסיה ו-20% מהם לא קיבלו שכר כלל
המשבר הכלכלי הגדיל את מספר הפרות חוקי העבודה במשק - וגרם לעובדים למחות עוד פחות נגד הפרות החוק. כך עולה מדו"ח שהכינה עורכת הדין מיכל תג'ר מארגון קו לעובד. במהלך שנת 2009 פנו לקו לעובד כ-5,000 עובדים ישראלים לא מאוגדים שטענו כי מעסיקיהם עברו על חוקי העבודה ופגעו בהם - והמחקר מבוסס על תלונותיהם.
בדו"ח שהכינה תג'ר נכתב כי הפניות שהתקבלו השנה בעמותה כללו לא רק עובדים בשכר נמוך, אלא גם בינוני או ממוצע. "מדובר לא רק בעובדי הניקיון הארעיים, אלא גם של עובדים ותיקים בחברות תעשייה גדולות, במיחשוב, מענה הטלפוני, סקרים וסלולר".
לפי הדו"ח, נגעו 65% מהפניות במשבר הכלכלי. בין השאר, התלוננו עובדים על קיצוצי שכר, פיטורים, לחצים להגדלת תפוקה והספק, מתח ואי ודאות, שינויים במתכונות העסקה, ביטולי מכרזים עם חברות שירותים בניסיון להפחית עלויות, העברת עובדים במיקור חוץ מחברה לחברה - בתנאים פחות טובים, ביטול פרויקטים, שגרם לעובדים להמתין בלא שכר לתחילת העבודה או להמשכה.
מהדו"ח עולה כי 25% מהפניות שהתקבלו בקו לעובד היו של עובדים - ובעיקר עובדות - בענף הניקיון. למקום השני במספר התלונות הגיע ענף השמירה והאבטחה, ואחריו - אולמות האירועים, המוקדים הטלפוניים והמסעדות.
"רבים מהמעסיקים השתמשו במשבר אך ורק כתירוץ להוריד את רף השכר והזכויות, ולהשאיר עובדים מפוחדים, היודעים כי היצע העבודה בשוק שלילי, במקומות העבודה הקיימים", כתבה תג'ר בדו"ח, "הפחד מהמשבר, ניכר לא רק במה שאמרו העובדים, אלא גם במילים שלא נאמרו: רק כ-4% מהעובדים שקלו לעזוב את מקום עבודתם עקב השינויים לרעה, וביקשו לדעת מה יהיו זכויותיהם בנסיבות אלה. המחאה בתקופת משבר כלכלי היא רפה ביותר",
בשעה שהציות של מעסיקים לחוקי העבודה יורד בעת משבר", נכתב בדו"ח, "הלחץ הכלכלי בו הם נתונים ונואשותם של עובדים לפרנסה הפך ענפים שלמים לפורעי כל-חוק. בראשם, השנה, ענף הניקיון וכן ענף השמירה. זאת, לא רק בשל מספרם, אלא בשל השיטתיות והעקביות בסוג ההפרות, היקפן, והעובדה שמספר מצומצם יחסית של חברות-קבלן הוא הנוקט בהן".
הדו"ח מציין כי "שני הענפים הבעייתיים - שמירה וניקיון - נשענים במידה רבה על עובדים שעלו מברית המועצות או מאתיופיה. גם בענפים אחרים התחושה היא כי העובדים שאינם ילידי ישראל סובלים מהפרות חמורות וקשות יותר של החוק".
הפנסיה עדיין מתעכבת
הפגיעות הקשות ביותר בעובדים נוגעות לביטוח פנסיוני. הדו"ח מציין כי רוב העובדים שפנו לעמותה עדיין אינם מקבלים הפרשה פנסיונית, וכי בחלק מהענפים - כמו טיפול בילדים, גני ילדים וחנויות - מתעלמים באופן גורף מצו ההרחבה שמחייב כל מעסיק במשק לתת לעובד פנסיה, אף שבמספר ענפים החלו לתת בזכותו פנסיה לעובדים, בעיקר בחברות הסלולר, הסקרים, הכבלים והלוויין, מוקדי השירות וכן למזכירות בחברות פרטיות.
בעיה חמורה נוספת היא הלנות שכר: 20% מהעובדים שפנו לקו לעובד התלוננו על הלנת שכר, בין אם מלאה ובין אם באמצעות "קנסות" שונים שהוטלו עליהם. "מייגע לשמוע את אותה פנייה, בשינויים קלים, שנה אחר שנה", מציינת תג'ר בדו"ח: "מלווה הטיולים שביקש חופש של יממה, שבועיים מבעוד מועד, ונאמר לו שאם יעמוד על כך, ייקנס ב-1,000שקלים; מזכירה במשרד אדריכלים ששכרה החודשי לא שולם, מאחר ש"עשתה נזקים", שטיבם לא לגמרי ברור; עובדים ברשתות הסלולר שנקנסו באלפי שקלים כי ביקשו לעזוב עבודה קשה, לא מתגמלת, בשעות ארוכות לאין שיעור מכפי שהובטח להם".
הדלת מסתובבת מהר יותר
הדו"ח מצטט עובדים רבים שמתלוננים על פיטורים בשיטת "הדלת המסתובבת": עובדים שפוטרו בתואנה של קיצוצים בכוח האדם, ובמקומם גוייסו עובדים אחרים בשכר נמוך יותר. עבור המעסיק, מדובר בשיטה לחסוך כסף", כותבת תג'ר, "עבור העובד, מדובר בעולם שלם שנחרב". כך, למשל, מצטט הדו"ח אישה המספרת: "בעלי עבד בחברה במשך 16 שנה, ופיטרו אותו בטענה שלא היתה מספיק עבודה בשבילו, אבל אחרי פחות מעשרים יום הופיע עובד חדש שמילא את התפקיד שלו. אני חולה, ובעלי היה המפרנס היחיד בבית, במשפחה עם שלושה ילדים, עם משכנתא שלקחו בהסתמכות על זה שלבעלי יש עבודה טובה שהוא עושה טוב ולא עלה על דעתנו שפתאום יפטרו אותו. פנינו להסתדרות אבל אמרו לנו שזה מקום בלי ועד והם לא יכולים לעזור".
תלונות אחרות נוגעות לעובדים שפוטרו ממקומות שנמצאו בקריסה אמיתית. "אני עובדת בחברה שהפסיקה לפעול", סיפרה עובדת, "כדי לקבל את המשכורות שלי אמרו לי שעלי לפנות לכונס הנכסים של החברה. אך מבירור שערכתי היום הבנתי כי עוד לא מונה לה כונס וכי החברה נמצאת בהקפאה שעשויה להמשיך לעוד תקופה ארוכה". תג'ר מציינת כי: "עובדים כאלה עומדים מול שוקת שבורה, כיוון שהמעסיק ונותר חייב להם משכורות, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים. אמנם, ניתן לקבל חלק מהזכויות, ועד גובה מסוים, מהביטוח הלאומי. אולם חברות רבות אינן מפורקות, אלא פשוט מפסיקות לפעול, נעלמות. במקרים אלה ישנן דרכים משפטיות, שעלותן גבוהה והצלחתן אינה ודאית, להכריז על חברה פושטת רגל, ואזי לקבל את הזכויות מהביטוח הלאומי, אבל עובדים לא יודעים על כך או שאינם מצליחים להוציא הליך משפטי מורכב ויקר כזה מהכוח אל הפועל".
הדו"ח מתייחס באריכות גם להרעת תנאים של עובדים שלא פוטרו. "בין הפניות השנה, גילינו שיטה להפחית את הוצאות החברה על גב העובדים: מפטרים כמה עובדים, ואת השעות והתפוקה שלהם מחלקים בין העובדים שנותרו בחברה", כותבת תג'ר, "כולם חוששים כי חרב הפיטורים עלולה לנחות על גבם. מאחר ששעות נוספות אינן רכיב קובע בשכר לצורך ההפרשות הסוציאליות, עלות ההעסקה פוחתת משמעותית שעה שמעסיקים פחות עובדים, במשך יותר שעות. אבל העובדים הנאלצים לעבוד מסביב לשעון, כמעט קורסים. משפחתם ובריאותם נפגעות".
"עד היום הייתי מועסקת במשרד מ-8:00-17:00", מספרת עובדת, "לפני כשנה פוטרה עובדת ותפקידה עבר אלי בנוסף לתפקידי. לפני כחודש פיטרו עובדת נוספת וגם את תפקידה העבירו אלי. אני לא קיבלתי שום תוספת בשכר בשני המקרים ... ועכשיו אני מחויבת להיות זמינה גם מחוץ לשעות העבודה וגם בסופי שבוע. כששאלתי אם אני אקבל על כך תוספת בשכר נאמר לי שלא, ושאני צריכה להגיד תודה על כך שיש לי עבודה..."
פגיעות רבות בגלל עופרת יצוקה
הדו"ח מציין כי במהלך מבצע עופרת יצוקה שהתקיים לפני כשנה נעשו פגיעות רבות בעובדים, שלא קיבלו שכר מאחר ולא יכלו להגיע לעבודה - ולמרות שהמעסיקים קיבלו פיצוי נדיב מהממשלה. הדו"ח מצטט מורה שפנה לארגון במהלך המבצע וסיפר: "אני ואשתי עובדים כמורים ומאז הלחימה בעזה אנו לא מלמדים. המעסיקים לא מעוניינים לשלם לנו כעת, אלא לדחות את הקורס ולשלם לנו על השיעורים שנשלים לאחר מכן. מצב זה יוצר 'חור' של חודש ללא משכורת, מה גם שאשתי בהריון ולא תוכל ללמד אם הקורס יידחה".
לפנייה לכתב/ת 
