רוצים להגיש תביעה ייצוגית? כך תקבלו מימון
מעוניינים לתבוע חברה גדולה בשם קבוצת צרכנים ואין לכם כסף? אנו מפרסמים לראשונה את מתווה הכללים להגשת בקשה למימון ציבורי של 90-50% מההוצאות, מהקרן למימון תביעות ייצוגיות של משרד המשפטים. וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת צפוייה לאשר אותם בחודש הקרוב, והקרן תוכל לפעול סוף סוף, באיחור של 4 שנים
קל מאוד להגיש בקשה לתביעה ייצוגית, אם אתה עורך דינו של המבקש, משום שלא מעורבת אגרה בעניין, בניגוד לתביעה רגילה (אחוז ורבע עם הגשת התביעה ואחוז ורבע לפני שמיעת הראיות בתיק), ולעומת זאת, הכותרות בתקשורת באות בגדול ובקלות, ושמך מתפרסם כמחוללן של תביעות ענק. כי מה יותר סקסי מבקשה לאישור תביעה על מיליונים נגד תאגיד ענק, בשם ציבור רחב של נפגעים? במיוחד כשלא תמיד מפרסמים כעבור חודשים, שהתביעה נדחתה.
- בקשה לייצוגית על סך 30 מיליון שקל נגד ישראכרט
- אושרה ייצוגית נגד לאומי בגין גביה בלתי חוקית
- סלקום ופרטנר ישלמו 4.6 מיליון שקל למנויים
- בקשה לייצוגית נגד "דובק" על סך 3 מיליארד שקל
- ייצוגית נגד יצרנית פריגת: מיץ התפוחים אינו סחוט
- בקשה לייצוגית: שמן זית ישראלי נמהל במיובא
אבל אם אתה המבקש, המשימה נעשית קשה יותר, במיוחד כשאתה אדם פרטי שנפגע מספק שירות או מתאגיד. שהרי סיכוייך להצליח בתביעה אינם ידועים, ההליך נתקע בבית המשפט, הערעור נסחב לעליון, אתה מוציא לא מעט כסף על שכר טרחה לעו"ד שלך ועל חוות דעת מקצועיות, ועלול לשלם הרבה מאוד כסף לצד השני אם בקשתך תידחה.
בעיקר קשה להגיש תביעה ייצוגית שעוסקת בהגבלים עסקיים. חוות הדעת הנדרשות כדי להוכיח שחברה אינה קרטל עולות כמה עשרות אלפי שקלים, ואם תפסיד, הקרטל אותו תבעת יבקש ממך לשלם גם על חוות הדעת שהוא הזמין.
מכאן, רבים הסיכויים שתוותר על תביעה כזאת אם אין לך מקורות מימון. אם אתה בטוח בצדקתך, כל שנותר לך לקוות שבית המשפט יפסוק לטובתך. התוצאה היא שבמרבית הפעמים, לתביעה ייצוגית יש ערך חברתי עבור קבוצה שלמה והיא יוצאת מופסדת אם התביעה לא מוגשת בשל שיקולי עלות.
גם הערך החברתי הזה מתמוסס לנוכח הנהגים שהתקבעו בתחום הזה. הפסיקה וההלכות נבנות תוך כדי תנועה. למרות שהמחוקק אמור היה לפתור את העניין בתקנות, והמצב משחק לידם של עורכי הדין והתאגידים.
הסכמי פשרה: קופון לצרכנים, כסף לעו"ד ושלוות נפש לתאגיד
שימו לב למצב בשטח: בקשה לאישור תביעה כייצוגית נידונה בשני שלבים: בשלב הראשון דנים בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ואם היא מאושרת ככזו, עוברים לשלב השני. עד היום, השלב השני הזה לא השתכלל לכדי מימוש סופי למעט מקרה אחד, שגם הוא לא הסתיים: התביעה המאוד ישנה נגד תנובה והסיליקון בחלב, שהגיעה לפסק דין, אולם גם עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
האם זה אומר שבית המשפט דוחה את כל הבקשות הללו? לא בדיוק. בעבר לא היו מאשרים כמעט אף תביעה כזאת, אולם בעקבות החוק מ-2006 יותר בקשות מאושרות מבעבר. הבעיה טמונה כמובן, בטריקים של עורכי דין ובמימון. הצד הנתבע, העשיר יותר, מגיש בקשות ערעור לעליון לעיכוב ביצוע ההליכים, כך שמרכז הכובד עבר מהמחוזיים לעליון בנקודת זמן זו.
חסם הכרעה נוסף הוא הסכמי פשרה. נראה שכאשר תובע ייצוגי מממן בעצמו את התביעה מכיסו, נוצר ניגוד אינטרסים בינו ובין העו"ד שלו לבין האינטרס של הקבוצה המיוצגת ושל הציבור. אם פלוני הגיש תביעה ייצוגית טובה ורצינית והנתבע נחשף לסיכון גדול, מיד זורמות לתובע ולעו"ד "הצעות מגונות". ככל שתובע הייצוגי יוותר יותר על האינטרס של הקבוצה, כך הוא והעו"ד שלו יקבלו הטבות גדולות יותר.
יש הסכמי פשרה שכל תוצאתם היא קופונים לקבוצה המיוצגת ומתנה לנתבע. נניח שמסעדה נתבעה על שלא הקפידה למנוע עישון בציבור. ונניח שהפשרה שהוצעה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה היא שכל מי שחש עצמו נפגע מהעניין ויזמין ארוחה זוגית במסעדה בחודשיים הקרובים בסכום של מעל 200 שקל, יקבל הנחה של 20%. בפשרה הזאת הנתבע מקבל מתנה בחינם: הוא לא משלם הרבה, גם זוכה לפרסום וגם ללקוחות משלמים.
"פשרות קופונים" כאלה הן צרה צרורה. אין הצדקה להסכמים האלה, למעט הנוחות שהם מסבים לשופט, לנתבע, לעורכי הדין. השופט נפטר מהתיק והעו"ד מקבל כסף מזומן, הוא לא מקבל קופון למסעדה, או אספקת במבה חינם לשנה, כל תביעה וקופוניה, אז מה אכפת לו מהקבוצה? היא תקבל במבה, והוא יקבל כסף. ולפעמים אף יותר כסף מהתובע עצמו.
הקרן תממן 90-50% מהוצאות הגשת תביעה
הפיתרון לכל הבעיות הללו - מימון ציבורי לתביעות ייצוגיות שיש בהן תועלת לציבור - היה אמור להיות כבר כאן, על פי חוק. אבל הוא מתמהמה.
בימים הקרובים משרד המשפטים אמור היה לפרסם כללים לקבלת מימון מהקרן למימון תביעות ייצוגיות. הקרן הזאת נועדה לסייע לכל מי שמבקש להגיש תביעה ייצוגית שעונה על כללי הקרן, באופן הפרקטי ביותר: בכסף.
תפקידה יהיה לשפות את עלות התביעה הייצוגית, כסוג של ביטוח לתובע הפרטי או המאוגד. הקרן אמורה לממן עד 50% מהוצאות הגשת התביעה, ובמקרים מיוחדים אף יותר מכך, אלא שגם אז הסיוע לא יחרוג מ-90% מסך ההוצאה בפועל.
כשמדובר בהוצאות משפט, או בגין הפקדת ערבות - המימון לתובע יהיה בשיעור שלא יעלה על 80% מסך כל הוצאות המשפט שיפסקו או 80 אלף שקל - הנמוך מבין השניים. הקרן תממן גם חוות דעת מומחה אם תראה לנכון, ואף שבכר טרחה במקרים נדירים. במקרה שהתובע ינצח עליו להשיב לה את כספי השיפוי. אולם הוא אינו צריך להשיב את הכסף במקרה שהתביעה לא תצלח.
תקציב הקרן נקבע בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב משרד המשפטים. תקציב הקרן לשנת 2010 הוא כ-1.3 מיליון שקל.
מתי כבר יאושרו הכללים לבקשת סיוע?
הכללים לקבלת הסיוע המבורך הזה מתבשלים כבר לא מעט זמן במשרד המשפטים. הקרן אמורה לפעול במשך תקופה מוגבלת, של 7-6 שנים, אבל יריית הזינוק שלה מושבתת בשל עיכוב אישור הכללים ופרסומם ברשומות. הקרן למעשה "הוקמה" כבר ב-2006 מכוח סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות. אולם אותו סעיף, היה עליה לפרסם כללים להענקת סיוע במימון בקשות לאישור.טיוטת הכללים נוסחה במשרד המשפטים, ובעקבות זאת, הוועדה לתובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין קיימה לפני כחודש ישיבה דחופה שלא מן המניין, על מנת לדון בכללים שגובשו במשרד המשפטים. הוועדה בראשות עו"ד יעקב אביעד, גיבשה מסמך עם המלצות לתיקונים ותוספות, שנשלח למחלקת החקיקה של משרד המשפטים.
פרופ' עלי בוקשפן מונה ליו"ר הקרן באוגוסט 2009. מיד כשמונה, התכנסו כל חברי הוועדה, ומאוחר יותר אף השיקו את טיוטת הכללי הכוללת 8 סעיפים עם סעיפי משנה. הכללים נוסחו על ידי המשרד, בשיתוף חברי ההנהלה ומומחים ממשרדי הממשלה השונים. כמו כן, התקבלו לנוסח הערות לשכת עורכי הדין. השלב הבא הוא שיפורסמו הכללים בציבור, אבל השלב הזה מתעכב.
ממשרד המשפטים מסרו כי: "נוסח הכללים הועבר למחלקת חקיקת המשנה ומשכך מדובר בטיוטה בשלב זה. נוסח זה אמור להגיע לדיון בפני וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לצורך קבלת אישורה לכללים".
כך תבקשו סיוע במימון התביעה מהקרן
כיוון שעוד חזון למועד פרסומם של הכללים, אבל גורם במשרד המשפטים מסר ל-ynet כי במשרד מקווים שזה יקרה בחודש הקרוב, ביקשנו ממשרד המשפטים לחשוף טפח מהכללים הצפויים להתאשר ובכך לצייר תמונה ומתווה דרך בפני מי שמתכנן להשתמש בכלי רב העוצמה שהקרן אמורה לספק. אלו התשובות שניתנו לנו.האם יש מגבלה לגבי הסכום שיוענק למימון תביעה?
"אין מגבלה לגבי הסכום הכולל. תלוי ברכיב בו מדובר ובנסיבות המקרה".
האם כל סוג של תביעה ייצוגית זכאית למימון במידה והמבקש עומד בכל התנאים?
"המבחן העיקרי הוא שאלת היותה של התובענה הייצוגית או הבקשה לאישור בעלות חשיבות ציבורית וחברתית. זאת, בהתאם למבחן שנקבע בסעיף 27(א) לחוק תובענות ייצוגיות. במסגרת הכללים נקבעו גם השיקולים שההנהלה תשקול על מנת לקבל החלטה אם לתת את המימון".
מי רשאי להגיש בקשה לקבל מימון מהקרן? האם רק אדם פרטי? ומה לגבי תאגידים ועמותות צרכניות? האם נדרש מספר מינימלי מסוים של תובעים? האם רק תושבי ישראל?
"אדם פרטי או ארגון כהגדרתו בחוק התובענות הייצוגיות הן הזכאים להגיש בקשות לקבלת מימון מהקרן. קיימת עדיין התלבטות האם לאפשר גם לתאגידים להגיש בקשות למימון מהקרן ובשלב זה ובין היתר, לאור מגבלות התקציב של הקרן, הוחלט שלא לסייע לתאגידים במימון תובענו ייצוגיות. אין צורך במספר מינימלי של תובעים. כאשר מדובר באדם פרטי – על אזרח להיות תושב ישראל ולגבי ארגון - מוצע כי יהיה גוף המואגד כדין בישראל".
מתשובת המשרד עולה כי בינתיים חברות בע"מ לא יוכלו להגיש בקשה לתביעה ייצוגית ל-ynet נודע כי ארגונים יוכלו להגיש בקשות למימון, בתנאי שאינם קיקיוניים. יהיה עליהם להוכיח כי פעלו בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה למען מטרה ציבורית בנושאים כמו צרכנות, בנקאות, ביטוח, הגבלים עסקיים, איכות הסביבה, דיני עבודה וזכויות אדם. על המטרה והבקשה לתביעה חלחלוק DNA משותף. בנוסף על הגוף להוכיח הצלחה בקידום מטרותיו ואחריות ניהולית ומשפטית, וכמובן שלא הורשע באחת העברות המנויות בחוק החברות.
האם עליו להוכיח מקורות מימון נוספים?
"מוצע כי על המבקש להוכיח כי עומדים לרשותו מקורות מימון נוספים מספיקים להבטחת מימון ההליך. זאת, בין היתר, לאור העובדה כי המבקש אינו יכול להסתמך רק על המימון של הקרן ויש להבטיח כי יוכל להמשיך בניהולו של ההליך ולשם כך יהיו לו אמצעי המימון הנוספים הנדרשים".
האם אדם שהורשע בפלילים או להבדיל פוליטיקאי רשאי יהיה להיעזר בקרן?
"יהיה על המבקש להראות כי לא הורשע בפלילים וכי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל כספי סיוע וכי לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור".
האם אדם עם זיקה פוליטית יכול לפנות לבקשת מימון?
"לא".
באיזה שלב של ההליך ניתן יהיה לקבל את המימון? האם לפני הגשת התביעה? האם לאחר הגשתה? האם רק לאחר אישורה כייצוגית?
"על מנת להבטיח רצינותו של מגיש הבקשה בנוגע להליכים בפני בית המשפט וכי אותו מבקש אכן ינהל את ההליכים בבית המשפט במסגרת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, מוצע כי ניתן להגיש את הבקשה לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ולפני אישור התובענה או לאחר אישור התובענה הייצוגית ולפני מתן פסק דין.
"כמו כן, ניתן להגיש בקשה לסיוע במסגרת ערעור על החלטה לדחות את הבקשה לאישור או התובענה או לקבלה. במקרים ומחדים ומטעמים אשר יפורטו בבקשת הסיוע רשאי מבקש הסיוע להגיש את בקשתו לסיוע עוד בטרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית".
האם אישור המימון יסתמך על הערכת סיכויי הקרן להצליח בתביעה?
"מוצע כי אחד השיקולים שההנהלה תביא בחשבון במקרה בו הוגשה בקשת הסיוע בטרם אושרה התובענה כייצוגית, יהיה גם השיקול הנוגע לסיכויי הבקשה לאישור להתקבל על ידי בית המשפט. עם זאת, אין בהחלטות ההנהלה כדי להוות ראיה בנוגע לסיכויי הצלחתה של הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. לא לקולא ולא לחומרה".
האם תגובת הנתבעים לבקשת התביעה תשפיע על החלטת הקרן?
"על המבקש יהיה לצרף לבקשתו העתק מתגובת המשיב לבקשה לאישור התובענה הייצוגית או מכתב ההגנה אשר הוגשו לבית המשפט על מנת שתהיה בפני ההנהלה התמונה המלאה בנוגע לתביעה".
באילו מקרים יהיה חייב התובע, אם בכלל, להחזיר הכספים?
"במקרה בו השתמש בכסף שלא למטרה לשמה הוענק, או מבלי לקיים תנאי שבו הותנה מתן הסיוע, או במקרה שבו הפסיק את ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית מבלי שנוצלו כספי הסיוע כולם או חלקם. במקרה בו לא העביר המבקש לקרן מידע מהותי או העביר לקרן מידע מטעה ולו היה בידי הקרן המידע הנכון והמלא לא הייתה מעניקה לו סיוע או הייתה מעניקה לו סיוע בסכום נמוך יותר. כמו כן, במקרה בו ביקש המבקש להסתלק מההליך - יהיה עליו להשיב את מלוא כספי הסיוע אשר קיבל מהקרן. כמו כן, במקרה של זכייה במשפט או בפשרה יהיה עליו להחזיר את המימון לקרן".
לפנייה לכתב/ת 
