עיצומים בדיסקונט, שירות התעסוקה ורשות המים
חורף סוער עובר על המשק: עובדי בנק דיסקונט משבשים את העבודה ב-20 סניפים, רשות המים מושבתת כבר חודש וחצי ועובדי שירות התעסוקה ממשיכים בעיצומים בהם פתחו לפני כשבועיים - שצפויות לפגוע במובטלים חדשים. ומי הבא בתור?
חורף סוער במשק הישראלי, אחרי שנתיים של שקט תעשייתי: ועד עובדי בנק דיסקונט מקיים היום (א') שביתת פקידים בכ-20 סניפים במרחבי חיפה, הצפון ותל אביב. הסניפים נפתחו, אך הם מופעלים באופן חלקי, כיוון שרק המנהלים והעובדים הארעיים מפעילים אותם. זאת, בנוסף ובלא קשר לחלק מסניפי בנק דיסקונט שסגורים ממילא ביום ראשון באופן קבוע.
העובדים מוחים על כך שהנהלת הבנק עדיין לא חידשה איתה את הסכם השכר הקיבוצי, שתוקפו פג בסוף שנת 2008. במלים אחרות: עובדי הבנק, שהמדינה ממשיכה בהפרטה הזוחלת שהיא מבצעת למניותיו, מרגישים שהגיע הזמן לתוספת שכר.
בחוזר שהפיץ יו"ר הוועד, ריקי בכר, לעובדי הבנק נכתב כי "ארבעה חודשים אנו מנהלים מו"מ שכמותו טרם חווינו. הנהלת הבנק מנסה לדחוף להסדר רב-שנתי ומציעה הצעות מבזות, מתוך מטרה ברורה להמשיך ולהפריד בין ציבור הפקידים לציבור המנהלים.
"הצגנו בפני ההנהלה עמדה ברורה. כשם שהסכמנו בעבר להטות שכם ולוותר על הטבות בתקופות שבהן היה צורך בכך, כך חייבת ההנהלה להכיר במחויבותה לתגמל את העובדים בשנה בה הרווחיות ברורה. אני משוכנע שהנהלת הבנק לא הייתה מתיחסת בסלחנות ללקוח שחייב לה כספים, אם במשך שנה מתעכב החזר החוב".
מדיסקונט נמסר בתגובה: "הסכסוך הוא עם ועד פקידי הבנק. כל סניפי דיסקונט נפתחו לקהל ומופעלים באזור חיפה ותל-אביב. אין שביתה באף אחד מסניפי הבנק".
העיצומים בשירות התעסוקה יפגעו במובטלים חדשים
במקביל לבנק דיסקונט, ממשיכים גם עובדי שירות התעסוקה בעיצומים שבהם פתחו לפני כשבועיים, במחאה על הארכת הפיילוט של תוכנית ויסקונסין, ואינם מבצעים קבלת קהל והשמות עבודה. העובדים לא מקיימים קבלת קהל בלשכות התעסוקה ולא יענו לטלפונים. מובטלים לא יקבלו השמה למקומות עבודה ולחזור לשוק העבודה.
השביתה המתמשכת לא תפגע בקצבאות המגיעות למובטלים ותיקים - כאלה שנרשמו בלשכות (אחרי שפוטרו או שוחררו מצה"ל) לפני תחילת השביתה, כיוון שהביטוח הלאומי אמור להכיר בימי השביתה כימים שבהם המובטלים חתמו בלשכות. עם זאת, השביתה עלולה לפגוע במובטלים חדשים שפוטרו במהלך השבועיים האחרונים, ועדיין לא נרשמו בשירות התעסוקה.
הנהלת השירות והביטוח הלאומי יצטרכו להחליט אחרי השביתה כיצד להתמודד עם טענותיהם של מובטלים כאלה. בחלק מהשביתות הקודמות בשירות הכירו בסופו של דבר בימי האבטלה של המובטלים חדשים, ובחלקן לא הכירו בהם והמובטלים נותרו עם "חור" של שבועות שלמים בהכנסתם. בנוסף, פוגעת השביתה בתפקידו הרשמי של שירות התעסוקה - השמת עובדים למקומות עבודה, שאינה מתבצעת כלל.
עובדי השירות מוחים על החלטת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת להאריך את תוקף הפיילוט של תוכנית "אורות לתעסוקה" (ויסקונסין) בארבעה חודשים. ההחלטה, שהתקבלה ביוזמת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, נועדה למנוע את הפסקת התוכנית ולאפשר לכנסת לבדוק אם לפרוש אותה לפריסה ארצית, ועובדי השירות חוששים שכך יקרה. העובדים חוששים שהרחבת התוכנית תייתר אותם ותביא לפיטורים של חלק גדול מהם. בנוסף, מודאגים העובדים מהעובדה שהממשלה טרם חתמה עמם על הסכם קיבוצי חדש להסדרת שכרם, ותוקף ההסכם הישן כבר פג.
שביתה גם ברשות המים
במקביל, תימשך השביתה ברשות המים, המתקיימת מאז ה-1 לדצמבר. 220 עובדי הרשות שובתים במחאה על השינויים המבניים שנעשים לטענתם ברשות, תוך התעלמות מדרישתם. העובדים דורשים תשלום עבור מטלות שנוספו להם במשך השנים, ועבור המטלות שהתווספו כתוצאה מהשינויים, זאת מבלי שכח האדם שלהם יגדל בהתאם. העובדים אינם מבצעים קבלת קהל, אינם עונים לפניות הציבור, אינם מודדים את גובה מפלס הכינרת ומפלסי האקוויפרים ואינם מוציאים רישיונות לחקלאים ולרשויות מקומיות להקצאת מים.
ברשות המים אומרים כי השביתה מעכבת את פיתוח מתקני ההתפלה בחופי הארץ ואת פיתוח מפעלי השבת מי קולחין ומפעלי טיפול בביוב, וגורמת בכך לנזקים חמורים למשק המים בארץ, נזקים שרק ילכו ויחריפו ככל שתימשך השביתה, ובוודאי לנוכח המצב הקשה בו נמצא כעת משק המים.
בגלל הפסקת העבודה, לא מועברים תשלומים לתאגידי המים והביוב. חלק מהתאגידים אינם יכולים לפרוע את חובם לחברת מקורות, דבר העלול לגרום לעצירת אספקת המים לתושבים. אי פיתוח מפעלי ההשבה לקולחים ומתקני הטיפול בביוב פוגע במערכות הביוב וגורם להזרמת ביוב לטבע ולמקורות המים. העובדים ניסו לנצל את השביתה גם לעיכוב העלאת תעריפי המים - אך יו"ר רשות המים, אורי שני, עקף אותם והעלה את התעריפים בעצמו.
גל סכסוכי עבודה: המגזר הציבורי כמרקחה
בנוסף לשביתות הללו, הוכרזו במגזר הציבורי עשרות סכסוכי עבודה. בין הגופים הנמצאים בסכסוך עבודה ובאיום של שביתה נמצאים מרבית הגופים הציבוריים הגדולים במדינה - עובדי חברת החשמל, שמאיימים "להוריד את השאלטר" במחאה על דרישת רשות ניירות ערך להפחית את העברת הכספים לפנסיה שלהם, ועובדי מקורות, שמאיימים לשבש את אספקת המים בדרישה להעלוות את מחיר המים במתקן ההתפלה באשדוד.
בנוסף כלולים עובדי נמל חיפה, עובדי הרכבת שהכריזו בשבוע שעבר על סכסוך עבודה, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי הרשויות המקומיות שעדיין סובלות ממצוקה תקציבית, וחלק מעובדי המדינה - שההסתדרות חתמה בשמם לפני כשנתיים על הסכם שקט תעשייתי, שתוקפו פג ב-1 בינואר. וההסתדרות עדיין לא המציאה תשובה לשאלה: מדוע כל הסכסוכים הללו נוצרו דווקא בחודשיים האחרונים?