חלבו את הגימיק מגוף הפרות

תעלול נאה חמדה לה היום (ג') המועצה לצרכנות במסגרת מאבקה נגד עמלות הבנקים - היא הפגינה מול בנק ישראל כאשר כתגבורת להמחשת טענותיה בעניין הביאה למקום כמה פרות. יופי של גימיק, אך הוא יותר מאשר אליה וקוץ בה.

הגנה על ענייני הצרכנים היא עניין חשוב מאוד, ולא לכותבת שורות אלו צריך להסביר פרקים והלכות בעניין. אך גם במאבקים בתחום הזה יש גבולות, ודאי כאשר קיימות חלופות סבירות ומושכות לב ועין לא פחות. נתחיל בכך שאין מנסים לפתור בעיה, חמורה ככל שתהיה, באמצעות גרימת עוול במקום אחר.

אין ספק שמטאפורת החליבה היא עניין נהיר מאוד במקומותינו. כל אחד מבין היטב מה זה כשחולבים אותו או את כיסו. ודומה שאין עלבון גדול מזה ל-אני-לא-פראייר הישראלי כאשר הוא מגלה כי בעצם כן חלבו אותו. והחולבים רבים מספור - כל גדולי המשק יושבים על העטין הצרכני ולוגמים ממנו מלוא הפה והכיסים. לכן, הגימיק בהקשר זה היה נכון.

אבל למה לכל הרוחות על גבן של פרות? האם מהרגלן של פרות לצאת מן הרפת, להיות מועלות (נדחפות?) במעלה ראמפה למשאית כלשהי, להיות מוסעות כך וכך (עשרות?) קילומטרים, להידחף החוצה מן המשאית, להתחיל לשוטט במחוזות האספלט של הרחבה מול מוסד ממשלתי, ולאחר מכן לעשות את כל הדרך חזרה ברצף של דחיפה-הסעה-דחיפה-שילוח חזרה לרפת?

מה היה כל כך חשוב למועצה לצרכנות, ולו בעניין עמלות הבנקים, שהיה צורך להתעלל בפרות? ואם כבר פרות, מדוע לא תרמה המועצה לחירותן של החיות הללו - וצילמה אותן באחד מן השדות המוריקים להפליא בימים אלו של אחרי הגשמים - ולו בשירות המאבק נגד עמלות הבנקים.

שאלנו את המועצה שתי שאלות: מנין הגיעו הפרות להפגנה? כיצד הן הובלו אל מקום ההפגנה וחזרה ממנו לרפת הרגילה שלהן? תשובת המועצה הייתה זו: "הבאת הפרות וההפגנה כולה קיבלו את האישורים הנדרשים, כולל רשות השירותים הווטרינריים (פרות) המשטרה ועיריית ירושלים (אנשים). הובלת הפרות נעשתה בהתאם להנחיית השירות הווטרינרי ובפיקוחו הצמוד של פקח הרשות שנכח במקום".

בפשטות, לא קיבלנו שום תשובה על השאלות ששאלנו. זה יפה שהיה שם פקח וטרינרי, אך לא זה מה ששאלנו. ייתכן שאין זה מקרה. כדאי לזכור שמנכ"ל המועצה כיום, עו"ד אהוד פלג, ייצג בשנים לפני שמונה לתפקיד זה ארגונים שהגנו על זכויותיהם של בעלי חיים. למשל, הוא בלט במאבק נגד פיטום האווזים. אין ספק, זה היה מאבק ראוי, כמו כל צעד שמטרתו הגנה על בעלי חיים מפני כל פגיעה לא ראויה בהם.

ואם כך, מדוע הכלל הזה לא חל על הפרות שהביא היום פלג לירושלים? מדוע כאשר זה משרת את מטרתו הנוכחית נשכחות לפתע זכויות בעלי החיים?

אם לחזור לחליבה, גם במובנה המטאפורי מאוד, כמו כאן - חליבת מקסימום הגימיק מגופן של פרות חסרות ישע - כדאי לזכור שהיא עלולה להכאיב כשעושים אותה לא נכון. ולא צריך להגיע עד בג"ץ כדי להבין זאת.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet