על פברוקים ו"שקרים לבנים" בקורות החיים

מציאת עבודה היא משימה תובענית. מנתוני הלמ"ס עולה שכ-220 אלף בלתי מועסקים מתמודדים על כל המשרות הפנויות במשק. המעבידים שמעוניינים לבחור את העובדים הטובים ביותר מקבלים מאות קורות חיים למשרה ונדרשים לברור את הטובים ביותר. המועמדים מצידם, עושים כל שניתן על מנת להגדיל את סיכוייהם להתקבל במשרה הנחשקת, גם באמצעות זיוף, או "שיפוץ" קורות החיים.

• עוד בערוץ קריירה
  

מנכ"לית Mind, גיוס עובדים מקצועי וייעוץ ארגוני, רינת קרן-הרמן, מעריכה שכמחצית מקורות החיים הם מיופים, בהקשר של זמן העסקה, תארים לקראת השלמה, והגדרות תפקיד מותאמות לתפקיד המבוקש, אך לא בהכרח מדוייקות. עם זאת, לדבריה, "אני מניחה שבפחות מ-10% של קורות חיים יש נתונים כוזבים לגמרי".

ייתכן שהערכות קרן-הרמן את אחוז קורות החיים הכוזבים לגמרי היא מעט אופטימית. מבדיקה שערך משרד אלקלעי מונרוב המתמחה בביקורת חקירתית, עבור חברת היי-טק ישראלית המעסיקה 5,000 עובדים, עולה כי כ-10% מגיליונות קורות החיים ששלחו המועמדים לעבודה - הם כוזבים. לדברי רו"ח עופר אלקלעי, סביר להניח שנתונים דומים יתקבלו בבדיקה שתיערך לכל חברת היי-טק אחרת בישראל, שאינה משתמשת באמצעים אפקטיביים יותר לסינון המועמדים לקבלה לעבודה.

הרבה יותר "רק מייפים" קו"ח

על אף שבבדיקה שנערכה, לא התייחסו לפרטים ש"יופו" כגון משך העבודה במקום מסוים, כי אם לנתונים שסולפו באופן משמעותי כגון עבר אקדמאי שאינו קיים. מעריך אלקלעי שכ-25% מהמתמודדים על משרה מסויימת "ייפו" את קורות החיים אלקלעי, בעוד שקרן-הרמן העריכה שמדובר בכ-50% מהמתמודדים. 

"מחפשי העבודה מתייחסים לייפוי קורות החיים כאל "שיפוץ" מקובל. זאת, מכיוון שנהוג "לייפות מעט" את הדברים בישראל. בארצות המערב זה לא היה עובד כך, והיית נזרק מכל המדרגות", אומרת קרן-הרמן. לדבריה, המעסיקים בארץ בוחנים עד כמה הכתוב רחוק מהאמת - ולא תמיד הם פוסלים אם ישנן הפרזות.

"הם יהיו סלחניים לגבי הארכה של משך העבודה בחודשיים כדי להשלים שנה, או לקרוא לעצמך מנהל יחידה במקום מנהל מחלקה. הם יהיו פחות סלחניים בנוגע להגדרות תפקיד קריטיות כגון ניהול שמעולם לא עסקת בו, שיווק כשעסקת רק באדמינסטרציה, וכך הלאה. חוסר סלחנות מוחלט ומוצדק יש כלפי אלו שזייפו משרה, מקום עבודה או תואר אקדמי. במידה ואתה עדיין לומד לתואר אך כתבת סיימת אותו - זה גם נסלח", היא אומרת.

אך הכל תלוי גם בשלב בו דברים מתגלים: "אם חשפת בראיון שאתה ממתין לציון מסמינריון טרם קבלת התואר, או שנותר לך מספר קורסים מועט, רוב הסיכויים שהמראיין לא יימחק אותך מרשימת המועמדים הסופיים", היא מדגישה.

"סוס טרויאני בארגון"

ומהן הסכנות? "הסכנה שטמונה בגיוס עובד שכזה אינה מסתכמת רק בהפסד משאבי זמן וכסף שנדרשו להכשרתו, אם כי המדובר במצב בו העובד יכול בהחלט לתפקד כסוס טרויאני ולגרום למידע רגיש לעשות דרכו אל מחוץ לארגון", אומר אלקלעי.

ומה נוטים המועמדים לזייף בדרכם למשרה הנחשקת? מהבדיקה עולה שהפרט אותו נוטים המועמדים לזייף יותר מכל, הינו שנות הוותק שהמועמד צבר במקום העבודה הקודם שלו, זאת ככל הנראה מתוך הנחה מוטעית כי מחלקת משאבי האנוש לא תטרח לוודא זאת עם המעסיק הקודם.

מזייפים עבר צבאי והשכלה אקדמאית. פרט נוסף שנוטים המועמדים לזייף, הוא משך השירות הצבאי, בעיקר כשמדובר בכאלה ששוחררו על סעיף אי התאמה או ליקוי נפשי וכן שנות ההשכלה והתואר שהנ"ל מחזיק. כמו כן, מועמדים רבים טוענים שהם מחזיקים בתואר שני בלי שהשלימו אף את התואר הראשון.

איך בודקים את אמיתות הנתונים?

קרן-הרמן מציינת כמה אפשרויות נפוצות יותר ונפוצות פחות שבעזרתן מאמתת החברה את קו"ח:

1. לבקש תעודות. לדבריה יש ארגונים שזה כלל ברזל לדרוש גיבוי התארים בקו"ח במסמכים.

2. לבקש רשימת ממליצים.

3. בחינה ברשתות חברתיות, בייחוד בהקשר התעסוקתי כגון linkedin. שם אפשר לבחון עד כמה קורות החיים תואמים את הפרופיל הכתוב. פערים בין הממצאים עשויים להרתיע את המעסיקים.

4. בדיקת פוליגרף. לדברי קרן-הרמן, משתמשים בבדיקה זו בעיקר בחברות ביטחוניות או ארגונים ביטחוניים ממשלתיים.

אלקלעי אומר שהמעסיקים הפנימו את הבעיה שכרוכה בסינון המועמדים ולאחרונה אף נעזרים באמצעים ייחודיים יותר. לדבריו, מספר גובר והולך של חברות נעזרות ביוצאי כוחות הביטחון, בין אם חוקרי שב"כ ובין אם בגורמים שרכשו את מיומנות החקירה והתשאול במסגרות ביטחוניות אחרות. זאת, על מנת שיתחקרו את המועמד באופן שיקטין ככל שניתן את האפשרות כי זה יתקבל לעבודה על בסיס קורות חיים שקריים. בעוד קרן-הרמן תוחמת את בדיקת הפוליגרף לחברות בטחוניות באופיין, אלקלעי מעריך שגם בשימוש בפוליגרף נעשה שימוש הולך וגובר.

יוצאי השב"כ נקראים לדגל 

כאמור, המעסיקים בחברות לבחון את המועמד לעבודה גם מבעד לכרטיסיו ומופעיו  באינטרנט. זאת, על מנת לוודא שמלבד הכישורים המקצועיים העובד הפוטנציאלי  מתאים ל-DNA של החברה. המועמדים, המודעים לכך, מנסים להעלים מידע או לייצר דמות "נכונה", אך שאינה מייצגת נאמנה, ברחבי הבלוגספירה. מה יכולות החברות לעשות?

רו"ח גיא מונרוב, חבר הנהלת האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות המידע בישראל (ISACA), מסביר כשבעיקר כשזה נוגע לאיוש משרות בכירות או בעלות רגישות בטחונית ,המעסיקים מנסים לאתר מידע שניסיתם להעלים ברשת.

זאת, מסביר מונרוב, "על ידי איתור מופעיו השונים של המועמד גם שלא תחת שמו הפרטי, ככל שאלו קיימות. רוב השיטות מושתתות על הצלבת נתונים ואימותם, גם על ידי מידע בנוגע לדפוסי פעילותו של המועמד מחוץ לרשת. כך למשל ניתן להצליב בין שמות שונים בהם משתמש המועמד לבין כתובות דואר אלקטרוני בכרטיסיו ברשתות החברתיות השונות".

הסתרת מידע בקו"ח – ניתן לתבוע אותך

ייתכן שהמועמדים המזייפים, או מפריזים בקורות החיים שלהם עושים זאת מתוך הנחה שזו שיטת "מצליח", בה אין סנקציות כלפיהם. אך לא כך הדבר: עו"ד עינת כרמי ברק, מומחית לדיני עבודה, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד עו"ד שנהב, קונפורטי, שביט ושות', מסבירה כי נגד עובד המפברק קורות חיים, מסתיר, משקר או במקרים מסוימים אף נמנע מלחשוף מידע רלבנטי לגבי יכולתו והתאמתו לאייש את המשרה המיועדת – ניתן להגיש תביעה בגין הטעייה מכוונת, ולתבוע ממנו פיצוי על כל נזק שנגרם למעסיק עקב ההטעיה".

לדברי כרמי-ברק, "הצדדים לחוזה העבודה נקשרים ביחסים קרובים וממושכים, ולכן חלה עליהם חובת אמון מוגברת, האחד כלפי משנהו, לגילוי ולחשיפת כל מידע, אשר עשוי להיות רלבנטי ליכולתם ולהתאמתם להיקשר בחוזה עבודה". עם זאת, היא מבהירה שכל מידע אחר שאינו רלבנטי לתפקיד המוצע הוא בתחום פרטיותו של המועמד או העובד, ולא ניתן יהיה לטעון נגדו שהסתרתו נעשתה בניגוד לדין".

פוטרת מעבודה קודמת - אל תשקר

כרמי-ברק אף מפזרת את הערפל מעל לגטימיות של "שקר לבן" נוסף שנפוץ אצל המועמדים - בזמן ראיון: נסיבות עזיבתם את משרתם הקודמת.  בנוגע לכך "מועמדים אשר יסלפו או יסתירו מידע מהמעסיק הפוטנציאלי, יפרו בהתנהגותם זו את חובתם לנהל מו"מ בתום לב, ובעצם יטעו את מעסיקם המיועד על ידי מצגי שווא".

אך האם באמת מדובר במלחמת מוחות בין המעסיק לבין המועמד, כפי שלעיתים מצטייר? "אסור למראיין לצאת מנקודת הנחה שהאנשים משקרים, זה עלול לגרום להם להתרכז בגילוי השקרים של המועמדים ולא בהתאמה לתפקיד", אומרת קרן-הרמן. . לדבריה, "יש לזכור שגם המועמדים מבינים שקבלה לתפקיד על בסיס שקרים ולא על בסיס יכולות וניסיון עלולה לגרום להם יותר נזק מתועלת", היא אומרת, ומוסיפה ש"אני אוהבת לצאת מתוך הנחה שרוב האנשים הם ישרים".